אמרתי לו כשנפגשנו ש"אם אין וולוו, לא רק שאני לא לוקח את התפקיד, אני גם מצביע נגד הרפורמה. בשביל מה אני שר אם לא בשביל הכיבודים. בשביל לשרת את הציבור?". נפלתי מצחוק.

ראש הממשלה בכלל לא צחק. הוא אמר שאידיוטים כמוני יש במשקל, ולתפקיד השר בלי תיק, זה שאחראי על המרחב הציבורי בנתיב העירוני, הוא יכול למצוא מאה עסקנים יותר מוכשרים.

טוב, תירגע, אנסה את הסקודה סופרב. רק שלא יחשוב שאני כל כך קל להשגה. גם לי יש קווים אדומים. אני לא מצטלם בעירום ולא הולך לבר מצוות. 
במכרז לרכבי השרים זכו בשבוע שעבר שלוש אופציות משובחות וראויות. ניסאן שלחה שתי מכוניות, את מקסימה והאלטימה המדוגמות והנוחות, ואילו סקודה שיגרה את חוד החנית, הסופרב.

אמרתי לנהג שלי שילך ישר על הסופרב וברמת הגימור הכי יוקרתית, שלא יחסוך בקטנות. זו שיש לה מנוע 2,000 סמ"ק טורבו, 280 כוחות סוס, הנעה 4X4. רמת גימור המכנה את עצמה לורין וקלמנט. מחיר מחירון: 265 אלף שקל.

סקודה סופרב. צילום: יח"צ

 
אבל מי אלה לורין וקלמנט? גם אני שאלתי. אז כדי לא להיות בור מוחלט בכניסה למוסך המרכזי, ביררתי אצל מקורות יודעי דבר. מדובר בוואצלב לורין וואצלב קלמנט, שייסדו את מפעל המכוניות הצ'כי סקודה ב־1895. אם קוראים לרמת גימור יוקרתית על שמם, זה חייב להיות תפור לממדיו של שר בכיר בממשלת ישראל.

אבל הפקידים של האוצר ישר התנפלו, אמרו שהרכב המוצע לשרים הוא אומנם סקודה סופרב, אבל ברמת גימור לגמרי אחרת. המקסימום שהם יכולים למסור זה רכב בעל מנוע 2,000 סמ"ק, 220 כוחות סוס. מחיר: 236 אלף שקל. ביקשו ממני להירגע ומהר. אמרתי שאין מצב. גם ככה דפקו אותי עם לשכה קטנה, עוזר דיסלקט ועל הראש יש לי שתי חקירות משטרה. מגיע קצת שיצ'פרו אותי. ראש הממשלה אישר.

מה אגיד לכם, ניגשתי בהיסוס לפגישה עם הסופרב, אבל רק פתחתי את תא המטען ואורו עיני. דבר כזה לא תמצאו גם בסמיטריילר. 584 ליטרים פתוחים לקהל הרחב 24/7. אתם יודעים מה אפשר לדחוס בחלל מטורף שכזה? דירת דופלקס בנגלה אחת. אפשר להכניס את כל האופוזיציה מקופלת לשניים ולזרוק במזבלה הקרובה. לא לדאוג, יש לכם חסינות.

אין כמו המרווחים שמספקים הרכבים של סקודה - ולא רק הסופרב. מאחור אפשר להירדם בכיף, מלפנים שום דבר לא מפריע לפיקה של הברך. ובגרסה המשודרגת, זו שהלאמתי, יש לכיסאות הקדמיים חימום ואוורור. רק בשביל זה כדאי להיות שר. הכל תאם את הסטנדרטים הגבוהים שהצבתי לעצמי. יש שם רשימה ארוכה של אביזרים טקטיים נלווים. מסאן רוף ועד פס תאורה צבעוני שמתחלף לפי בקשת הקהל, מפתח חכם, כפתור הנעה. אומנם יוקרתי בגישה, אך לא מנקר עיניים ולא מושך אש של עיתונאים צמאי דם ונשרים ממשרד מבקר המדינה.  

עושה שמח

יצאנו לדרך קצת אחרי שהתעוררתי בשעה עשר בבוקר. אמרתי לנהג שייסע דרומה, גם ככה אנחנו בפגרה וצריך לשרוף את הזמן עד למושב החורף. הבחור הניח במערכת השמע המדוגמת את הקונצ'רטו לכינור מאת סטטיק ושנינו דפקנו עם הרגל לפי הקצב.

זו מערכת שמע שמגיעה רק ברמת הגימור היוקרתית. היא כוללת 12 רמקולים. שישה קדמיים, ארבעה אחוריים, אחד בלוח המחוונים ואחרון בתא המטען. מה יש, שגם לגלגל הרזרבי ולג'ק יהיה קצת שמח. נסענו בדרכנו לשום מקום. נתיבות, קיבוץ רוחמה, שדרות, מקומות שכף רגלו של שר לא דרכה בהם מאז מסע הבחירות האחרון.

הסופרב מחליקה את הדרך. גורמת גם לאפור של טרום הפריחה להיות ענוג ומרגיע. יש ברכב אפשרות לשליטה בשלדה, זאת אומרת במתלים, וזה כמובן ישפיע על תפקודי המנוע, ההגה והגיר. הדגם הזה מחזיק בהנעה אחורית וקדמית שמאפשרת לו להתרגל לכל כביש שתציבו בפניו. הוא אוכל גבשושיות. רך כשצריך, קשוח כשדורשים ממנו.

אבל עיקר כוחו מגיע כשעוברים במסך הטאץ' למצב של נהיגה ספורטיבית. יש לרכב תיבת הילוכים אוטומטית דו־מצמדית, שישה הילוכים, כאלה שאפשר גם להעביר אותם ידנית במוט או בעזרת הקליפרים בצדי ההגה ולסחוט אותם עד תום.

אז הלחיצה על הגז אכן מגלה ש־280 סוסיה של הסופרב דוהרים מאוד מהר. על פי הנתונים של סקודה, תוך 5.8 שניות נגיע מעצירה מלאה ל־100 קמ"ש. היה צריך לנסות, נכון?

בכביש 6 אמרתי לנהג שילחץ על הגז, נראה כמה מהר אפשר להגיע למעוז המפלגה בקריית גת. ניידת משטרה יירטה אותנו קצת לפני השיא. שוטר בפנים לבנות מאימה ביקש שנציג בפניו רישיונות. אמרתי לרב פקד שמדובר ברדיפה פוליטית של השמאל וליאיר לפיד הוא בטח היה מתנהג אחרת. אגב, יש לי חסינות. אני בדיוק בדרכי לטפל באוכלוסיות המוחלשות של מדינת ישראל.

חזרנו לעיר הגדולה תל אביב אחרי סיבוב דאווין בדרום. הסקודה הזו פועלת כמו שומר ראש נאמן. יש לה חיישנים ומצלמות מסביב כמו במתחם מגורים של ראש משפחת פשע. כל התקרבות של למברטה למרחב האווירי מתקבלת בתגובה עצבנית, כל גיחה של רכב לשטח מת זוכה לאיתות מהנורה שעל מראת הצד.

בגרסה המשודרגת יש תשע כריות אוויר, אם חס וחלילה מישהו ינסה להתנקש בכבוד השר. כבונוס זכתה המכונית בחמישה כוכבי בטיחות במבחני הריסוק של יורו־נקאפ. אנא מכם, אל תנסו את זה בבית.

ברמת השדרוגים היא מציגה מערכת סיוע לחניה, יש לה בקרת שיוט אדפטיבית, שבה הנהג יכול לקבוע את המרחק הרצוי מהרכב שלפניו ובמקרה הצורך הרכב שלו יבלום. אכן חונה, אכן עוצר.
 

יעילות מערבית

עצרנו להתרעננות קלה בבית קפה אופנתי. הסתכלתי על נתוני הדרך. הסופרב עברה 11.5 קילומטר על כל ליטר בנזין. לפי נתוני היצרן, בנסיעה בינעירונית היא אמורה לשתות ליטר על כל 16.3 קילומטר.

אבל לא הכל בהיר אצל המועמדת לתפקיד מכונית שר. היא עלולה לעורר תגובות נזעמות באשר לדאגה שלה לאיכות הסביבה. בעוד הדגם עם מנוע 1,800 סמ"ק, שמספק 180 כ"ס נמצא בדרגה 4, הירוקה והמכובדת, זו, היוקרתית, מככבת ליד הספרה 12 האדומה. אצטט מהתגובה שהוצאנו עוד באותו יום לעיתונות: “השר בחר ברכב שאמור לנייד אותו ביעילות ובמהירות למקומות שבהם באמת זקוקים לו. בתפקיד הבא יתעקש לנסוע באופניים ויעבור לטבעונות מלאה".

סיימנו את יומנו בשעות אחר הצהריים. יום גדוש בעשייה למען הציבור, שכלל שתיית קפה המונית, נמנום בספסל האחורי וחלום על החופש הגדול. איך היה הרכב? תארזו אחד ותניחו בעדינות ליד הלשכה. זו בדיוק המכונית שהייתי רוצה לאמץ אם הייתי שר, תת שר, או אפילו ח"כ מהשורות האחוריות. מפנקת, נוחה, מהירה וגם מחממת את הישבן בימי החורף.

לאנשי השמאל האנינים יש אומנם קצת רתיעה מהשם של סקודה. הם מעדיפים גרמניות, שוודיות, מוכנים להתפשר על יפניות עם ייחוס. סקודה מזכירה להם הודפת כדור ברזל צ'כית מימי מזרח אירופה העליזים. אתם יודעים, שרירי בטן מפותחים וקול בס גברי. אבל אם תעיינו בסופרב, אין סעיף שהיא לא עונה עליו ביעילות מערבית.

אני לא זוכר מתי נפלתי עם סקודה. וזו, עם כל מה שיש לה להציע, מסוגלת להתחרות ברכבי היוקרה פנים אל פנים. רק תגידו מקום ושעה ותתייחסו אליה בכבוד הראוי.  
מנוע                           2,000 סמ״ק
הספק (סל"ד/כ"ס)          280/6,500
מומנט (סל"ד/קג"מ)        35/5,600
תאוצה (100־0 קמ"ש)     5.8 ש׳
מהירות מרבית (קמ"ש)    250
משקל (ק"ג)       1,615
בסיס גלגלים (ס"מ)         284
אורך (ס"מ)        486
קבוצת מיסוי ירוק           12
מחיר מחירון (שקלים)     265 אלף