בשבוע שעבר חשף אתר האינטרנט thecar את כוונת המדינה לגייס 100 אלף בעלי רכב ישראלים לניסוי שמטרתו לגבש מדיניות גביית מס נסועה. במשרד האוצר מכוונים לכך שבסוף התהליך ישלמו כל בעלי הרכב בישראל מסים בהתאם לשימוש בכלי הרכב, כשתעריפי השימוש ייקבעו בהתאם למועד הנסיעה, אורכה, הכבישים שבהם היא בוצעה ורמת זיהום האוויר שמייצרת המכונית.
שעות ספורות לאחר חשיפת הסיפור, הזדרז שר התחבורה ישראל כץ להפיץ הודעה לציבור, שבה הוא הבהיר: "אין שום כוונה להטיל אגרות גודש או מס
הוועדה המקצועית יזמה ומנהלת את שני השלבים הראשונים של ניסוי מס הנסועה, והשלב השלישי, שהחל כעת, "צפוי להכיל בסופו של דבר כ־100 אלף כלי רכב ואורכו יהיה עד כעשר שנים", כך נכתב במסמכי הבקשה לקבלת מידע, שפרסמה חברת נתיבי איילון. סעיף חשוב נוסף באותו מסמך עלול להעיד על חריגה משמעותית מהגדרת התפקיד של הוועדה הבין־משרדית, וזו צריכה להדליק נורת אזהרה: "נתיבי איילון", נכתב שם, "רואה בניסוי המיועד סנונית המבשרת את הכניסה לעידן הרכב המחובר. הניסוי אומנם ממוקד בבחינת משמעויות של הסטת עלויות אחזקת הרכב מעלויות קבועות לעלויות משתנות אך המתכונת הנבנית מיועדת לאפשר מעבר קל וחלק לעידן הרכב המחובר לכל המעורבים- ציבור המשתמשים, ספקי התשתית, ספקי השירות,
לצורך הניסוי הוגדרו שעות שיא (6:45־9:30 ו־15:30־18:30), שעות שפל (9:30־15:30 ו־20:00-18:30) ושעות פנאי (20:00־6:45 וכן סופי שבוע וערבי
השר כץ, בהודעתו לציבור, לא טוען שהוא באופן אישי חושב שיש בעיה כזו או אחרת עם מס נסועה, אלא שאין בכלל כוונה לגבות מס כזה. "כמי שמוביל את
במסמך של נתיבי איילון, לעומת זאת, כתוב שמדובר ב"מהלך רב שנתי שמטרתו למקד את עיקר נטל התשלומים בעלויות המשתנות בענף הרכב", וגם "לבחון כיצד ניתן לגבות מס נסועה תוך הגנה על הזכות לפרטיות", וכן "לשם הסקת מסקנות ברמת התקפות הנדרשת לשם יישום מדיניות שעניינה זיכוי או חיוב בתשלום ועשויה לחול על אזרחים רבים". אם כץ יודע משהו שלא יודעים במשרד האוצר ובנתיבי איילון, ובאמת לא ייגבה מס נסועה "בהווה או בעתיד", כדבריו, הרי שנתיבי איילון ומדינת ישראל עומדות להשקיע כ-200 מיליון שקלים באחד הניסויים המעניינים אך חסרי התועלת ביותר בתולדות ישראל.