את מי שמביא הביתה אינפיניטי Q60, עם מנוע 3,000 סמ"ק והנעה כפולה, מפלצת מבית הפרימיום של ניסאן, אני יכול לאבחן פסיכולוגית בלי לקיים שאלון אישי. האיש עף על עצמו ברמות, היה מוכן להתחתן עם הדמות שנשקפת אליו במראה. הם מתאימים בול אחד לשני. נכון שיש במושבים הקדמיים חימום לימי החורף הקשים, ויש מקום לארבעה נוסעים, אבל תאמינו לי שזה לא כיף גדול לשבת במכלאה שמאחור, גם כאשר מדובר בילדון צנום. וזה שיושב ליד הנהג? הוא בסך הכל משמש כרעש רקע אם מערכת השמע של "בוס" השתתקה לרגע. העניין פה הוא אחד בלבד - נהיגה.

לא הוצאתם 489 אלף שקל, לא כולל אגרת רישוי, כדי להוביל ילדים לקייטנה ומשם לסיבוב אחר הצהריים בקניון. מטרת הרכש הרציני היא לשחרר את השדים שאגרתם במהלך השבוע ומתים להתפרק על הכביש הרותח. שימו לב לצורה שמוגשת כאן. זו שירה בתנועה. נסעתי ברכב בצבע אדום. אין כמו אדום בשביל להבליט את הקימורים והבליטות של מכונית הקופה. הכל כאן גלי, מעוגל בטוב טעם, מפתה כמו שכתוב בספר.

לאינפיניטי צללית נמוכה. גובהה 139 ס"מ, היא נמתחת לאורך 469 ס"מ. פנים הרכב משדר את שיא היוקרה, כיאה לנרקיסיסט שבנה לעצמו בית מקדש לנהיגה. גימורי קרבון, הרבה עור שתפור בקפידה, סאן רוף נאה, שלא ממש שימושי בימים לוהטים אלה. שני מסכים שמשתלבים נפלא בתוך הדשבורד ושלל כפתורים שתפקידם בקרוב יהיה להבטיח את איכות הטיסה.



טיסה, אין מילה אחרת. ל־Q60 יש גם מנוע בנפח 2,000 סמ"ק והנעה אחורית. המחיר בגרסת הפרימיום מתחיל ב–329 אלף שקל. לעומת הרכב שבו נהגתי, זה מחיר מציאה. גרסת ה–3,000 סמ"ק, עם ההנעה הכפולה, היא כנראה הרכב בעל המנוע העוצמתי ביותר שיצא מפס הייצור של אינפיניטי. מנוע בעל שני מגדשי טורבו, שישה צילינדרים, הזרקה ישירה, 405 כוחות סוס. במיוחד מרגישים את מכת הכוח שהוא משחרר בתגובה ללחיצת הרגל על הדוושה.




זה לא כמו אותו רכב סולידי שכשלוחצים על דוושתו הוא קודם משתעל בנימוס, מסדר את החולצה, בודק במראה ששום משאית לא מפריעה ליציאה מהחניה. הרכב שלפנינו נותן שאגת קרב ומשתחרר מהמקום כמו טיל שיוט מנושאת מטוסים. מי שלא מוכן לתגובה האימתנית, ייאלץ להרגיע מהר את מאות הסוסים ששועטים קדימה. אולי עדיף מבחינתו לעצור בצד ולהסדיר את הנשימה.


באופן רשמי, המכונית מגיעה מ–0 ל–100 קמ"ש בחמש שניות. יודעי דבר אומרים שהיא מסוגלת גם לגלח את פרק הזמן הקצר הזה. המהירות המקסימלית היא 250 קמ"ש.

מתלה אישי

לקחתי את הרכב לנסיעה דרומה, אחרי שעשיתי איתו סיבוב דאווין בעיר האורות. לא משנה איך אתם נראים, הסירו דאגה מלבכם: הרכב יסובב את הראשים עבורכם. אין ספק שהוא עובר בגדול את מבחני הרושם. המכונית הזוהרת מתאימה לעיר רק בשביל ניפוח המעמד, אבל לא לשם כך עשו אותה. היא יותר בעניין של נהיגה מתקדמת. צריכה מרחבים, אספלט פנוי. היא כבר תגיע למטרה בכוחות עצמה.

בדרום יש כבישים שעליהם ראש הממשלה היה אומר בחיוך "לא יהיה כלום, כי אין כלום". אין שם באמת כלום. רק חול, קוצים וענן אבק שהרכב השאיר.
את אינפיניטי אפשר להתאים לבקשתו של הנהג. עצרתי בצד ובלחיצת כפתור סידרתי את אופי ההיגוי שאני מעוניין בו, קשיחות המתלים הרצויה, וכמובן חילופי ההילוכים, כמה ניתן יהיה למשוך אותם. רובכם בטח מפהקים בכבדות ושואלים, בצדק: "תגיד, קונים רכב בשביל להחליט באיזה מתלה הישבן ירגיש הכי בנוח?". התשובה היא: "לא, אבל גם לא הוצאתם 489 אלף שקל".

מי שקונה את המכונית הנ"ל יודע בדיוק מה הוא מחפש. זה כמו אחד שתופר לעצמו חליפה אצל חייט צמרת. השרוולים צריכים להיות בדיוק כמו שהוא אוהב, כולל החפתים מזהב טהור. ברכב יש מתלים דינמיים, דיגיטליים, ולכן אפשר לכוונן אותם כך שיהיו יותר רכים לנסיעה שגרתית, עירונית, או יותר עצבניים בנהיגה ספורטיבית. אותו הדבר לגבי תחושת האחיזה בהגה, שאיתה ניתן לשחק. כשאתם מנסים לגרד את מהירות האור, עדיף שההגה יהיה רגיש לתנועת היד.

היפנים האלה שידכו ברכב מצבי נהיגה כמו "שלג", שממש מתאים ברגעים אלה, ו"אקו" החסכוני. כן, מי שקונה מכונית מטורפת הוא בדיוק הטיפוס שבא להרצות לכם על חיסכון בדלק וזיהום אוויר. הנתון הרשמי בנסיעה משולבת הוא ליטר על כל 10.6 ק"מ, אבל אחרי נהיגה במצב "ספורט פלוס" מומלץ לגשת לתחנה הקרובה. מבחינת זיהום האוויר, לאנשי אקו לא מומלץ להתקרב אליה. הציון של המפלצת הזו הוא 15, צבע בורדו, מקום אחרון בטבלת הזיהום.
מומלץ למי שקונה מכונית–על לתת מבט בבורר מצבי הנהיגה, במיוחד על התחום הספורטיבי, לשם החיה הזו מכוונת. יש לה הנעה כפולה לא כדי לרדת לשטח, לבדוק מה מצב האבטיחים, אלא לצורך אחיזת כביש אמיתית, יציבה. המכונית הזו דבוקה לאספלט, לא משחררת.

אומנם מדובר ברכב אוטומטי, אבל אין כמו לעבור במהלך הדהירה למצב ידני ולהחליף את שבעת ההילוכים דרך הקליפרים הכהים בצדי ההגה. להרגיש כמה הוא מסוגל לתת בכל אחד משבעת ההילוכים. והוא מסוגל למשוך, רק תבקשו.

בדרך לצמרת

מדובר במכונית יחסית שקטה, בטח ביחס לרכבים שלפעמים מתגאים בסאונד סטייל מרוצי פורמולה 1 (אבארט, למשל). זה כנראה בגלל המערכת האקטיבית לנטרול רעשים שהותקנה. המטוס הזה מפתיע לטובה גם באגף הבטיחות. כבר סיפרנו בעבר על רכבי ספורט שמחפפים כשמדובר בשמירה על הנהג, אולי בגלל התדמית הקשוחה. כמו הגנרל שהרים גבה: "שאני אלך עם שכפ"ץ?". Q60 זוכה בציון 7 ברמת האבזור הבטיחותי, שזה כמעט הכי גבוה. אין כמעט אביזר שהיא לא הכניסה: שש כריות אוויר, ניטור מרחק מלפנים, זיהוי שטח מת, בקרת שיוט אדפטיבית, מצלמות היקפיות. מהיר, עצבני ושמרני.
אינפיניטי מכוונת לצמרת הגבוהה של מדפי המכירות. אאודי A5, אפילו מרצדס C300, הן המתחרות שעומדות על קו הזינוק. מכונית יפהפייה, שמתחת לחולצה האדומה והאופנתית יש לה גוף שרירי.

נהניתי מאוד מהבילוי. אחרי שסיימתי את יום הנהיגה, עניתי לעצמי על כמה שאלות ובסופן הגעתי למסקנות עצובות. למרות הנטיות, אני לא נרקיסיסט. למרות הרצון, אני לא עשיר. ומה לעשות, אני גם אוהב את הסביבה שבה אני חי. מי יודע, אולי בגלגול הבא ניפגש בחניה. שימו אותי בפרונט של רשימת ההמתנה.