עם תדמית אליטיסטית ומעוצבת, והשקעה במיתוג יוקרתי, ל־DS לא תהיה בעיה להציק למיני ולזנב באאודי - בעיקר בעזרת מחירים נמוכים יותר.
האם קברניטי פיג'ו־סיטרואן פספסו רק את האירוע, או שהם מפספסים גם את המהות? ואם הם בוחרים באותיות המחייבות DS, מה לגבי המחויבות שלהם לחדשנות אמיתית, לאוונגרד? האם דגמי DS יהיו בעתיד "חפצי אמנות", מתוך ידיעה שהרבה אמנים יודעים ליצור אמנות, או שתהיה בהם נאמנות אמיתית למסורת של סיטרואן בכלל ושל DS בפרט?