תמיר גילת, יו״ר הקרן לחקר הסרטן בישראל


לפני ארבע שנים וחצי חליתי בסרטן קשה. לבנותי הקטנות מלאו אז שנתיים וחצי ושלוש וחצי. החשש היה שהן תגדלנה ללא אבא ואף כלל לא יזכרו את ״אבוש״. בתי הגדולה עמדה להתחיל את לימודיה בתיכון וחששתי מאוד מההשלכות הנפשיות הקשות של יתמות מאב על תקופת נעוריה. כאדם שמתמודד עם המוות .. על בסיס יומיומי, שלמד לחיות את הרגע ללא עיסוק בעתיד,



הרשיתי לעצמי לבקש משאלה אחת ויחידה שאותה חלקתי רק עם אשתי קרן - חלום שנראה אז לא מציאותי והיה הרחוק ביותר שהרשתי לעצמי לחלום - להגיע לראש השנה תשע״ו. שתי בנותי הקטנות החלו ללמוד בבית הספר, ובתי הגדולה סיימה את תיכון תלמה ילין ותתגייס לצבא. כנגד כל הסיכויים זכיתי לראות את החלום מתגשם.



בימים אלה מציינת הקרן לחקר הסרטן בישראל (40 (ICRF שנה להיווסדה. הקרן שהוקמה בארה״ב מגייסת תרומות המממנות חלק ניכר מחקר הסרטן בישראל. עד היום חילקה הקרן כ־52 מיליון דולר ליותר מ־2,000 חוקרי סרטן ישראלים. בראש השנה תמלא שנה לפעילותי כיושב ראש הקרן בישראל. בשבועות הקרובים תגיע לישראל משלחת של כל ראשי הקרן לביקור חגיגי לציון 40 שנות פעילות ברוכות.



אייל וולדמן, מנכ"ל ומייסד מלאנוקס 



תעלת קורינתוס ביוון, המחברת בין הים האיגאי לים היווני. התעלה היא מעשה ידי אדם ומוכיחה שאפשר לחצוב בסלע ולחבר בין השונים אם רק נבחר ונתמיד. התמונה מסמלת עבורי את השאיפה לחבר ולגשר בין השונה בעולם, במטרה לבנות עולם מחובר וטוב יותר. שנה טובה!



אבישי אברהמי, מנכ״ל wix

צילום: אלן צצקין

בכל פעם שאני מסתכל על הנוף מחלון המשרד שלי אני נזכר בתקופה שעברנו לכאן, מיד לאחר שהתחלנו להצליח. הצלחה עבורנו תמיד הייתה יותר מסתם עסק משגשג, היא גם החופש ליצור ומקום שאנחנו אוהבים לבוא אליו כל יום. תמונת נוף הים מסמלת עבורי את המעבר הזה.

גליה וולך, יו"ר נעמת 



בערב פסח האחרון השתתפתי במסע מיוחד ובלתי נשכח שבמסגרתו ליוויתי בני נוער ממוצא אתיופי המתחנכים בכפר הנוער עיינות־נעמת למסע שורשים באתיופיה. חזרנו כולנו רוויי רגשות מהמסע. ראיתי בצעירים זהות שלמה יותר, גאווה וביטחון עצמי. באמצעות ההתחלה החדשה שלהם זכיתי גם אני לחוות חוויה מטלטלת שמילאה את המצברים שלי.

אווה מדז'יבוז'י, יו"ר הרשות השנייה 



נענע כלבתי האהובה נאספה מהרחוב לאחר התעללות,, כשהיא ירויה ועל סף מוות. במכלאה ניצלו חייה, אך היא איבדה את עינה. יותר משנתיים וחצי היא חיה במכלאה ואף אחד לא רצה לאמץ אותה. כולם חלפו על פני התא שלה בלי לעצור בגלל העין החסרה.

אני אימצתי את נענע. בראש השנה, ובכלל בתקופת החגים, רבים מהכלבים זוכים ל״התחלה חדשה״ שלילית כשבעליהם נוטשים אותם. לכל הכלבים שבמכלאות - הפצועים, המבוגרים והנטושים - לכולם מגיעה התחלה חדשה ובית חם ואמיתי. אני ממליצה לכולם להתחיל את השנה החדשה באימוץ כלב.
 
 אירית רוזנבלום


התמונה מביאה מבט מקרונית הרכבל על העיר קובה ביפן. רגעמיוחד שבו אנחנו מסתכלים על הציביליזציה מזווית אחרת, בלי כל רעשי הרקע, ומגלים את קו התפר שבין הטבע לאדם ואת ״מסילת הישרים״ העוברת ביניהם. יש משהו בקרונית הזאת ובהסתכלות דרכה שמאפשר לנו לזכות בחופש.

חופש הראוי לשמו משום שהוא מורכב מן ההתפתחות המושלמת של הכוחות החומריים, השכליים והפיזיים המצויים בכל אדם; חופש ששום מחוקק לא יכול לחוקק עבורנו; חופש שהוא בסיס הקיום החומרי והמוסרי שלנו והתנאי העיקרי שמאפשר לנו לבצע את הבחירות האמיתיות שלנו. (צילום: לי רוזנבלום)