החופש הגדול, שהחל היום באופן רשמי, הוא תקופה כיפית ומלאת חוויות עבור רוב הילדים, אך עבור ההורים זוהי תקופה עמוסה בהוצאות רבות, המגדילות בצורה משמעותית את התקציב המשפחתי החודשי. 


"לזוגות שמרוויחים למשל עד 20 אלף שקלים נטו, ההוצאות לחודש אחד של חופש גדול יכולות להגיע ל־15%־20% מההכנסה החודשית שלהם, וזה כמובן בנוסף להוצאות הרגילות שלהם", אומרת הילה אלקלעי, מתכננת פיננסית ויועצת לכלכלת המשפחה. "אנשים יושבים ושוברים את הראש: 'מאיפה אני לוקח את הכסף הזה?' אלה שמרוויחים 40 אלף שקלים בחודש נמצאים באותה צרה של ה־20 אלף שקלים, מכיוון שמראש מבנה ההוצאות שלהם מותאם לרמת ההכנסה שלהם, וגם הם צריכים להפנות לזה הכנסה.


"רוב הזוגות משלמים לקייטנות לילדים 1,800 עד 2,200 שקלים לילד, וזה סוגר להם שלושה שבועות. אבל יש זוגות ששלושה שבועות לא מספיקים להם, והם צריכים שני מחזורי קייטנה, ואז זה הופך למאוד קשה. גם הזוגות שאני מלווה, שהם ברף מעט יותר גבוה מהממוצע באוכלוסייה, ממש מוטרדים איך הם הולכים להתמודד עם החופש הגדול. ואם מכניסים לסיפור הקייטנות והבילויים בחוץ גם חופשה משפחתית, אז זה בכלל סיפור בפני עצמו, ולהוצאה הזאת אנחנו מתייחסים בצורה נפרדת. אגב, לילדים בוגרים יש אפילו יותר הוצאות מהקטנים, כי הבילויים שלהם גדלים יותר, וכל ילד שיוצא מהבית צריך כבר לתת לו 100 שקלים".




לפי אלקלעי, עוגת ההוצאות החודשית בתקופת החופש הגדול תתחלק כך: 60% קייטנות, 20% מסעדות ומזון מהיר, 15% בילויים ו־5% תוספת בהוצאות הבית, כגון חשמל וכדומה. העוגה כמובן אינה מתייחסת להוצאות על נופש משפחתי. 


ואיך הורים אמורים להתמודד במצבים כאלה? 

"יש עובדים שכירים שמקבלים ביולי הבראה, משכורות יותר גבוהות, ואז המשכורת מעט מפצה על המצב הזה; ויש זוגות שאין להם את זה, והם צריכים 

חד־משמעית להוציא את הכסף הזה מחסכונות. אני מראש בונה תקציבים לקיץ לאנשים, וכשרואים שאין אפשרות לממן את עלויות הילדים בקיץ מהשוטף, אז מוציאים זאת מחיסכון, כי פשוט אין ברירה. כשאני עושה עם אנשים תכנון פיננסי של הוצאות והכנסות ברמה השנתית, אנחנו לוקחים בחשבון מראש את הוצאות הקיץ, ואז מייצרים מראש תקציב ספציפי לקיץ, כולל חופשה של הקיץ, ובעצם חוסכים לזה כל חודש במהלך השנה. רק ככה אפשר להתמודד עם זה". 
 

"הוצאות המשפחות בחופש הגדול עולות באופן ודאי יחסית להוצאות בשנה הרגילה", אומר דודי קוכמייסטר, מנכ"ל ארגון "פעמונים", המעניק ייעוץ לכלכלת המשפחה והתנהלות נכונה. "כמה זה עולה - זה כבר תלוי בכל משפחה, בתקציב שלה ובשיקולים. זה לא נתון חד־משמעי כמו מוצר צריכה רגיל. מכיוון שהוצאות החופש הגדול הן בדרך כלל העסקת ילדים, פעילות פנאי והיחשפות לקניות, לקניונים, הליכה להופעות ובילויים, הרי שדברים מהסוג הזה הם פרטניים לכל משפחה ומשפחה. וכל משפחה, בין אם יש לה מספיק כסף פנוי ובין אם אין לה, נדרשת לסוגיה הזאת". 


מה אתם מייעצים להורים בתקופה זו?

"המציאות הזאת היא הזדמנות מדהימה להורים לחנך את הילדים שלהם לצרכנות נכונה ולהתנהלות סביב הוצאות בהתאם ליכולות. כלומר, בשיח פתוח בין ההורים לילדים אפשר לומר שמשאבי כסף הם תמיד משאבים מוגבלים - בלי קשר לכמה שיש לך - ולכן כל אדם, וגם ילד, צריך ללמוד לתעדף את ההוצאות שלו, להחליט מה חשוב לו יותר ומה חשוב לו פחות, וגם לדעת בתוך מסגרת החשיבות הזאת איך זה מסתדר עם מה שיש לך ועם מה שמוקצב לך".

 
אתגר הקיץ 


"ביולי אני משלמת יותר מ־7,000 שקלים על הוצאות החופש הגדול; ואילו באוגוסט אני נמצאת בבית עם הילדים, שזה אומר חודש ללא משכורת, ועוד בערך 2,000 שקלים הוצאות, ואני עוד נחשבת אמא חסכונית", אומרת קרן חמיאל, אמא לשלושה ילדים בגילי 7, 6, ו־3. "המחירים לא ריאליים, לא נורמליים, וחבל שאין חפיפה במשק בין החופשה של הילדים לחופשה של ההורים".
 

אצל חמיאל (36), נשואה, מרחובות, מנהלת שיווק ב"חווה של חוה" ובעלת הבלוג "בצד הדרך", החופש מתחלק לשניים - ליולי ולאוגוסט - ובשני החודשים הללו ההוצאות מאוד גבוהות. "ביולי מדובר בעיקר במחירי קייטנות מטורפים", היא מתארת."אני צריכה למצוא לחודש מלא מסגרת לשלושה ילדים עד השעה 16:00, כי בעלי ואני עובדים במשרה מלאה וחייבים להמשיך לעבוד. קייטנה אחת עולה לנו בממוצע 2,000־2,500 שקלים לילד, זאת אומרת תוספת של אלפי שקלים לתקציב המשפחה. בעצם, משכורת אחת הולכת כולה על קייטנות, וזה עוד בלי לצאת לסרטים ובלי פעילויות; ואילו חודש אוגוסט זה חודש מלא שצריך למצוא בו פעילויות לילדים. בשנים קודמות היינו במסגרת קיבוצית, אז היה לי מאוד נוח ויכולנו להתארגן, ואילו בשנתיים האחרונות אני נאלצת לא לעבוד כל אוגוסט ולהיות עם הילדים, כי מבחינה כלכלית הקייטנות כבר עולות יותר מהמשכורת, וזה לא משתלם".
 

איך את שורדת עם הילדים באוגוסט?

"כבר בשנה שעברה קראתי לאוגוסט: 'אתגר קיץ'. החלטתי שבכל יום אני יוצאת עם הילדים לפעילות חסכונית, וככה אנחנו ממלאים את החופש בלי קניון ובלי חריגות מוגזמות. פעילות חסכונית זה טיולים בטבע - השנה, למשל, עשינו מינוי 'מטמון' של רשות הטבע והגנים שפותח בפנינו הרבה אפשרויות; זה גם אומר להשתמש בקופונים למיניהם ודילים שונים. ואילו מבחינת אוכל, אני מכינה ארוחת בוקר וצהריים בריאות בבית ולוקחת איתי, כי במקומות בחוץ המחירים מופקעים. אני תמיד משאירה רק כסף לארטיק קרח, כדי שהילדים ירגישו כן איזהו צ'ופר".
 

ומה עם חופשה משפחתית בחו"ל?

"זה ממש לא בא בחשבון, כי המחירים גבוהים מאוד. השנה אנחנו כן נוסעים לאילת בחודש יולי, אבל רק כי קיבלנו הטבה מהעבודה של בעלי. אם לא היינו מקבלים הטבה, היינו נהנים אחרת". 
 

"בחופש הגדול ההוצאות שלי מאוד גדלות", מספר קובי טיריפינטו (46), יועץ תקשורת מתל אביב, הורה יחידני לתאומים בני 6.5. "קודם כל, ישנה העובדה שהילדים לא הולכים למסגרת. שמתי אותם בקייטנות, כאשר הקייטנה הראשונה למהלך חודש יולי עולה לי 5,000 שקלים לשניים, שזה פי שלושה יותר ממה שהייתי משלם על חודש לימודים בבית ספר. אבל הבעיה החמורה יותר היא בחודש אוגוסט, כי אז אין מענה של רשויות מוניציפליות, ואני נאלץ לרשום לקייטנה פרטית שאיתה יש שתי בעיות: היא קצרה יותר מהקייטנה העירונית ומסתיימת בסביבות השעה 14:00, ואז אני צריך למצוא גם תעסוקה לילדים וגם לעבוד פחות. כלומר בחודש אוגוסט אני משלם 10,000 שקלים לשני הבנים עד השעה 14:00, וזה המון כסף". 


למה בעצם רשמת אותם?

"כי אין לי ברירה ואני חייב לעבוד. ואז בשעה 14:00, באמצע היום כשאני אוסף אותם, זה ממשיך לפעמים בסרט, במסעדה, וההוצאות גדולות מאוד. בחודש אוגוסט אני נכנס למרה שחורה וקורא לו 'חודש אוגוסט האיום'". 


איך אתה מתמודד עם המצב? 


"כמו שאחרים מתמודדים. בחודש אוגוסט בפרט אני מנסה לצמצם הוצאות כמה שיותר, ומבין שחלק ניכר ממשכורתי מופנה לעניין הזה ושאין לי הרבה מה לעשות. אצלי הבעיה היא יותר חריפה, כי אני מפרנס יחיד ויש משכורת אחת, וגם אין לי חלוקת ימי חופש כמו שיכולה להיות כשיש זוג הורים. מבחינתי, מדובר בחודש מאוד בעייתי". 


תיאום ציפיות 


"אני מעריכה שההוצאות של משפחה בחופש הגדול עולות ב־20%־30%, זה מאוד תלוי בגיל הילדים", אומרת דבי קצב, יועצת כלכלית אישית. "אם לדרג את הוצאות החופש הגדול, אז במקום הראשון תהיה חופשה משפחתית, אחר כך קייטנות ולאחר מכן הבילויים השונים מחוץ לבית וגם עלייה בחשבונות החשמל והמים. "אצל ילדים קטנים יש קייטנות, ואצל הגדולים יותר יש בילויים שאת חלקם הגדול אנחנו, ההורים, מממנים", היא אומרת.



"צריך לעודד את הילדים הגדולים יותר לעבוד, ושחלק מההוצאות הם יממנו בעצמם. אגב, הרבה פעמים ילדים שלא צריכים קייטנה הולכים בקיץ לכל מיני שיעורים פרטיים כדי לסגור פערים או לכל מיני סדנאות – וזו כמובן גם הוצאה. ההוצאות, כמובן, לא מסתכמות רק בקייטנות ובבילויים. לתוך הגידול בהוצאות מכניסים גם חשבון חשמל שנהיה גבוה יותר, כי נמצאים יותר בבית ומשתמשים יותר במזגן. גם חשבון המים עולה, גם ההוצאות על אוכל גדלות, ואם אנחנו גם רוצים להרחיק את הילדים מהמסכים, אז רוב הסיכויים שנעשה איתם דברים שעולים כסף, והיום אפילו לבלות בחוף הים עולה כסף. את משלמת על חניה, כל ארטיק עולה 20 שקלים, שתייה קלה עולה כסף, כיסא עולה כסף. למרות שיש פיקוח היום, עדיין מדובר בהוצאות. מובן שאם גם נוסעים לחופשה משפחתית - אז זה עוד יותר מגדיל את ההוצאות, כי מדובר בתענוג מאוד יקר, של כ־10,000 שקלים ומעלה למשפחה בת כארבע נפשות". 


האם בכלל יש אפשרות גם ליהנות וגם לא לפשוט את הרגל?


"אם למשל מדובר בחופשה משפחתית בחו"ל, ההמלצה שלי היא להזמין את הטיסות הרבה מראש, או למצוא דילים ברגע האחרון למי שלא סגור על יעד ספציפי. כמו כן, מי שמוכן לכך, יכול גם לעשות החלפת בתים, ואילו לגבי אטרקציות, צריך לחפש את כל הכרטיסים של אחד פלוס אחד וכל מיני מועדוני לקוחות. חוץ מזה, גם לא צריך להגזים עם האטרקציות. לא חייבים יום אחד לונה פארק, למחרת מימדיון ואחר כך ספארי. אטרקציה פעם בשבוע זה מספיק, ואני גם ממליצה לעשות כרטיסייה לבריכה במקום מינוי, אלא אם את באמת חושבת שתוכלי ללכת יותר משלוש פעמים בשבוע. אני קונה בכל שנה כרטיסייה לבריכה ומשתדלת לקחת אוכל, חטיפים או פירות מהבית. גם אם הולכים לסרט, אפשר להכין פופקורן בבית. צריך לעשות תכנון מראש, לשתף את הילדים ולהסביר להם שגם אם הולכים לקניון, אז הסכום שיש להם לבזבוזים הוא סכום מוגדר. צריך להגדיר מראש את הסכום, ולא לומר 'בוא, אני אקנה לך מה שאתה רוצה'. תיאום ציפיות מראש יכול לחסוך להורים הרבה כסף".