ביום שני השבוע השיקה חטיבת הרכב הכבד של דיימלר־בנץ, חברת האם של מרצדס, את חטיבת הפתרונות והשירותים הדיגיטליים שלה. אירוע ההכרזה הרשמי נערך בדיסלדורף שבמערב גרמניה, ואליו הוזמנתי על ידי מרצדס יחד עם 300 עיתונאי רכב מ־46 מדינות, בהבטחה עמומה ל"חדשות חשובות".
אלא שתחת ההגדרה "חדשות" אפשר למנות רק שני סעיפים, ואלה עשויים להישמע כיום קצת משעממים: ראשית, מרצדס מתכננת להשקיע חצי מיליארד (!) יורו בתחום השירותים הדיגיטליים שלה בחמש השנים הקרובות. שנית - באירוע זכינו לחזות בהופעת בכורה רשמית של שלוש משאיות כבדות שנוהגות את עצמן, ומייצרות ביניהן "שיירה אוטונומית".
חמש שנים מהיום, כאשר נביט אחורה וניזכר באירוע הזה, לא מן הנמנע שנבין שהיה מדובר ביום היסטורי שבו הוצג לראשונה חזון מרתק. החזון אולי לא ריגש בזמן אמת מבחינה חדשותית, אבל כבר כעת הוא מעיד על ראיית הנולד בחברה שידועה כמי שהמציאה את המכונית, וקצת פחות ידועה כחברה שהמציאה גם את המשאית.
מפני שאם החזון שהוצג השבוע יתגשם, ורוב הסיכויים שבזכות ההשקעה הכספית הניכרת הוא אכן יתממש – המשמעות המעשית שלו תהיה שמרצדס הצליחה לחבר את המשאית לאינטרנט, תוך כדי שהיא ממציאה אותה מחדש, לא פחות.
בדרך לאסון אקולוגי
אולי כדי להבין מה גורם לחטיבת הרכב הכבד של יצרנית המכוניות הראשונה בעולם להיכנס בעוצמה רבה כל כך אל תחום הדיגיטל והאינטרנט, נפתח האירוע בהרצאה מאלפת ומהפנטת של ג'רמי ריפקין, תיאורטיקן חברתי וכלכלי, מרצה בחסד ומחברם של כ־20 ספרים על אודות ההשפעה של פיתוחים טכנולוגיים וגילויים מדעיים על החברה האנושית ועל הכלכלה.
ריפקין הוא בין השאר מנביאי הזעם הבולטים בימינו בכל הקשור לאפשרות התרחשותו של אסון אקולוגי בקנה מידה תנ"כי, אשר עלול להחריב את כדור הארץ. אסון מעשה ידי אדם שייגרם כתוצאה מן הפעילות האנושית הלא מבוקרת על פני האדמה.
עם זאת ריפקין הוא לא מהעומדים בשער ומוכיחים אותנו. הוא מאמין שיש לו גם בשורות ופתרונות מעשיים שיכולים לצמצם את הסכנה שאורבת לנו.
אם מנסים לתמצת את חלקם הראשון של דברי ריפקין, שבהם תיאר את הבעיה שמולה אנחנו ניצבים, הרי שהאנושות הביאה את עצמה למשבר עצום במבנה הכלכלי של העולם (בין השאר, הונם של 62 האנשים העשירים ביותר בעולם שקול להון המצרפי של מחצית מאוכלוסיית העולם, ובנוסף, למרות
הגידול באוכלוסייה וההתפתחויות הטכנולוגיות, צונח התוצר העולמי הגולמי באופן קבוע ורצוף מזה כשני עשורים).
במקביל, ומיד ייקשרו הדברים גם למשבר הראשון, האנושות יצרה במו ידיה מצב שעלול לדרדר את כדור הארץ להשמדה השישית בתולדותיו – אסון סביבתי שלאחריו ממש לא ברור אם יהיה למין האנושי סיכוי לשרוד. "אם נבין מה הביא אותנו למצב הזה", אמר ריפקין, "נוכל גם לתכנן את הפתרון ואולי גם להספיק ליישם אותו לפני שיהיה מאוחר מדי".
ריפקין טוען שהדברים החלו להשתבש במהלך המהפכה התעשייתית שהתחוללה מאמצע המאה ה־18 ועד למחצית המאה ה־19, ואשר התבססה על הבערתו של פחם זמין וזול.
המהפכה השנייה, לדבריו, החלה בשנת 1905 כאשר הנרי פורד החל לייצר מכוניות זולות וזמינות והעולם החל לצרוך ולהבעיר נפט ומוצרי נפט. היא הגיעה לשיאה בשנת 2008, כאשר כל הכלכלה העולמית כבר הייתה מבוססת על תוצרי נפט ומחירה של כל חבית הגיע ל־128 דולר. "בשנת 1905 עמדה יעילותו של מנוע הבנזין על 5%", אמר ריפקין. "בשנות ה־20 היא התקרבה ל־20% ונותרה תקועה סביב הערך הזה למשך שנים רבות".
20% הוא לדבריו גם הגבול שבו נמצאת הכלכלה העולמית ב־100 השנים האחרונות ושאותו היא לא מצליחה לעבור, בעיקר מכיוון שהיא תלויה בהבערת דלקים ממקור אורגני. בעת שקשר בין הדברים, הסביר ריפקין שהשואה הסביבתית שמשחרת לפתחנו נובעת מההתבססות על כלכלת הנפט ועל הבערה לא מבוקרת של דלקים שמקורם בנפט וגז. כדי למנוע אותה אנחנו חייבים להגביר באופן ניכר את יעילות הכלכלה כדי לצרוך פחות אנרגיה, ובמקביל עלינו לעבור בדחיפות לשימוש באנרגיה מתחדשת תוך נטישת השימוש בנפט ומוצריו.
"המהפכה השלישית היא מהפכת האינטרנט שהחלה לפני 25 שנים", אמר ריפקין, ולדבריו כאן גם טמון הפתרון שעשוי להציל אותנו מהמשבר האקולוגי. "המשמעות המעשית של האינטרנט של הדברים היא שבכל דבר בעולם (מעשה ידי אדם - ג"מ) יהיו חיישנים אשר ייצרו מידע ויעבירו אותו הלאה, וכל בני האדם יוכלו לחלוק ביניהם את הביג דאטה שהחפצים הללו ייצרו. למעשה מדובר בהוצאה החוצה של מערכת העצבים האנושית באופן שכל אדם וכל דבר על הכוכב שלנו יהיה מחובר לכל דבר אחר... לא מדובר במשהו שיקרה בין לילה, אלא במהפכה שתעסיק את שלושת הדורות הבאים שלנו".
האינטרנט בכלל, והאינטרנט של הדברים בפרט, יוצרים ממש לנגד עינינו – כך טוען ריפקין – את המהפכה הכלכלית הבאה, הראשונה בעולם לאחר ניצחון הקפיטליזם את הקומוניזם.
"מדובר במערכת כלכלית חדשה", הוא מסביר, "שבה אין יותר צרכנים (Consumers), אלא 'מייצרכנים' (Prosumers, מייצרים וצורכים)", כלומר בני אדם שאינם בפוזיציה של קונים או מוכרים, אלא גם כאלה שמשתתפים בכלכלה בדרכים אחרות, למשל כיצרנים של אנרגיה מתחדשת וכשותפים בכלכלת השיתוף המתפתחת.
מקרה פרטי אחד שבעזרתו מדגים ריפקין את מהפכת האינטרנט של הדברים הוא תחום ייצור האנרגיה, אשר נמצא באופן מסורתי בידיהן של חברות האנרגיה הגדולות. עם המעבר לייצור אנרגיה מתחדשת יבוצע הייצור על ידי מאות אלפי ספקים קטנים, שיחוברו ל"גריד" באמצעות מערכת אינטרנטית מנוהלת.
מחזון למציאות
מקרה פרטי אחר של מהפכת האינטרנט של הדברים, שאותו הדגים בפנינו ד"ר וולפגנג ברנרד – חבר דירקטוריון דיימלר שאחראי על תחום הרכב הכבד – הוא חלקן של משאיות בכלכלה העולמית ובמהפכה השלישית. לדברי ברנרד "משאיות הן עמוד השדרה של הכלכלה האירופית, היות שהן מובילות כ־75% מכלל ההובלה היבשתית, וכמויות המטענים צפויות לגדול פי שלושה עד שנת 2050".
אלא שמחקר שטח שביצעו אנשי מרצדס גילה שגם המשאיות הטובות והיעילות ביותר בעולם מנוצלות רק במשך כ־35% מהזמן, ואילו זמן רב מחיי המשאית מבוזבז על זמני המתנה מיותרים (למשל לקראת הטענת או פריקת מטען), בירוקרטיה (למשל בעת מעברי גבול ובדיקות מכס), נסיעות ללא מטען (לאחר פריקתו) וזחילה מתמשכת בפקקי תנועה.
בחזון של מרצדס היא תייצר פלטפורמה דיגיטלית שאליה יחוברו כל האנשים והגורמים שקשורים בדרך זו או אחרת אל המשאית, וכל המשאיות שעל הפלטפורמה הזו ייצרו כמויות גדולות מאוד של מידע בתחומים שונים.
בין השאר תדווח המשאית למחסן של הלקוח מתי היא צפויה להגיע אליו, המחסן ידווח לפלטפורמה כמה מקום פנוי יש בו, המטען "ידווח" על מצבו לשולח ולמי שאמור לקבל אותו, והפלטפורמה עצמה תוכל לשדך בין משאיות חצי ריקות לבין מטענים שמחפשים הובלה. מסמכים שמוגשים למכס יגיעו אל הפקידים בתחנה עוד לפני שהמשאית יצאה לדרך, ואילו מנוע המשאית ידווח למוסך על תקלות או יוזמן על ידו לטיפול תקופתי במועד שיהיה הכי פחות גרוע מבחינת בעל המשאית.
ה"דיבור" בין המשאית למשאיות אחרות ולסביבה יתקיים באופן רציף והמידע שיחלקו ביניהן המשאיות (על גבי הפלטפורמה) יכלול נתוני מזג אוויר ועומסים על הכבישים – וגם, כפי שהודגם לנו, יאפשר למשאיות להצטרף לשיירות כדי לחסוך בדלק (כתוצאה מיעילות אירודינמית גבוהה יותר).
הסנכרון בין כל הרכיבים שסובבים את המשאית – הבעלים שלה, לקוחותיו, מחסנים, נמלים, תשלומי אגרות נסיעה, תחנות מכס וגבול, דיווחי תנועה, מזג אוויר, הזדמנויות להובלות מזדמנות, טיפולים ותיקונים מכניים ועוד ועוד – יהיו מעתה באחריותה של חטיבת הפעילויות והפתרונות הדיגיטליים, שתתחיל לפעול בגרמניה בעוד פחות משבועיים.
דיימלר, שמתכוונת להשקיע סכום חסר תקדים מבחינתה בתחום זה, לא עושה את זה לשם שמיים, ומן הסתם היא גם תחזק את הקשר עם לקוחות קצה ותשיג שליטה חזקה יותר בתחום השירות. אלא שגם בדיימלר מבינים שהם לא יוכלו להרים פלטפורמה כזאת בעצמם ולעצמם, וכדי שהיא תהפוך מחזון למציאות היא חייבת להיות פתוחה לכל הלקוחות ולכל יצרניות המשאיות.
חמש שנים וחצי מיליארד יורו מהיום וייתכן שנזכה לראות כיצד המציאה מרצדס את המשאית מחדש, הפעם כרכיב מחובר לאינטרנט אשר מקשר בין עשרות גורמים שונים במערכי הלוגיסטיקה, ההובלה, התחבורה והתנועה, וכשותפה לדרך של מאות אלפי משאיות אחרות בשירות הכלכלה העולמית.