אני מקווה שאף אחד לא ייפגע מההשוואה, אין כאן גם שום כוונה כזו, אבל קיה פיקנטו די מזכירה לי את ח"כ דוד ביטן מהליכוד. אל תגחכו ותזלזלו במכונית, אבל היא עשתה כמעט את אותה דרך כמוהו. מאלמוניות בשוליים ישר אל קדמת הבמה. מכונית המיני הנמכרת ביותר, ואילו הוא יו"ר הקואליציה, מודל לחיקוי ב"ארץ נהדרת". כן, מי היה מאמין?

קחו את הרכב הפצפון הזה, מה יש בו שהופך אותו לכזה נחשק? 359 ס"מ אורכו, 983 ק"ג משקלו. כשהגיע לכבישי ארצנו עמד בשורה החמישית, מאחור, הצטופף ליד כל מיני מכוניות זעירות, אלה שמראש נקבעו במחיר מיוחד למשתכן. פיקנטו אפילו לא הייתה באזור חיוג פיאט 500, והנה עם מרפקים חזקים וכריזמה קוריאנית הפכה לסופר מבוקשת, יו"ר הקואליציה בכבודה ובעצמה.



אני נסעתי במבחן בדגם הבכיר שפיקנטו מציעה: מנוע 1,250 סמ"ק, רמת גימור EX. מחיר מדף 80 אלף שקל, זו כבר הצהרת כוונות, רבותי, הנני כאן. כבר לא מתעלמים ממנה כשהיא עוברת בנתיב הסמוך. יש לי אפילו חבר טוב שקנה לשימושו האישי. לא תגידו סטודנט תפרן שקיבל מתנת שחרור מההורים אלא עו"ד מבוסס עם דירה במיקום יוקרתי. שאלתי מה לו ולזו. הסביר שבעיר הוא משתחל לכל חור חניה פנוי, נסיעות קרובות הוא שותה בלי בעיה, וכשירצה למכור לא תהיה לו בעיה, בטח בשוק הפנויות והמשומשות.


קורצת לצעירים



זהו כבר הדור השלישי של פיקנטו. הדור הקודם הושק לפני שש שנים. בישראל נמכרו ממנו 55 אלף מכוניות ובעולם 1.4 מיליון. כשרואים היום בכביש את הסמל של קיה, זה כמעט תמיד או ספורטאז' או פיקנטו. ביום המבחן עמדתי כאמור מול פיקנטו EX, שזו גולת הכותרת, רמת הגימור הבכירה. מנוע, כפי שסיפרנו, בנפח 1,250 סמ"ק, ארבעה צילינדרים, הזרקת דלק רב נקודתית, תיבת הילוכים אוטומטית שמופקד עליה מוט יוקרתי בציפוי עור.

זהו רכב שכבר לא מתאים לכל כיס. תג המחיר בהחלט מחייב. אומנם אפשר לקנות היום פיקנטו הרבה יותר צנועה ונגישה, כזו עם מנוע 1,000 סמ"ק, ידנית, החל מ–65 אלף שקל, אבל אנחנו הלכנו על השדרוג, הרצון לפזול לעשירון היותר עליון. אז בדור החדש כבר אובחנו שינויים קוסמטיים במראה החיצוני. אלה כבר לא תווי הפנים המעוגלים והתמימים של הדגם היוצא אלא מראה יותר אגרסיבי, לא מתפשר. את בסיס הגלגלים האריכו ב–15 מילימטר והפנסים הקדמיים שונו. תוסיפו מגוון של צבעים, מאדום זורח לירוק ליים, ויש לכם גם רכב עם אופי, שממשיך לקרוץ לצעירים.

אני הלכתי על פיקנטו בצבע צהוב דבש. מדובר במכונית קטנה, ואת זה צריך להכניס מיד לראש כשנכנסים אליה. היא לא יכולה לתת לכם מרווחים של מכוניות סלון ומנהלים, אבל כאן לפחות השתדלו. לעומת הדגם הקודם מרגישים יותר ספייס מלפנים, ושני נוסעים יוכלו לשבת בקלות מאחור.
אפילו תא המטען גדל - ב–55 ליטר - ביחס לדגם הקודם. מ–200 ליטר צנועים ל–255, זה אומנם עדיין קטן למי שרגיל למסעי שופינג ברחבי הקניון, אבל ביחס למה שהיה זה צמח בצורה מרשימה.

רואים שאנשי קיה התאמצו להעניק לקטנה ניחוח יותר יוקרתי. זה בהחלט צעד מבורך, במיוחד ברכבים הקטנים שמנסים לרדת במחיר על חשבון חיסכון בהיצע. אז נכון שאיכות החומרים היא עדיין לא פרימיום, אבל כל סביבת הנהג צועקת הרבה יותר ממה שפיקנטו ניסתה להגיד בתחילת דרכה.
יש לה מסך מולטימדיה מקורי בגודל שבעה אינץ', שהוא גם בעל קישורית למכשירי אייפון של אפל. לא יכולתי לבחון את המערכת, משום שאני איש של סמסונג. בכל מקרה, מערכת מרשימה במראה ובמגוון, ומתחתיה נחה בקרת אקלים דיגיטלית. יש פה בהחלט סטייל, בטח למי שמחפש מכונית קטנה שלא שוברת את גבולות תג המחיר של 100 אלף שקל.

ביקשנו בהתחלה לצאת איתה אל מחוץ לתחומי העיר. בכל זאת, מנוע לא קטן הונח עליה. מנוע קאפה, 1,250 סמ"ק, 84 כוחות סוס, אבל רק ארבעה הילוכים. מהר מאוד מגלים שזהו רכב שאומנם מסוגל לקחת אתכם לטיול ברחבי ישראל, אבל בתכליתו הוא מיועד לכל אותם עירוניים שהטיול השנתי שלהם הוא מקסימום לסוואנה של פארק הירקון, או לראות בעלי חיים בפינת הליטוף בשולי השכונה.

כשנסענו איתה בכביש המהיר, אפשר היה לשמוע את קולות המאמץ שהמכונית הפיקה, בטח כשביקשנו ללחוץ על הדוושה. כשרצינו לעקוף את היריבות, היא הסתכלה עלינו במבט נוגה ושאלה חרישית: “זה הכרחי?". היא לא בנויה לרייסים. מאיצה מ–0 ל–100 קמ"ש בזמן נינוח של 13.7 ש', בטח לא מתמודדת על תפקיד מרכזי בסרט הבא של “מהיר ועצבני". זה לא רכב לצעירים שטסים בכבישים, הוא מיועד למי שמעוניין לנווט בניחותא ברחובות העיר, שם הוא מרגיש הכי בבית. כמה כיף היה להחנות במרווחים הקטנים, כמה נוח היה להשתחל בין ההמונים.

בדור שמגיע אלינו יש מערכת היגוי חדשה, שאכן תורמת לתגובת הגה משופרת. רכב אורבני כמו שכתוב בספר, כשבחוץ, בג'ונגל של האוטוסטרדה, כבר פחות ספרו אותנו. בכל זאת ניידנו אותו בכביש המהיר, יצאנו קצת לכפר. כיול המתלים שלו הוא על הצד הקשוח של הקפיץ, ובכל זאת הוא מתגבר יפה על מכשולים ונעים לנסיעה. דווקא בצריכת הדלק פיקנטו קצת אכזב. הרי קונים רכבי מיני לא רק משום שהם יותר זולים, אלא גם בשל היותם יותר חסכוניים בקצב השתייה שלהם. פיקנטו סיימה את המבחן עם ליטר בנזין על כל 14 ק"מ בנסיעה משולבת, שזה נחמד, אבל לא מי יודע כמה, בטח בקטגוריה הזו. מבחינת זיהום אוויר, ציונה משביע רצון: 4, צבע ירוק.

שומרת על הילדים

היתרון של פיקנטו הוא כנראה בנושא הבטיחות. היא עונה על כל השאלות, אחרי שהמהנדסים שמו דגש רציני בתחום. כנראה ידעו עוד בשלב השרטוטים שכשהורים קונים לילדיהם רכב קטן, זה יהיה אחד הנושאים הכי מדוברים בסלון, בטח יותר מגודל המנוע ועוצמת המומנט. פיקנטו קיבלה ציון 7 מתוך 8 ברמת האבזור הבטיחותי. ברכב שנסעתי הותקנה מערכת מובילאיי, אבל גם יש שבע כריות אוויר, מצלמת רוורס איכותית ומערכת בלימה אוטונומית, שמסייעת בעזרת רדאר לנהג בשעת חירום. רמת הבטיחות הגבוהה ישנה גם בדגמים הזולים יותר.

אנשי קיה מספרים ש–44% מהמרכב של הרכב עשויים מפלדה מתקדמת, אם עד עכשיו לא נרגעתם. פיקנטו זכתה בארבעה כוכבים במבחני הריסוק.
זו כבר לא אותה מכונית קטנה וצנועה שהגיעה לארץ כמעט בחשאי. אומנם נשארה זעירת ממדים, אבל כעת היא בעלת נוכחות בימתית מרשימה, כוכבת בפני עצמה. מכונית שמעמידה לרוכש היצע מכובד, אבזור, אפילו נוחות. לא מתביישת להעניק לעצמה תג מחיר מרשים. לא רוצים? לכו למתחרים, רק נראה אתכם ביום הפרידה מסתדרים בשוק יד שנייה.