השבוע שוחח איתי רוזנצוויג ארוכות על מה שהוא מגדיר כ"רצח אופי" שעושים לו ולחבריו. “יש פה קמפיין מתוכנן ומתוזמן נגד הטייסים, המופעל על ידי מערכת יחסי ציבור מתוזמנת שמפעילה ההנהלה", הסביר רוזנצוויג. “לא עשינו עיצומים, מעולם לא היינו בעיצומים, לפחות ב־12 השנים שאני עובד בחברה".
“הטענה כאילו החברה יצרה משבר מכוון היא שקר גס. בתקופה שבין ינואר לספטמבר גדלה הפעילות הטיסתית של אל־על ב־2.5% בלבד. הדבר היחיד שבו חל גידול של כ־300% הוא שעות המנוחה של טייסים במושבי עסקים. ההנהלה לא דרשה מהטייסים כוננות 24 שעות, 7 ימים בשבוע, והיא עומדת על הערכתה שעלות הדרישות הכספיות של הטייסים היא 2.5 מיליארד שקל לעשר שנים".
“לגבי תפקידו של בנדורי במו"מ: לאחר שנכשלו כל הניסיונות להגיע להסכמות בין ההנהלה לנציגות הטייסים, עלה רעיון שאת המו"מ בין הצדדים ינהלו אנשים שלא היו מעורבים בו עד כה. את הטייסים ייצג הקברניט ברוך בנדורי ואת ההנהלה יו"ר אל־על עמיקם כהן. מי שהפריע לאורך כל המו"מ והצהיר בלשכתו של יו"ר ההסתדרות כי תוצאות המו"מ הן רק נקודת פתיחה למו"מ עם הטייסים, הוא ניר צוק".
“לגבי השימוש במטוסים חכורים: החכירה לא תוכננה מראש והיא נעשית מדי חודש בחודשו. אנו מקווים להפסיק את החכירה על מנת להפחית את עלויות התפעול. מנכ"ל אל־על חזר והתחייב מספר פעמים כי החברה תפסיק את הפעלת המטוסים החכורים ברגע שהטייסים יתחייבו לטוס כטייסים פעילים הלוך וחזור ולא יפצלו יותר טיסות".
“לטענת הטייסים שהחברה אינה ממצה את שעות הטיסה שלהם: חודש נובמבר אינו עמוס. למרות טענותיהם, כל יום מסרבים טייסים לקחת טיסות, מתנים איוש טיסות לא מאוישות בטיסה בכיוון אחד ומאלצים את החברה לבטל טיסות".
“לגבי ניצול חברי הנהלה וכוננים: טייס בתפקיד ניהול חייב לטוס 40 שעות בחודש. במהלך התקופה, בשל עיצומי הטייסים, הם טסו יותר מ־40 שעות בפועל. כל הכוננים שאל־על פנתה אליהם הודיעו על יום מחלה".
התרעות פיקוד העורף