נניח שראיתם את זואי, הסופר–מיני החשמלית של רנו. התאהבתם בה ממבט ראשון, הבנתם שהנה בא החיסכון הגדול בדלק שלו חיכיתם כל השנים. הסוף לזיהום האוויר שאתם מתעבים. 

הלכתם רחוק, הסכמתם אפילו לחיות עם המגרעות של הטכנולוגיה החדשה שזואי מצוידת בה, ויש כאלו, בכל זאת, רק חשמל וללא סיוע מהצד של בנזין. אבל הנה מגיע התשאול המכריע לפני רגע הקנייה.



קבלו תנאי קבלה ראשוניים, אבל הכרחיים, לרוכש הטרי. האם אתם גרים בעיר צפופה בלי שתהיה לכם חניה רשומה בטאבו? מצטערים, אין עסקה. גרים בבית משותף עם חניה, אבל ללא אישור מנשיא ועד הבית? תשכחו מהרכב, תמשיכו להתנייד בקורקינט עם מנוע.

זואי באה עם תנאים מוקדמים. לא ייתנו לכם מפתח ביד בלי שיוודאו מעבר לכל ספק שאפשר להתקין מחוץ לביתכם עמדת טעינה כשרה למהדרין וכלולה במחיר. רצוי מאוד שתהיה לכם שם מערכת חשמל תלת–פאזית, עם מעברי חשמל פנויים, ככה תוכלו לטעון את הרכב למצב של סוללה מלאה תוך שעה.  אם נתקעתם עם פאזה אחת, עדיין יתקינו עמדה ליד ביתכם, רק שנו טוב בלילה, קחו את הזמן, כי יידרשו שש־שבע שעות כדי לטעון את הרכב.

עכשיו כבר התקנתם את עמדת הטעינה ורכשתם את הרכב. הוא ממש דומה לקליאו, כמעט שתי יחידות אמפר. לא משהו ליפול ממנו. גם בפנים תפגשו פלסטיקים לא הכי יוקרתיים. המחיר הוא חתיכת סכום - 132 אלף שקל. אני מכיר רכבים הרבה יותר סקסיים בסכום דומה. כן, באמת. מחקו לרגע את העוויתות המזלזלות בפרצוף. תעשו חשבון כמה דלק תחסכו כשזואי תהיה בחברתכם. עלות חשמל מול מחיר הדלק. ואנחנו כנראה מדברים על יותר מ–10,000 שקל בשנה, פלוס־מינוס. אז לקנות?

קשה בעלייה

חכו עוד רגע, אני גם חייב לבדוק איזה סוג של נהגים אתם. זה חלק ב' של החקירה לרוכש/מתלהב. אם אתם מאלה שמתעניינים בתאוצה, אחיזת כביש וגודל ג'אנטים, הרכב הזה לא מיועד לכם. אם אתם מתעקשים, אז רק אחרי כדור הרגעה וטופס הרשמה לסדנת טיפול בעצבים.

זואי מיועדת במיוחד לאנשים רגועים, שלא ממהרים לשום מקום, שכל מה שהם צריכים ביום חול זה לנסוע מהבית למשרד ובחזרה. שום טיול ספונטני לים המלח עם הכלב. זה לא בא בחשבון.

כשהסוללה מלאה לחלוטין, הרכב מסוגל לעבור 240 ק"מ, לפי מה שיצרן מספר, אבל בפועל עם סוללה טעונה עד אפס מקום ונהיגה לא מאומצת, הרכב יסתפק ב–150 ק"מ עד שיתחבר שוב לעמדת החשמל שתזרים לו חיים.

אמרנו 150 ק"מ, אבל גם איתם אל תשתוללו, בבקשה, ואל תעלו בקסטל ברייס מטורף. כל עלייה מאמצת את הרגל על הדוושה וזוללת את הבטרייה. לעומת זאת, בירידה הסוללה נטענת, כך שאפשר להשיג תוצאת תיקו.



לא צברתי במבחן יותר מדי קילומטרז'. נסעתי מתל אביב לאזור רחובות, סיבוב קצר בעיר, והנה הסתכלתי על הצג הברור שסיפר שעוד 57 ק"ג אני מרוקן מחשמל. ברכב בנזין, או דיזל, במצב כזה אני כבר מתחיל להזיע באזור החזה ומחפש את תחנת הדלק הקרובה. בלשון הרפואית מדובר במצב קריטי ולא יציב.

בזואי אומנם ניתן להוריד אפליקציה שתספר היכן נקודות הטעינה הקרובות בשעת צרה, אבל גם אם תגיעו בזמן תיאלצו להמתין קצת. תקראו ספר עד שהטעינה החלקית תושלם ותוכלו לצאת שוב לדרך. 

מה שכן, אם אתם מחפשים יתרונות, החיבור לעמדת הטעינה מאפשר לתכנת את הטמפרטורה בפנים הרכב - חימום או קירור - כך שתהיה מוכנה מיד כשנכנסים אליו. זה בוודאי יתרון לקראת הקיץ ההולך ומתקרב.

את זואי של רנו אפשר כבר לקנות באירופה בגרסה המאכלסת בטרייה החזקה פי שניים, שכמובן מאריכה את טווח הנסיעה. הגרסה הזו טרם הגיעה לארץ משום שהרכיב מייקר מאוד את הרכב. 

היבואנים, שבודקים כרגע את הדופק, סיפרו כי מי שכבר רכש את זואי הם רוכשי פלואנס המנוחה - אלה שממשיכים לבנות על חשמל כעתיד המוטורי. כנראה שמי שהתחיל, מתמכר, כי מכונית חשמלית זה בכל זאת קטע. אומנם אפשר לתגבר את המכונית ברעשי מנוע מלאכותיים, כדי שתהיה תחושה של רכב וגם מסביב יבינו שמכונית מתקרבת ולא תהיה הפתעה של הרגע האחרון, אבל באופן כללי מדובר במכונית חרישית. תוסיפו מתלים שמכוונים לצד הנעים של הישבן, וזה כמעט כמו מוזיקה קלאסית, למי שכמובן אוהב. אני יותר בעניין רוק כבד, אבל זה כבר עניין של טעם אישי.

בכל רגע נתון אתם מעיפים מבט למצבה של הבטרייה, כדי לוודא שהיא בחיים, אבל כלל לא מדובר ברכב עייף וגמלוני כפי שאולי התרשמתם - המנוע החשמלי לא פראייר. זה לא רכב מהיר מדי, בטח גם בגלל משקלו, יותר מטונה וחצי. לכן לתאוצה מ–0 עד 100 קמ"ש הוא יגיע רק תוך 13.5 שניות והמהירות המרבית היא 135 קמ"ש. בכל מקרה, יש תחושה של רכב ולא של צעצוע שעובד על סוללה.

הרכב גם תוכנן ועוצב כך שהטכנולוגיה לא תפריע. הסוללה הוצבה בתחתית, בצד הנוסע, מה שיוצר חלוקת משקל טובה בשלדה, מרכז כובד נמוך - בדרך ליציבות ולהתנהגות טובה בכביש. 

כל זה יפה, אבל אפשר גם להעריך את אנשי רנו על המאמצים שעשו כדי להעיף מכשולים מהדרך. ארגון נכון שהצליח ליצור נוחות מפתיעה לארבעה נוסעים בוגרים ותא מטען בנפח 338 ליטרים, שזה בכלל לא רע.

הבעיה היא, שוב, בחוויית הנהיגה. כדי לחסוך בסוללה ולא לאמץ יותר מדי את זואי, מומלץ כאמור לא להשתולל יתר על המידה ולנהוג כשהכפתור לחוץ על מצב נהיגה "אקו" חסכוני. מי שכבר זכה לדעת את מצב הנהיגה הנ"ל בוודאי מכיר את התסכול, כי כאן המהירות מוגבלת ל–90 קמ"ש. תגיעו ליעדכם לאט, תהיו משוכנעים שאף מצלמת תנועה לא תקלוט אתכם. 

היא לא דומה

צריך להתרגל לזואי, להבין שהיא לא כמו האחרות. במחיר, למשל, לא נכללת חבילת בטיחות מרשימה כפי שיצרניות רבות מבקשות להדליק באמצעותן את הקונה. אומנם היא זכתה בחמישה כוכבים במבחני הריסוק של יורו–נקאפ, יש לה ארבע כריות אוויר ומצלמת רוורס, אבל ברמת האבזור הבטיחותי היא זכתה לציון 0. תצטרכו להתקין מערכת בסגנון מובילאיי אם תרצו לשדרג את ביטחונכם האישי. 

לרכב הזה יש רמת גימור אחת: חישוקי אלומיניום 16 אינץ', בקרת שיוט, מערכת מולטימדיה, מסך 7 אינץ'.

זואי לא מתאימה לכל הנהגים. צריך להיות בעל מודעות סביבתית, סבלנות, חזון - לא חולה כביש שדחוף לו להצמיד את דוושת הגז לרצפה. ויש, מתברר, לא מעט כאלה. לזואי שוק לקוחות שרק הולך וגדל. באירופה היא זכתה שנתיים ברציפות במקום הראשון במכירת מכוניות חשמליות, ואיך לא, צרפת, ארץ המקור, היא הקניינית הראשית.

אז מי שמפקפק יצטרך לזכור שהעתיד נמצא ברכב הצנוע. חיסכון בדלק, זיהום אוויר ועלויות של טיפולים, שאמורות להיות יותר זולות. אז תשכחו מהפורשה ומהפרארי ותחפשו את השקע הקרוב לביתכם, בקרוב כנראה תזדקקו לו. 

גלו את החדשות לפני כולם. הצטרפו בלייק לפייסבוק שלנו.