בסוף נזכרתי מאיפה אני מכיר את אבארט. מהצבא. הוא הג'ינג'י שמהבוקר עד הערב היה מסתובב סביבנו אכול קריז, לא נח לשנייה, מטרטר כמו פטיש אוויר ורק מכה חזקה בקת של ה–M–16 הייתה מדוממת אצלו מנוע. חבל שלא כיניתי אותו כבר אז "מיסטר אבארט".
 

נהגתי באבארט 595 קומפטיציונה לפני שנה בדיוק, אבל אמרו לי שכדאי לבדוק את השדרוג שהוסיפו בדגם של 2017 - דיפרנציאל מוגבל החלקה מכני. אני יודע, חלק מכם מפהק בקולניות כשהוא שומע מילים כמו "דיפרנציאל" ו"החלקה" ולעולם לא יבדיל בין מכני ואלקטרוני, אבל הפרטים האלה חשובים למעטים שבמעטים שמסוגלים לרכוש את הסחורה. זהו רכב שמחירו כמעט רבע מיליון שקל, ומי שמכניס אותו לחניה יודע בדיוק מה הוא מביא הביתה - כן, את זה שההורים אף פעם לא חיבבו וגם אין סיכוי שיכניסו למשפחה המורחבת.
 



אבארט נראית כמו פיאט 500, פחות או יותר, אבל למעשה זו מכונית שיש לה הפרעה נפשית מובנית. מי שנוהג בה צריך לדעת מראש שיש לה רצונות משלה, אופי קפריזי. נוהגים בה כמו שרוכבים על סוס פרא בתחרות רודיאו. 
 

ההבדלים בין אבארט החדש ליוצא הם בעיקר קוסמטיים, כמו חיפויי קרבון, מושבי סאבלט מקצועיים, ספורטיביים לחלוטין, קצת שינויים בחוץ שלא ממש מורגשים. הרכב הזה היה יפה ונשאר מקסים, אבל אז אנחנו מגיעים לדיפרנציאל, כמו במערכון של הגשש: "החלפנו לך גם את האלמנט".
 

לא, אין כאן חלילה עבודה בעיניים, אבארט הוא רכב לאנשים שאוהבים לנהוג, מבינים בנהיגה ועדיף להם לעשות את זה כשהם לבד, בכביש שומם שבו אפשר לבצע פניות בלחיצה בריאה על הדוושה. תחשבו טוב־טוב לפני שאתם נכנסים אליו. שהרכב הקטנטן הזה לא יטעה אתכם. הוא נראה חמוד, אבל לנסות אותו זה כמו ללטף דג פיראניה באמזונס. 
 

על מה הרעש

כבר כשתניעו אותו תבינו שמשהו פה לא רגיל. מיד תראו שבכל הבתים בסביבה נדלקים האורות, אנשים יוצאים למרפסות. אולי לא תבינו בהתחלה, אבל זה רק לכבודכם. 
 

לרכב הזה יש אגזוז רקורד מונזה. קודם מגיע המראה המאיים של צינורות הפליטה ואחר כך שומעים את הסאונד. מי שקונה אבארט, שלא ישקיע במערכת שמע מטורפת, כי מעתה פס הקול שילווה את חייו יהיה בסים חזקים. נסענו שניים במכונית ולא יכולנו לדבר. זה היה כמו סיור במפעלים הענקיים שמייצרים חולצות בהודו. רעש אימים.
 

בוודאי כבר הבנתם שהמכונית הזו לא מיועדת לחובבי היברידיות ומוזיקה קלאסית ולאנשי הארגונים הירוקים. הנה, ניפינו עוד כמה אחרי שסיפרנו על סעיף הצליל. וכעת לרכב עצמו, שגם הוא מציב כמה מחסומים מיד בכניסה.
 

אחרי שנרגעתם מהמפגש עם האגזוז, הרכב מוכן ליציאה מהחניה. לאבארט יש שני מצבי נהיגה, נורמל וספורט. התחלנו את הנסיעה בתל אביב במצב רגיל, וזה היה כמו לטייל עם נמר בקניון איילון. לא מתאים לחלוטין.
 

קודם כל, תחושת האחיזה בהגה משוחררת, קלה. הלחיצה על הדוושה מנומנמת ומסורסת. והעיקר, כל מפגש עם מהמורה מורגש כמו נפילה לבאר. המתלים של הרכב לא מתאימים לעיר, לא אוהבים עיר, הם לא אוהבים אנשים, הם גם לא אוהבים מכוניות אחרות. למעשה הם אוהבים רק את עצמם.

זה לא ששוב דפקו אתכם. דאגו פה לטופ עבור נהיגה ספורטיבית. מלפנים ממוקמים מתלי מקפירסון טלסקופיים נפרדים, ומאחור מתלים טלסקופיים הידראוליים. ויש גם בולמי קוני וקפיצי הנמכה ספורטיביים.

מה זה אומר? שהרכב הזה רק מחכה לשיגור ושלא יתישו אותו בפקקים של רחוב בן יהודה. ואז הגענו לכביש המהיר. התברר שאפילו הציר הזה לא מספיק זריז בשבילו, וגם הנוכחות של רכבים אחרים לא ממש התאימה. בזינוק הייתה איזו טויוטה שחסמה את נתיב התעופה, אז האגזוז שיגר נהמת אזהרה, בפעם הבאה הבטיח לירות.
 

כשצריך לנסוע מהר, מבינים על מה כל הרעש. זה רכב שלא ממש שואל אתכם כמו זה המשפחתי, "לאן אדוני מבקש להגיע?". הקטנצ'יק הזה משחרר 180 כוחות סוס, ותאמינו לי שמרגישים כל אחד מהם.
 

זהו רכב עם גיר ידני, הנעה קדמית, מנוע בנפח 1,368 סמ"ק. השעון מצד שמאל מראה בדיוק מה מצב גדישת הטורבו, כמו שעון לחץ. הנה אנחנו מצמידים את דוושת האלומיניום לרצפה, והרכב מתעורר לחיים. מ–0 ל–100 קמ"ש תוך 6.7 שניות. אולי ראיתם מכוניות מהירות מזו, אבל כאן, בגודל הזה ובתזזיתיות, יש תחושה שאתם נוהגים בבלנדר.
 

ואז אנחנו מגיעים לדיפרנציאל. המחיר ההתחלתי של אבארט הוא 228 אלף שקל, אבל הדיפרנציאל מגיע במסגרת חבילה שנקראת "נורבורגרינג". התוספת למחיר היא 20 אלף שקל. מי שמתקשה לקרוא את שם התוספת כנראה באמת לא שייך לחונטה שלה מיועד אבארט. נורבורגרינג הוא קומפלקס מוטורי מפורסם בעיר נירנברג שבגרמניה, שם בודקים יכולות של רכבים עם שאיפות וגם מתחרים בנהיגה מהירה. הדיפרנציאל הוא רק חלק מהחבילה, שכוללת כאמור גם מושבי סאבלט מקצועיים, חיפויי קרבון בגב המושב וחישוקי 17 אינץ' שחורים. 
 

הדיפרנציאל מוגבל ההחלקה הוא העיקר. אם אתם נוסעים ביומיום, הוא לא אמור לעניין אתכם. הוא בא לעזרה כשהנהג נמצא בנהיגה מסחררת, או בזמן נהיגה ברכב שטח, עמוק בין המכשולים. כשאחד הגלגלים מאבד אחיזה, מסתחרר לו בחוסר אונים, אז במקום שגם הגלגל השני יידבק בפאניקה, הדיפרנציאל מעביר לו את הכוח, שלפחות הוא יציל את הספינה. השימוש בדיפרנציאל מתאים במיוחד כשלוקחים סיבוב במהירות. הישבן של הרכב נזרק, וצריך עזרה כדי לא לאבד שליטה. 
 

הרכב הזה ממוקם בקטגוריית "קצה". אפילו ציון האבזור הבטיחותי שלו הוא 0. ואם בכל זאת אתם מתעקשים, יש לו חמש כריות אוויר ושלדה בעלת יכולת קריסה מבוקרת בזמן תאונה ומרכב מחלקי פלדה מחוזקים. צריך לסמוך במיוחד על היכולות והמיומנויות של הנהג כדי לחזור הביתה בשלום.
על הקצה. 595 קומפטיציונה. צילום: יח"צ
 


לחזור הביתה בשלום


סיימנו את יום הנהיגה עם צריכה של ליטר בנזין על כל 10.7 ק"מ. הרכב בעל האגזוז האימתני והיכולות המוטוריות המרשימות נמצא ליד הספרה 11 במדד זיהום האוויר. לא חשבנו אחרת.
 

לאבארט יש מתחרים רציניים, כמו מיני ואאודי, אבל זה עם סמל העקרב הוא חתיכת ממזר. קרוב המשפחה האפל של פיאט, זה שכבר זרקו אותו מהבית ומסתובב שנים במחתרת.
 

אז מי הלקוח שיקנה אותו? מתברר שיש לא מעט מעריצים, אפילו שוק מזכרות מפותח. אני יצאתי טיפה מסוחרר, כמו אחד שלקח שוט רציני של וודקה באיזו עיירה בסיביר. חם, קצר ומפוצץ. האמת? לא בשבילי. 
 

אבארט מתאים למי שכבר יש לו רכב בבית. צריך להוציא אותו מהחניה בליל ירח מלא, במקום נידח, כביש ריק, רק אתם והמשוגעים המוטוריים. ואז רגל בריאה על הגז ומיד אחרי העצירה לא לשכוח לברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו".