אפתח בתרגיל האנשה של האיגניס, הרכב שחברת סוזוקי הציגה בשבוע שעבר. הוא מזכיר את הילד הנמוך בכיתה, זה שבהתחלה היו אומרים לו “שב בצד, ויטארה כבר יסדר", ואז הוא הלך מדי ערב למכון הכושר, עבד שעות על חיזוק שריר התאומים והשלמת הקוביות בבטן. אומנם הוא נשאר נמוך, אבל גם אחוז תזזית להוכיח לכולם.

איגניס מוגדר במילון כמיני קרוס־אובר קומפקטי. אף על פי שהוא באורך 370 סנטימטרים ובמשקל זבוב, 855 קילוגרם, הרכב מציע אפשרות של ירידה לשטח. כן, מה שההאמר עושה גם הוא רוצה. תירגע, קטנצ'יק, השוקו עוד מעט מגיע.



נפגשנו בנמל התעופה ברומא. בזמן שישראל עברה הרעשת ברקים ורעמים כבדה, את פנינו דווקא קידמה שמש חורפית נעימה, שבישרה שהכבישים יהיו יבשים והרוח תחדל מפעילות בין השעות שמונה לארבע, תנאים אידיאליים למשחק כדורגל.

הצעתי שנבלה, נכיר זה את זה. החלטנו לנסוע מזרחה, ללאגו אלבנו, אגם קטנטן ויפהפה לא רחוק מהבירה האיטלקית. באולימפיאדת רומא 1960 נערכו במקום תחרויות החתירה בקיאקים. אין כמו אספרסו ועוגייה באוויר אגמים צלול כיין.

איגניס יצא לדרך, נחוש להוכיח את יכולותיו בעיר, בדרכים העקלקלות וגם באוטוסטרדה, אבל רגע לפני שנפליג בתיאור הביצועים נתעכב על הצורה החיצונית שהוא מציע. אנשי סוזוקי אוהבים לדבר על הדנ"א של המוצר, נקודות הדמיון שעוברות כחוט השני מדגם לדגם.

אז למרות המידות הקומפקטיות, אפשר להרגיש קווים משותפים עם הדור הראשון של הוויטארה ועם הדור האחרון של הסוויפט הפופולרית. מלפנים, פנסי הלד השקועים בגריל מקשיחים את מראה הפרונט, כמו אומרים “אל תתעסקו איתי". הקטנצ'יק השאפתן לא ייתן למראה שלו להטעות.

ואכן, כשנכנסים פנימה צפויה הפתעה. היינו שלושה מבוגרים וחששנו שזה יהיה כמו לדחוס עדר פילים לתוך אוטוביאנקי, אבל עובדה, אף אחד מאיתנו לא התלונן על לחץ, דוחק או מחנק קלסטרופובי. איכשהו היפנים עיצבו את פנים האיגניס כך שלא יחסר דבר. רק מה, כמו שזה נראה, ארבעה אנשים יישבו בניחותא, יותר מזה לא מומלץ להכניס, אף על פי שבישראל יציעו אותה עם חמש חגורות בטיחות.

חוץ מהמרווח חייבים להחמיא על עיצוב הפנים, שהוא די עתידני ויוצא דופן, על רקע השחור שאנחנו מכירים מרכבי ארצנו. כאן החלק הפנימי מעוצב בשני צבעים, שחור ולבן, ובנוסף צבעי הדגשה שמעטרים את קונסולת הרצפה ואת ידיות האחיזה בדלתות. ברכב שנהגתי הופיע צבע כתום מרענן, שאיכשהו שבר את השגרה המוכרת, נתן לה תזכורת שאנחנו עוד מעט נכנסים ל-2017.

גם מסך המולטימדיה שמלפנים לא היה שגרתי ואפרפר אלא דמוי טאבלט, מסך טאץ' בגודל 7 אינץ', וגם פאנל המיזוג, שנמצא מתחתיו, היה בעל עיצוב מרשים. אלמנטים שהצליחו לחפות על איכות פלסטיקה שהיא לא הכי גבוהה.

יש הפתעה בפנים. סוזוקי איגניס, צילום: יח"צ

מגיע במרץ

אז למי הרכב הזה מיועד? ניסיתי לעשות מיפוי קצר כדי להצביע על פלח השוק המתאים. לא הייתי רואה כאן בעלי משפחות ממוסדים וגם לא גברברים קשוחים, שאצלם הגודל תמיד קובע. איגניס הוא רכב צעיר, שובב. יהיו נשים שבטח יעריכו את המידות הטובות ואת העיצוב הנקי, ואולי גם מבוגרים שאצלם הגוזלים כבר נטשו את הקן והם מחפשים רכב חביב שיודע לשרת וגם למצוא מקומות חניה בעיר. זהו רכב משפחתי לזוג צעיר עם ילד, לא יותר. אומנם הכנסנו לתא המטען שלוש מזוודות טרולי קטנות, ועבור 271 ליטרים זה בהחלט מכובד, אבל קניות חודשיות ועגלות יתקשו למצוא את מקומן.

איגניס מתכוון להגיע ארצה בחודש מרץ הקרוב ואמור להיות ממוצב מבחינת סוזוקי בין דגמי הסלריו לבלאנו. הוא ישווק גם בגרסה ידנית וגם אוטומטית, עדיין לא סיכמו על מחיר סופי, אבל סביר להניח שכדי לחדור לתחרות הוא יתומחר ב־90-80 אלף שקל.

זו לא הפעם הראשונה שהדגם הזה נוחת כאן. הפעם האחרונה שאיגניס ביקר פה הייתה בראשית שנות האלפיים, ואז הוא מכר 5,230 רכבים בתקופה של ארבע שנים. הפעם, בגלל רצון העם לפגוש קרוס-אוברים, ועדיף כמה שיותר, יש לו סיכוי טוב להיכנס לנישה המבוקשת, בטח בגלל ממדיו הייחודיים. רק שמרוב דיבורים על עיצוב וקפה, עוד לא דיברנו על איכות הביצועים.

לצערנו, בהשקה לא היו רכבים אוטומטיים, שאמורים להיות פלח השוק המרכזי של איגניס בישראל, אלא רק הגרסה הידנית. אנחנו לקחנו את זו בעלת ההנעה הכפולה, שמתיימרת לתת תשובה למי שמעוניין לקחת את הקטנצ'יק גם לטיולי שטח. לאיגניס יש מנוע בנזין 1,200 סמ"ק, ארבעה צילינדרים. ברכבים שנהגנו בהם שולבה מערכת מיקרו-היברידית, שסיפקה כוח של מנוע חשמלי וסוללת ליתיום, כדי להפחית עוד יותר את צריכת הדלק ואת רמת הזיהום.

כבר בהתחלה אפשר היה להרגיש בקופצניות של הרכב, בדגשים שנתן לכל מכשול בכביש. יש מקרים שבהם אפשר לדבר על קופצנות מעיקה, אבל כאן דווקא ניתן לנסיעה אופי קשוח. לאיגניס רדיוס סיבוב מרשים, 4.70 מטרים, שסייע מאוד על רקע הכבישים הצרים והמפותלים בעיירות שבהן ביקרנו.
זהו לא רכב מהיר, חשוב לציין. עם כל הרצון והנחישות שלו להרשים את הנוסעים, הוא מאיץ מאפס למאה קמ"ש ב־12.9 שניות, והמהירות המרבית היא 170 קמ"ש. אבל כבר נספר שגם כשהגיע למהירויות גבוהות, הוא לא איבד מקור הרוח ולא צרח מעומס אלא שייט לו בנעימות חרישית בכבישיה המהירים של איטליה, הנה הוא מנסה גם להיות אלפא.

אנחנו, כאמור, נהגנו בגרסה בעלת ההנעה הכפולה, זו שיכולה לרדת לשטח. מרווח הגחון כאן מספר על 18 סנטימטרים. ואומנם לא ממש קרענו את היערות ואת מדבריות איטליה, אבל מי שניסה הופתע מהביצועים. כמו שכבר סיפרנו, קטן־קטן אבל מאוד אמביציוזי.

הגענו ללאגו אלבנו בשעת בוקר מוקדמת. במקום כבר התמקם לו הפרלמנט של העיירה ודן בענייני השעה, שזה כנראה, לפי הפרצופים, ביוב וארנונה. בעלת המקום הכינה אספרסו של לגימה עם עוגייה תוצרת בית. באותו רגע אפשר היה להאמין שכאן, בדיוק במקום הזה, אפשר יהיה לחיות בכיף ובשלווה עד גיל 120.

כששבנו לרכב נינוחים וטובי לב הבטנו על נתוני צריכת הדלק, בכל זאת, לא באנו לבזבז טנק שלם על שלוק של קפה איכותי. בסוזוקי מספרים שאיגניס מסוגל לעבור 21.7 קילומטר לליטר בנסיעה משולבת. אנחנו מדדנו ליטר על כל 19 קילומטר, שזה גם נתון יפה.

הכל בטוח

זהו, כאמור, רכב קטן, לעתים בכביש הוא יכול להיראות שברירי מול ערימות השרירים שחולפות במהירות, אבל בערב, כשנפגשנו עם אנשי סוזוקי, הם התפארו בכך שאיגניס זכה רק עכשיו בחמישה כוכבי בטיחות. אכן, הגרסה שבה נהגנו אובזרה בשש כריות אוויר ובמערכת בלימה אוטונומית שמופעלת על ידי שתי מצלמות שמזהות כלי רכב והולכי רגל.

המערכות המתקדמות גם יודעות להרעיד את גלגל ההגה במקרה של סטייה מנתיב וגם להתריע כשהנהג מזגזג על הכביש מאיזושהי סיבה. אלא שבינתיים רוב הטוב הזה יישאר באירופה. איגניס ישווק בהתחלה בישראל עם מערכת מובילאיי, ברמה של שלושה כוכבי בטיחות. בהמשך אולי יתווספו המערכות היותר משודרגות.

החזרנו את המכוניות לאנשי החברה תוך שאני כמעט מעורר תקרית בינלאומית עם יפן. שאלתי את אחד המומחים אם לפסי הקישוט שבצדדים יש תפקיד נוסף בכוח חוץ מיופי. הבחור החוויר. מדובר היה במהנדס ולא במעצב, אז הוא מיד העביר את הקושיה לאחר, שאוי ואבוי אחראי לעיצוב הגריל ולא לענייני הבינלאומיים.

היפנים הם העם הכי מדויק בעולם, אבל הכי לא מתוכנן לבלת"ם. המשך המפגש אופיין בהשפלת מבט ובשיעולי מבוכה. התנצלתי על אי־הנעימות שנגרמה והחזרתי את השגריר להתייעצויות בירושלים.

אז איך היה? רכב קומפקטי, מפתיע במראה ובטח ביכולות. כמה קטן, ככה לא פראייר. אומנם לא בנוי לאיש משפחה שמרן כמוני, אבל ראוי לעיון עבור כל מי שמחפש רכב קטן עמוס באופי ובכריזמה. 

הכותב היה אורח חברת סוזוקי


גלו את החדשות לפני כולם. הצטרפו בלייק לפייסבוק שלנו.