"לדעתי, אין טעם לשאול ילדים קטנים שמתעוררים בלילה מה קרה ולמה הם בוכים - כי הם רק התעוררו והם ממש לא יודעים. מה גם שבמקרים כאלה הורים עלולים להכניס לילדיהם רעיונות לראש: 'פחדת? חלמת חלום רע?' אל תעשו זאת, כי אז הילד יתחיל לחשוב שזה מה שקרה. בנך גדל, מתפתח, נחשף יותר אל העולם, נתקל יותר בדברים שעלולים להפחיד אותו או להדאיג אותו, וזה בא לידי ביטוי בחלומות. כשאת מנסה להרגיע והוא דוחף אותך, הוא נמצא במקום הרגשי שבגללו הוא התעורר. אם הוא דוחף אותך, לכי אחורה, ותגידי לו 'ששש...' אל תילחצי ואל תחששי, רק תרגיעי אותו ותגרמי לו לחזור לישון".
"אני מבינה את המקום שבו את נמצאת, ומנגד חשוב לי לציין שכשילדים שומעים משפטים כמו 'מה עלי לעשות עם הילדים עכשיו?' זה דבר מעליב, משפיל ולא מכבד. כדאי שתימנעו ממשפטים כאלה ותעניקו להם את הכבוד הראוי להם. מעבר לזה, דווקא עכשיו, כשהילדים חוזרים הביתה לחודשיים עם תעודות, נצלו את הזמן כדי לייצר חוויות חיוביות, תלמדו להגיד להם דברים טובים, גם אם אתם מאוכזבים מהציונים שלהם. ילדים שמגיעים הביתה עם תעודה לא טובה הם ילדים שמגיעים מראש עם האף קבור בקרקע, וחשים השפלה מאוד גדולה. המורה כבר העירה להם הערות, ילדים אחרים כבר הספיקו להקניט אותם, וחשוב שתזכרו את זה לפני שאתם מתייחסים לציונים שלהם. מעבר לזה, כדאי מאוד שתשתדלו לא להשתמש במושג 'פוטנציאל בלתי ממומש'. לעתים ילדים יכולים להיות בעלי יכולות גבוהות, אבל אין להם פוטנציאל למידה - הרי את בוודאי יודעת שילד ששומע את ההורים שלו רבים בלילה, יהיה ללא יכולת לימוד גבוהה בבוקר שלמחרת. הילד הוא לא תוצאות התעודה שלו, ובינינו - התעודה היא בכלל לא סמן שיכול לגלות לנו האם ילד יצליח או לא יצליח בחיים. תזכירי לילדים שלך שאת אוהבת אותם, וביחד תצליחו להתמודד עם הסיטואציה, ובו־בזמן ליהנות יחדיו בחופש הגדול. בהצלחה רבה".
התרעות פיקוד העורף