למכונית הזו הבנו מיד שצריך לוקיישן מתאים, כמו לדוגמנית־על שיוצאת להצטלם לכתבה עבור "ספורטס אילוסטרייטד". לא עוד פעם כביש החוף ולא הרחובות הצפופים של מרכז יהוד, אלא מרחבים מטורפים, בדידות, שקט. רחוק ככל האפשר מניידת משטרה ממוקדת מטרה או מפקחים עירוניים עם מכשירי קשר. כשפוגשים את הלקסוס RC t200 יש תחושה שנתקלים בסילבסטר סטאלון. זאת אומרת ממזר קשוח שמסתובב גם בלילה עם משקפי שמש וקיסם תקוע בפה. יש לה מראה דרמטי כמו שכתוב בספרים. נמוכת קומה, גריל שחור ומאיים, קווים מחודדים במקומות הנכונים.
המראה האווירודינמי נוסה שוב ושוב על מסלול המרוצים נורבורגרינג בגרמניה, על ידי טובי נהגי הניסוי של היצרנית היפנית. בארץ השוטר יבקש מכם לעצור בצד. "אדוני, שמת לב באיזו מהירות נהגת? רישיון, בבקשה".
אז קודם כל מדובר במכונית של רושם. שתי דלתות, ארבעה מקומות ישיבה. אתם יכולים לשבת מאחור. אם הגעתם לשם, אפילו יש מרווח לא רע, אבל כדי לחצוב דרך צריך גמישות וגב ללא בעיות עקמת. יש לכם את זה? בבקשה. אין? תחזרו לטויוטה קאמרי.
הלקסוס הזאת היא מכונית לאנשים שמרגישים שהם צריכים שינוי מיידי בחיים, שרוצים להכניס קצת פלפל לשגרה. אבל למרות המראה, כמו שנסביר בהמשך, זה לא רכב קיצוני מטורף. הוא מיועד לחיזוק הפוזה והביטחון העצמי.
תבינו, גם לנהג לא כל כך נוח להיכנס למכונית המרשימה. בכל זאת היא ספורטיבית עם גג נמוך. התא קומפקטי ולוחץ, אבל אם קניתם אותה, כנראה שזה מה שרציתם. קצת שינוי מהאפרוריות המוכרת.
הסתכלתי על הברנש שישב לצדי, גבר לא צעיר, אבל חובב ריגושים. ראיתי את החיוך מתפשט על פניו. חומרים משובחים, עיצוב מוקפד. אין ראוותנות, הכל תוכנן בטוב טעם. התפרים של גימורי העור, המתגים השחורים והאלגנטיים ואפילו השעון האנלוגי במרכז הדשבורד, שמכניס לכל החדשנות את הטעם המתוק של פעם.
לקח לי זמן להתרגל למסך המולטימדיה הקטן. לא היה קל לשאוב ממנו מידע, אבל בדגם ה–F ספורט, המאובזר והיוקרתי, הדעת מוסחת במהירות. יש בלוח השעונים מד דיגיטלי שבלחיצת כפתור זז הצדה וחושף מידע נוסף וחיוני לטובת הנהג. מגניב מאוד.