לפני כחודש החל הייבוא לישראל של דאצ׳יה, מותג ה״לואו-קוסט״ של קבוצת רנו-ניסאן, שמציע ארבעה דגמי מכוניות המבוססות על מכלולים ותיקים של הקבוצה.
בשבוע שעבר הבאנו כאן את מבחן הדרכים לקיה ספורטאז' - קרוס־אובר שמזעזע את אמות הספים של שוק הרכב עם מחיר אטרקטיבי של 135 אלף שקל. אבל קצת יותר משלוש שנים לפני שאלה חלמו לעשות עלייה, ואלה חשבו על הלקוח הפרטי, הייתה זו סיאט שהביאה לנו את איביזה עם מנוע בנפח 1.4 ליטר, תיבת הילוכים ידנית, ותג מחיר של 70 אלף שקל, שהפך אותה לסופר-מיני האטרקטיבית ביותר במחירה בישראל.
כמה אלפי מכוניות מאוחר יותר, באוגוסט שעבר, החלה סיאט את השלב השני ב״מתקפת איביזה", עם מכונית שמצוידת במנוע טורבו־בנזין בנפח 1.2 ליטר ותיבת הילוכים אוטומטית. לגרסה הזאת קוראים AM5, ומאז אוגוסט, ובעתיד הנראה לעין, היא מוצעת במחיר "שובר שוק״ של 80 אלף שקל (שמוצג אומנם כ״מבצע״ על מחיר מחירון של 85 אלף שקל).
עוד לפני שמתניעים, ברור שעל כף אחת של המאזניים מונחת הצעה מעניינת מאוד בזכות מנוע טורבו־בנזין מתקדם וחסכוני, שעושה חיל ברוב מותגי קבוצת פולקסוואגן, ובעיקר הודות לתיבת הילוכים רובוטית, מתקדמת גם היא. על הכף השנייה מוצבת העובדה, שכדי להגיע למחיר האטרקטיבי הזה נאלצה סיאט לקלף מהמכונית כמעט כל פריט אבזור שאליו התרגלנו בעשור האחרון - החל בכפתורי שליטה על גלגל ההגה, דרך בקרת שיוט ומערכת מולטימדיה, וכלה במחשב דרך, בקרת אקלים ועוד.
שאלת 80 אלף השקלים, לכן, היא לאיזה צד נוטות כפות המאזניים, והאם בשורה התחתונה מתקבלת הצעה טובה ומומלצת. אבל עוד לפני שעונים על השאלה הזאת אין מנוס מלבצע ״זום אאוט״, ולהביט בכלה עצמה. אם הולכים דווקא מן הסוף להתחלה, צריך לומר שאיביזה נמצאת כעת ב״ישורת האחרונה״ שלה, לפני שתוחלף בשנה הבאה במכונית חדשה לגמרי שתתבסס על פלטפורמה מתקדמת יותר.
לא ברור אם איביזה החדשה תספיק להגיע אלינו ב־2016, ומה יהיה היקף המלאי שממנו יימסרו מכוניות בנות הדור הנוכחי, אבל לכל ״מכירת סוף דגם״ יש תמיד יתרונות (למשל, שכל מחלות הילדות טופלו מזמן) וחסרונות (שדגמים מתחרים מציעים, לרוב, יתרונות לא מבוטלים בתחומים שונים). עוד לפני כן, כבר בחודשים הקרובים צפויה איביזה הנוכחית להתמודד עם מתחרות חדשות לגמרי שינחתו אצלנו השנה - יונדאי i20, מאזדה 2, הונדה ג׳אז ואופל קורסה, וגם עם קיה ריו מחודשת. עוד לפני החדשות האלה היא מתמודדת עם דגמים צעירים ומתקדמים ממנה, למשל רנו קליאו, פיז'ו 208 וסיטרואן C3, פורד פיאסטה מחודשת, ושתי האחיות לקבוצת פולקסוואגן שעברו זה עתה מתיחות פנים - סקודה פאביה ופולקסוואגן פולו.
איביזה היא מכונית ותיקה. לעניין הוותק יש משמעויות שונות, למשל בסעיף הבטיחות. איביזה אומנם כיכבה ב״צעירותה״ במבחני הריסוק של פרויקט EuroNCAP, וזכתה במלוא חמשת הכוכבים, אלא שהם נערכו כבר לפני כמעט שבע שנים, איביזה נבחנה שם עם שש כריות אוויר (והגרסה שבה מדובר כאן מוצעת רק עם ארבע), והסטנדרט של המבחנים עלה מאז, כך שסביר להניח שבמצבה הנוכחי היא הייתה מקבלת שלושה כוכבים לכל היותר.
איביזה הייתה ועודנה מכונית נאה מאוד, בעלת עיצוב חיצוני מיוחד שמתברך בקווים מזוותים, חלקם ספורטיביים. מתיחת הפנים שעברה ב-2012 עידנה וחידדה מעט את המראה שלה, ובסך הכל זהו עיצוב שהזדקן טוב יותר מזה של כמה מהמתחרות. עם זאת, לאיביזה קשה להתמודד עם מי שהשקיעו קצת יותר ממנה בעיצוב, או פשוט היו נועזים, כמו פורד פיאסטה וקיה ריו, שלא לדבר על סיטרואן C3, מאזדה 2 ורנו קליאו החדשה. מבחינת המותג וערכו ממוצבת סיאט כמותג צעיר לצעירים, שמציע יחס טוב של ״תמורה למחיר״.
עיצוב הפנים של איביזה, לעומת זאת, נותר מאחור, וזה בולט כאשר נוהגים בגרסה ה״מקולפת״ שלה. הפלסטיקה בכללותה עמידה ומורכבת היטב, אבל החומרים מיושנים וקשים, ובסביבת הנהג ישנו מגוון גדול מדי של פלסטיקים מסוגים שונים, שצבועים בעשרים גוונים של אפור.
הדיפונים והריפודים די דלים, מסעד המושב לא נוח (ומשהו בתוכו מכאיב לגב), גלגל ההגה גדול מדי בקוטרו ומשדר תחושה קצת עלובה, והנדסת האנוש לוקה בחסר, מפני שהיא לא מפרגנת לנהג וליושב לצדו תאי אחסון לחפצים או מקום להניח בו את הטלפון (שלא לדבר על חיבור USB לטעינת הטלפון). מערכת השמע בסיסית, אין שקע USB מלפנים, ואין רמקולים מאחור, מתגי מיזוג האוויר ארכאיים, וחלק מן החומרים משדרים תחושה זולה.
על רקע כל הדברים שחסרים, צריך לומר גם כמה מילים טובות. ראשית, תנוחת הנהיגה באיביזה טובה מאוד בזכות שפע אפשרויות כיוון של ההגה (כולל למרחק) והמושב, ולרגל שמאל יש מדרך מעולה, שבאמצעותו קל להצמיד את הישבן למושב כשנמצאים על כביש. מתגי המזגן אומנם עלובים למגע, אבל המזגן עובד היטב, ופתחי האוורור גדולים ויעילים.
אין מחשב דרך, אבל השעונים ברורים ומיקומם טוב, ואף שאין מקום להניח טלפון, יבואני סיאט מתקינים בארץ (כלול במחיר) תושבת נוחה לטלפון נייד, ומתחתיה ממוקם היטב שקע 12 וולט. גם העובדה ה״מצערת״ שהכיסויים החיצוניים של מראות הצד, וידיות הדלתות, צבועים בשחור ולא בצבע הרכב, לא מזיזה לי, ואפילו להפך: בעיני זהו שילוב צבעים חביב. יותר מפריע לי היעדרן של כריות אוויר מסוג וילון (להגנה על ראשי היושבים מאחור) ומערכת בקרת לחץ אוויר בצמיגים.
התרעות פיקוד העורף