בתקופה האחרונה, בני בן השנתיים וחצי מתעורר פעמים רבות באמצע הלילה ובוכה. כשאני פונה אליו הוא הודף אותי, ואני חוששת ולא מבינה מה קורה לו. איך אפשר להרגיע אותו? 
"לדעתי, אין טעם לשאול ילדים קטנים שמתעוררים בלילה מה קרה ולמה הם בוכים - כי הם רק התעוררו והם ממש לא יודעים. מה גם שבמקרים כאלה הורים עלולים להכניס לילדיהם רעיונות לראש: 'פחדת? חלמת חלום רע?' אל תעשו זאת, כי אז הילד יתחיל לחשוב שזה מה שקרה. בנך גדל, מתפתח, נחשף יותר אל העולם, נתקל יותר בדברים שעלולים להפחיד אותו או להדאיג אותו, וזה בא לידי ביטוי בחלומות. כשאת מנסה להרגיע והוא דוחף אותך, הוא נמצא במקום הרגשי שבגללו הוא התעורר. אם הוא דוחף אותך, לכי אחורה, ותגידי לו 'ששש...' אל תילחצי ואל תחששי, רק תרגיעי אותו ותגרמי לו לחזור לישון".
אני אם לשני ילדים, בני 6 ו־8, ומתמודדת עם תחילתו של הליך גירושים. ימי החופש הגדול מאוד מלחיצים אותי - אני לא יודעת איך להתמודד עם הילדים, מה עלי לעשות איתם ואיך להכיל את השינויים בציונים של הבן הגדול. איך מתחילים את החופש הגדול מבלי לאבד את העשתונות? 

"אני מבינה את המקום שבו את נמצאת, ומנגד חשוב לי לציין שכשילדים שומעים משפטים כמו 'מה עלי לעשות עם הילדים עכשיו?' זה דבר מעליב, משפיל ולא מכבד. כדאי שתימנעו ממשפטים כאלה ותעניקו להם את הכבוד הראוי להם. מעבר לזה, דווקא עכשיו, כשהילדים חוזרים הביתה לחודשיים עם תעודות, נצלו את הזמן כדי לייצר חוויות חיוביות, תלמדו להגיד להם דברים טובים, גם אם אתם מאוכזבים מהציונים שלהם. ילדים שמגיעים הביתה עם תעודה לא טובה הם ילדים שמגיעים מראש עם האף קבור בקרקע, וחשים השפלה מאוד גדולה. המורה כבר העירה להם הערות, ילדים אחרים כבר הספיקו להקניט אותם, וחשוב שתזכרו את זה לפני שאתם מתייחסים לציונים שלהם. מעבר לזה, כדאי מאוד שתשתדלו לא להשתמש במושג 'פוטנציאל בלתי ממומש'. לעתים ילדים יכולים להיות בעלי יכולות גבוהות, אבל אין להם פוטנציאל למידה - הרי את בוודאי יודעת שילד ששומע את ההורים שלו רבים בלילה, יהיה ללא יכולת לימוד גבוהה בבוקר שלמחרת. הילד הוא לא תוצאות התעודה שלו, ובינינו - התעודה היא בכלל לא סמן שיכול לגלות לנו האם ילד יצליח או לא יצליח בחיים. תזכירי לילדים שלך שאת אוהבת אותם, וביחד תצליחו להתמודד עם הסיטואציה, ובו־בזמן ליהנות יחדיו בחופש הגדול. בהצלחה רבה". 

ילד משחק בג'ימבורי, אילוסטרציה. צילום: אינג אימג'
ילד משחק בג'ימבורי, אילוסטרציה. צילום: אינג אימג'

 
בני בן ה־8 הוא ילד מבריק וחברותי, אבל לעתים קרובות פוגע בילדים בכיתה ואף בהוריהם. לפני כמה ימים, לדוגמה, הוא פנה לאמא של אחד הילדים בכיתה וסיפר לה שהבן שלה חושב שהיא מכשפה. לילד אחר הוא אמר, מול ההורים שלו שהוא הכי חלש בכיתה. אני לא יודעת איך לעזור לו לתקשר נכון עם הסביבה. מה דעתך?

"כשילד מתנשא על ילד אחר, אנחנו צריכים לחשוב מה יוצא לו מזה: לא לשאול למה הוא עושה את זה, אלא מה הוא מרוויח מההתנהגות הזו. אנחנו, כמבוגרים, מתבוננים על המושג 'רווח' בצורה מאוד חיובית - אבל לילדים יש תפיסה אחרת של המציאות. רווח אצל ילדים הוא דבר פסיכולוגי, קיומי, אפילו רגשי. הילד שלך שוויצר, מתנשא וחוצפן, הוא חכם מדי והוא מפיל אתכם בפח. כשהוא פונה לאמא ואומר לה משפט כמו 'הבן שלך חושב שאת מכשפה', הוא מאדיר את עצמו. הוא לא עושה את זה מרוע לב חלילה, הוא ילד, אבל הוא מתוחכם ומניפולטיבי, והוא חייב ללמוד מיומנויות אחרות. חשוב שתשוחחי עם הבן שלך ותבהירי לו באופן חד־משמעי שהתנהגות כזו היא בעינייך רוע לב, ואת לא מוכנה לקבל אותה. זה שמשהו הוא אמיתי, לא אומר שצריך לספר אותו אם הוא פוגע באחרים. תבקשי ממנו ללכת להתנצל בפני הילד וההורים שלו, ובכל פעם שאת שומעת על מצב כזה, תדרשי ממנו התנצלות. אל תרחמי עליו. זה לא מספיק רק להגיד לו שהוא לא בסדר, הוא חייב לעשות את הדבר הנכון". 



מתוך תוכניתה של מיכל דליות, בכל יום שישי ב־10:00 ב־103FM 



עריכת תוכן 103FM: עדן בן ארי