קודם כל, תחושת האחיזה בהגה משוחררת, קלה. הלחיצה על הדוושה מנומנמת ומסורסת. והעיקר, כל מפגש עם מהמורה מורגש כמו נפילה לבאר. המתלים של הרכב לא מתאימים לעיר, לא אוהבים עיר, הם לא אוהבים אנשים, הם גם לא אוהבים מכוניות אחרות. למעשה הם אוהבים רק את עצמם.
אבארט מתאים למי שכבר יש לו רכב בבית. צריך להוציא אותו מהחניה בליל ירח מלא, במקום נידח, כביש ריק, רק אתם והמשוגעים המוטוריים. ואז רגל בריאה על הגז ומיד אחרי העצירה לא לשכוח לברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו".
התרעות פיקוד העורף