היסטורית, שוק מכוניות הסופר-מיני נשלט באופן כמעט מוחלט על ידי חברות השכרה וציי רכב, לכן הוא אחד הסובלים העיקריים מ"סינדרום הליסינג" - היבואנים מציגים מחיר מחירון גבוה מאד (סביב ה-120--110 אלף שקל למכונית אוטומטית ממוצעת איבזור), וממחיר זה מעניקים הנחה ניכרת ללקוחות הגדולים שלהם.
בחמש השנים האחרונות החלה תזוזה כלשהי לכיוון הלקוחות הפרטיים בשני מובנים: החדרת גרסאות ידניות מוזלות (ראש וראשונה להן הייתה סיאט איביזה) והוזלת מחירי מספר גרסאות אוטומטיות. בחלקו הפחות יקר של השוק מככבות כעת סיאט איביזה עם מכונית אוטומטית, מופחתת איבזור, שמוצעת תמורת 80 אלף שקל, ו-MG3 עם מכונית ידנית שמוצעת החל מ-60 אלף שקל. בהמשך השנה צפויה מתקפה רבתי של קטנות חדשות או מחודשות נוספות, בהן אופל קורסה, פיז'ו 208 (עם מנוע ותיבת הילוכים חדשים), וכמובן מאזדה 2 חדשה, גדולה ומסוגננת.
יבואני יונדאי כנראה לא מתרגשים מן התחרות. i20 שלהם מחזיקה בראש טבלת המכירות מזה כחצי עשור ברציפות, ובסיכום 2014 מסרה 5,476 יחידות. זאת ודאי חלק מן הסיבה לכך שהם מיצבו את המכונית החדשה שלהם ברמת המחיר הגבוהה בשוק - 105,000 שקל, ועם רמת איבזור נמוכה שלא כוללת אפילו מסך מגע, בלוטות' או בקרת שיוט. גם יבואני סקודה עדיין לא מתרגשים, ולמרות שלטענתם פאביה החדשה מציעה ערך רב מזה שמציעה i20, מחירה בגרסת המבחן נמוך ממנה רק ב-5,000 שקל (ועוד 5,000 שקל הנחה לחברי מועדון 'חבר').
שתי המכוניות זכו להפחתת משקל, ובאופן נדיר הן עוצרות את המחוג על אותו נתון בדיוק: 1,154 קילוגרם. הממדים החיצוניים שלהן כמעט זהים, וכך גם נפח תא המטען, אבל ההבדל החשוב לטובת יונדאי הוא אורך בסיס הגלגלים (המרחק בין הסרן הקדמי לאחורי), שגדול ב-10 סנטימטרים מאד משמעותיים.
מעבר לנוחות ולהנאה מנהיגה, מה שהרבה יותר חשוב לרוב המשתמשים הוא יתרון עצום בתצרוכת הדלק. במבחן המשותף שערכנו לשתי המכוניות, ובאותם תנאי נהיגה, השיג כל ליטר דלק כ-11 קילומטרים של נסיעה ביונדאי לעומת 14.6 קילומטרים בפאביה, כלומר הפרש של כמעט 33%.
תצרוכת דלק היא פונקציה של אופי נהיגה, לכן לא מן הנמנע שאצל מי שנוהג רגוע מאד, או להבדיל אצל מי שנוהג חזק מאד, יתקבלו פערים אחרים (מנועי טורבו הופכים לשתיינים יותר תחת לחץ), אבל ההבדלים לטובת פאביה ברורים מאד ועשויים להצטבר להפרש כספי משמעותי אצל מי שנוהג ממש הרבה.
לשתי המכוניות יש תאי מטען גדולים מאד, אך זה של פאביה נוח יותר לשימוש. היתרון של יונדאי הוא מרחב רגליים גדול יותר ליושבי המושבים האחוריים, ולעומת זאת מרחב ראש מעט יותר צנום. כאשר נוסעים שלושה מאחור (עניין לא מומלץ בכל מקרה), די ברור שהם יעדיפו לשבת ביונדאי.
רמת האבזור של פאביה גבוהה לאין שיעור - החל במערכת המולטימדיה עם מסך בגודל 5 אינץ', וכלה במערכות בטיחות עדיפות, שכוללות מערכת למניעת התנגשות ובקרת עייפות.
בואו לא נתבלבל: רוב הלקוחות יהיו שבעי רצון מן הביצועים של ה-i20 בחיי היום יום שלהם. היא מזנקת באופן נעים, וכאשר היא מגיעה למהירות שיוט, קל להתמיד בה בקלות ב'מהירויות כביש 6'. אבל פאביה, איך נאמר את זה בפשטות? פשוט קורעת אותה.
קבוצת פולקסוואגן עדיין חייבת לנו הסבר מדוע סובארו יכולה להעניק חמש שנות אחריות, קיה מעניקה שבע, וסקודה רק שנתיים. לא היינו מעלים את זה לולא נותר בנו חשש מפני האמינות של מנוע הטורבו-בנזין ושל תיבת ההילוכים הרובוטית.
אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו חוסכים אלפי שקלים על דלק ומבזבזים עשרות אלפים על תיקוני מנוע ותיבות הילוכים, חשש שאיתו רוכשי יונדאי לא צריכים להתמודד. אבל מכל בחינה אחרת, למעט מרחב הרגליים במושב האחורי, פאביה היא מכונית יותר מוצלחת, יותר מאובזרת, ואפילו טיפה פחות יקרה.