למען הסר ספק, מצבה של התחבורה בישראל הוא בכי רע: פיגור של עשרות שנים בבניית תשתיות, טיפול כושל בבטיחות בדרכים, פיגור בהקמת נמלי ים ואוויר ועיוותי מס שגורמים לכשל מתמשך בניצול התשתיות הקיימות - כל אלה גורמים לנזק כלכלי עצום למשק, ובסופו של יום מעלים את יוקר המחיה בישראל.
למרבה הצער, גם מי שמתיימר להחליף את מפלגת השלטון, המחנה הציוני, לא הציג בפנינו תוכנית סדורה לשינוי המצב. אבל אם מתייחסים אל המצע של מפלגת העבודה כהבטחה שמחייבת את המחנה כולו אפשר למצוא שם התייחסות קצרה לתחבורה. מתוך 395 מילים בנושא, כולל כותרות, רק 14 קשורות לבטיחות בדרכים והן, איך לומר, לא עושות רושם של תוכנית: ״הקצאת משאבים מוגברת למאבק בתאונות דרכים, בהסברה ובחינוך, טיפול בכבישים אדומים והגברת האכיפה והענישה״. 381 המילים האחרות עוסקות בתחבורה ציבורית.
מפלגת יהדות התורה ממוקמת כרגע בסקרים אחרי ש״ס, גם הציבור שלה הוא בין מי שפוגעים ונפגעים בתאונות מעל לחלקם היחסי באוכלוסייה, ומי שנזקק לשירותי תחבורה ציבורית - ולמרות זאת אין במצע של יהדות התורה אף אזכור לתחום התחבורה.
האמירה הזאת לבדה מוכיחה ניתוק בין מרצ להבנה בתחבורה, שהרי מרצ מוחה כנגד יחסי הון-שלטון, בעוד שמודל הנתיב המהיר נבנה כך שהוא משרת יותר את בעלי ההון מאשר את כלל הציבור.
התרעות פיקוד העורף