מי שרוצה להרגיש כמו בתוך יצירה של האמן ההולנדי הנודע אשר (Escher), צריך לקחת את אאודי RS3 החדשה אל הכביש הנהדר שמטפס מסדום לערד, להניח את החרטום שלה בתוך קווי הפנייה האידאליים, ולהדביק ככל שלבו יעמוד בכך את דוושת התאוצה אל הברזל שמתחתיה.
במהירות נחשפים לתופעה פיזיקלית, או פסיכולוגית, מרתקת ומרגשת, עת נראה כאילו חלק מן העליות מתיישרות ואחרות נדמות בכלל לירידות. ובכל אותו הזמן לא מפסיקה המכונה הקטנה הזאת להאיץ מפנייה לפנייה, מתעלמת מן הטיפוס התלול ומכוח הכבידה, ממריאה אל מעוף בגובה נמוך.
במגרש המשחקים הזה אי אפשר שלא להיזכר במשפט שאאודי לא מאפשרת לנו לשכוח, אשר מיוחס לנהג המרוצים האגדי וולטר רוהל בתחילת שנות ה־80. "גם קוף מאומן", אמר אז רוהל כשעוד נהג באופל אסקונה 400 ולפני שעבר לנהוג עבור אאודי, "יכול לנצח כאשר הוא נוהג בקוואטרו".
כעת האלקטרוניקה האינסופית מנהלת הופעה חסרת תקדים מתחת לישבן שלי: מחלקת את הסוסים בין הסרן הקדמי לאחורי ובין גלגל ימין לגלגל שמאל, מדביקה את הגומי האיכותי אל האספלט, ומשנה תוך כדי תנועה את יחסי ההעברה הקצרים ואת רמת ההגברה של ההיגוי. עם יותר מ־47 קג"מ של מומנט ו־367 סוסים שלקחו אותי לטיול מהיר, זוהי חוויה מרגשת מאין כמותה.
בזכות האלקטרוניקה ומערכת ההנעה הכפולה אני נוהג במכונית שמתגמלת הרבה יותר כאשר אני מחליט להיות אמיץ ואגרסיבי (או טיפש ומחויך) ולא משתדל להיות מדויק ומקצועי. זה גורם לי להרהר אם אנשי אאודי צריכים להצניע קצת את העניין השיווקי שלהם עם קופים. זאת כמובן הסיבה שבגללה אני מוצא את עצמי עולה ויורד, יורד ועולה, על דרך שפעם חשבתי שהיא תלולה למדי וכעת נראית די מישורית.
תוך כדי משחק מתבהרות כמה תובנות, ואפילו שורות תחתונות, לגבי המכונית הזאת, חלקן מפתיעות. ראשית, RS3 היא לא מכונית שמיועדת לכל אחד. 400 אלף שקל הם רק שורת הפתיחה של המו"מ, שבמהלכו יתפח המחיר ככל שיצטרפו התוספות הנחוצות. ממש לא משנה עד כמה אני אוהב או לא אוהב אותה, ומה דעתי עליה, קומץ הלקוחות שלה יבוא מבין מי שיכולים להרשות לעצמם את הצעצוע החזק ביותר בסביבה כרגע.
סביר להניח שאותו קומץ יבחן קודם את ההצעות של ב.מ.וו ומרצדס. אנשי אאודי צריכים להפנות את תשומת לבו למנוע החמישה צילינדרים בטור על כוחותיו העדיפים (תוספת של כ־30 כ"ס ביחס למהדורה הקודמת שלו).
אם פעם חשבתי שאחד החטאים הגדולים ביותר של הורים הוא להקפיץ תינוקות באוויר, ואם הייתי בטוח שתינוקות מצחקקים תוך כדי כך רק משום שהם בעצם מבוהלים, כעת אני כבר לא כל כך בטוח בזה. RS3 מטלטלת וגורמת לי להרגיש כמו תינוק, בוודאי לא כמו אדם בוגר ושקול, ובה בעת גם מעצימה את התחושה שהיא תתפוס אותי בידיים בטוחות לאחר כל הקפצה.
RS3 רחוקה מלהיות מכונית מושלמת, ולא בגלל מה שיש בה או ביחס למתחרות שלה, אלא בשל מה שחסר בה. זה נובע כנראה מהתובנה הבאה, המפחידה ביותר שנחתה עלי. עד לא מזמן נראה היה לי שאאודי מתפקדת נהדר על תקן האנדרדוג של שוק הפרימיום. וכמי שמבינה את מעמדה, היא מתאמצת יותר ולכן גם מצליחה ליצור עבור הלקוחות שלה ערך מוסף ביחס למתחרות. התפנית, לטעמי, התרחשה אי שם לקראת סוף העשור הראשון של האלף הנוכחי, כאשר מוצרי אאודי הפכו למהנים יותר לנהיגה ובעיקר מאוד מתגמלים מבחינת תחושת האיכות שהם משדרים.
אלא שכעת, דווקא כאשר אני נוהג במכונית הכניסה של אאודי לשוק החשוב והרווחי ביותר - הרכבים הספורטיביים - אוחזת בי בהלה שמא אנשי אאודי ביצעו תפנית וחוטאים בחטא היוהרה. זה ניכר באבזור הבסיסי החסר במכונית. אולי הם נמצאים כעת רגע לפני גלישה במורד המסוכן שכמעט חיסל בשעתו את מרצדס.
צליל רועם
דווקא תדמית רגועה ויומיומית מושכת אותי במכוניות סופר ספורטיביות. המתכון האישי שלי לאושר מוטורי הוא רכב שנראה כאחד העם ומסתיר עוצמה מפתיעה.
מבחינה זאת RS3 כאילו נתפרה עבורי. אני יכול לנהוג בה בכיף בלי למשוך יותר מדי תשומת לב. הדבר היחיד שיסגיר אותי הוא הצליל הרועם והמשכר של מערכת הפליטה האופציונלית.
מכונית המבחן הספציפית שאאודי העמידה לרשותנו רחוקה מלהיות זו "הסטנדרטית" שעולה "רק" 400 אלף שקל, ורשימת התוספות שלה משתרעת מכאן ועד לסוף הגיליון - עם פנסי LED משוכללים, הרחבת מפתח הגלגלים מלפנים, חישוקים, צמיגים, קצות מפלטים עצומים, מושבי ספורט וכמעט כל תוספת אפשרית שכתובה בספר ההזמנות של אאודי.
למרות זאת, כאשר יושבים בעמדת הנהג ומביטים אל לוח המחוונים, נדמה לרגע שיושבים ב־A3 סטנדרטית, שהיא אומנם מכונית נחמדה אבל לא מספיק נחמדה עבור חצי מיליון שקלים.
נכון, פה ושם מביטים אליך סמלים של RS או תפרים צבעוניים ואיכותיים, אבל כאשר מתברר לי שמעצבי אאודי לא טרחו אפילו להתקין בקוקפיט שקע USB, ולאחר שעיינתי בקונפיגורטור המרשים שהם בנו עבור הזמנת תוספות לדגם הזה, מתגברת התחושה החמוצה שהדלק עלה להם לראש, והם שכחו להתאמץ בשבילנו.
RS3 הנוכחית, דור שני למכונית הזאת, מבוססת כעת על פלטפורמת MQB החדשה והמוצלחת של קבוצת פולקסווגן, שכבר חילצה ממני שבחים רבים לאחר נהיגה בפולקסווגן גולף, סיאט לאון, סקודה אוקטביה וכמובן A3. במקרה הספציפי הזה תורמת הפלטפורמה החדישה את חלקה עם משקל נמוך יותר, כושר טוב יותר של שיכוך מהמורות, ורמת דיוק גבוהה יותר בתגובות לפעולות הנהיגה.
אנשי אאודי הפנימו את הביקורת בנוגע לתחושה המפוהקת, חסרת החיים, של הדור הקודם של המכונית, ויצרו הפעם יצירה יותר מערבת וחיה. אבל מבעד לכל העבודה של האלקטרוניקה, עדיין מתקבלת מכונית קלה מדי לנהיגה, קצת מלאכותית ולא מספיק מרגשת (למעט, כמובן, עוצמתו של המנוע).
אי אפשר לקחת מ־RS3 את התהילה, הרגעית לפחות, של הימצאות בפסגת הכוח וההספק. וגם אם גולף R420 הבאה עלינו לטובה תדיח אותה (גם מרצדס A45 וב.מ.וו M135i לא ינוחו), כנראה שיהיה קשה לקחת ממנה את הכיף המיוחד שמשדר מנוע חמשת הצילינדרים שלה.
עושה ספורט
בשנה שעברה החליטה אאודי למצב מחדש את חטיבת "קוואטרו בע"מ" שלה, זו שנאבקת בין השאר ב־M של ב.מ.וו וב־AMG של מרצדס, להטביל אותה מחדש תחת השם "אאודי ספורט", ולבנות אולמות תצוגה ייעודיים למכוניות שלה.
השוק הישראלי, כבוד גדול, הוא הראשון מחוץ לגרמניה שאימץ את המיתוג מחדש. שתי מכוניות מבחן מדגמי RS3 הוצבו לצד RSQ3 וכמה סוכריות נוספות כדי לפתוח את חגיגות הכוח של אאודי בישראל.
על כתפי RS3, והגרסה המעט פחות יקרה שלה, S3, מוטלת המשימה להביא לקוחות חדשים לזרועות "אאודי ספורט". היא יוצאת לדרך מנקודה קלה וטובה בהיותה מכונית האצ'בק שימושית ומהנה גם לנהיגה יומיומית מן הבית לעבודה ועם הילדים לחוגים.
ליטוף הולם של כף רגל שמאל יהפוך אותה למפלצת מהירה בטירוף. כיף גם לשייט בה במהירויות עירוניות. באופן די מפתיע, היא גם די נוחה לנסיעה, עם כושר שיכוך מרשים (הגם שההפתעה האמיתית היא ביכולת ההתאוששות שלה, והאיזון שהיא מפגינה בעת מעבר על פני אספלט משובש).
תצרוכת הדלק, במשאבה, עמדה על 7.5 ק"מ לליטר בנהיגה מעורבת, שכללה חיי יומיום רגילים וגם סצינות מהנות יותר.
בשורה התחתונה, חוץ מאשר לציין את המשפט הבנאלי שטוען שגברים נותרים ילדים ורק הצעצועים שלהם מתייקרים, אני מגלה שאין לי שום דבר חכם לומר על המחיר הגבוה של המכונית הזאת. מה כבר אוכל לתרום למי שנכנס למו"מ עם יבואני אאודי על האצ'בק חמה (מאוד) שמחיר המחירון שלה עומד על 400 אלף שקל לפני בלמים קרמיים, מתלים אדפטיביים ומושבי ספורט?
האם סיאט קופרה (הנעה קדמית) בחצי מחיר מספקת רק חצי מהריגוש? האם גולף R החדשה תעלה הרבה פחות? האם כסף זה הכל בחיים? אולי לא, אבל בלעדיו RS3 נשארת אצל אאודי. זו מכונית שעושה דברים מאוד נעימים בגוף לנוהגים בה, אבל היא הותירה אותי עם סימני שאלה בעיקר לגבי מה שחסר בה: ביחס למחיר, מבחינת האבזור והריהוט הכללי של הקוקפיט.