נהוג לחשוב שהנהג הישראלי הוא לא מהמצטיינים, אבל זה לא מדויק: רוב הנהגים הם מיומנים ומקצועיים דיים, והנהג הישראלי, אחרי ההכשרה שעבר בלימודי הנהיגה (מהמפרכים בעולם), נחשב דווקא לנהג טוב. אך לצד היכולת הטכנית הטובה והמיומנות הנרכשת, אנחנו מסגלים לנו הרגלים פחות טובים בנהיגה, בראשם ההתעסקות עם הטלפון הסלולרי, אבל לא רק. הנהיגה, עם הזמן, הופכת להיות אינטואיטיבית לחלוטין – אנחנו כבר לא חושבים על מה שאנחנו עושים, הכל נעשה כמו על טייס אוטומטי – העברת ההילוכים (למי שעוד יש רכב ידני), בלימת הרכב, סיבוב ההגה וכדומה.

לצד היתרון של המיומנויות המושרשות, יש גם חיסרון: אנחנו מקבלים ביטחון מופרז שנדע ונוכל לפעול בכל מצב, ואז אנחנו "מתפנים" לעיסוקים במקביל. עיסוקים אלה גורמים להסחות דעת מהכביש, המבט שלנו עוזב את הדרך – ובפעם הבאה שנרים את המבט אנחנו עלולים למצוא את עצמנו באחוריו של הרכב שלפנינו. בדוח המשטרה ייכתב: סיבת התאונה – אי שמירת מרחק. זה קורה לכולנו. בחלק מהמקרים נספיק לעצור בבלימת חירום, באחרים פשוט נסכן את הסביבה. זאת אחת הסיבות, אגב, שהמדינה נותנת הנחה משמעותית בחידוש רישיון הרכב למי שמוסיפים מערכות בטיחות כמו מובליאיי, שמזהירות מפני אי שמירת מרחק.

מחקר גדול שנערך בארץ על ידי מכון רן נאור לקידום מחקר בטיחות בדרכים, בשיתוף אור ירוק והמכון הטכנולוגי חולון, ובמימון קרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח, ונבחן גם מול מחקרים בינלאומיים דומים, גילה שאנחנו נוגעים במסך הרכב כ-30 פעמים במהלך נסיעה, כ-15 מהם בזמן שהרכב בתנועה. המבחן בישראל נערך בקרב 260 צעירים בני 17 עד 23, וגילה את נתונים מפתיעים, לפיהם גם במהירות של 100 קמ"ש נוגע הנהג במסך הסלולר שלו בממוצע פעם בשתי דקות.



במהירויות נמוכות יותר כמות הנגיעות במסך אף גבוהות יותר. ומה הם עושים עם הסלולר בזמן הנהיגה? התשובות גם כאן מפתיעות: 8% בדקו את הפייסבוק שלהם, 7% ביוטיוב, 31% בשימושים אחרים כמו עיתונים וכדומה וגם 45% בווטסאפ ובהודעות ו-9% מספרים לוויז שהם לא הנהגים. החוקרים גילו שפתרונות טכנולוגיים חדישים מצמצמים משמעותית את המגע במסך, ובכך מונעים חלק מהסחות הדעת. בין האמצעים שהוזכרו, יש מערכות מתקדמות להוראות קוליות בטלפון, שמחליפות את הצורך בהקלדה וצפייה במסך. חינוך, מסתבר, לא באמת מצליח למנוע את ההרגל לגעת בסלולר, וגם החוקרות הגיעו למסקנה שלא ניתן יהיה כנראה למנוע לחלוטין את המגע בטלפון.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות? לפחות לצמצם את הסיכון לחיי היקרים לנו מכל. גם אם דעתנו מוסחת, ניתן לאותת לנהג על הסכנה הקרבה מהתקרבות לרכב או הולך רגל לפנינו מבלי משים. אחת האפשרויות הטובות ביותר היא להוסיף לרכב אמצעים כמו מערכות הבטיחות של מובילאיי, שמתריעה באופן ברור ובלתי מתפשר על התקרבות מסוכנת שעלולה להוביל לתאונה. מערכות אלו כבר הוכיחו את עצמן כמי שיכולות למנוע את התאונות, לעתים הקטלניות, שנגרמות מההתעסקות בטלפון (מה שמוביל בהכרח לחוסר ריכוז בנהיגה). המערכת אולי לא תמנע את ההתעסקות בסלולר, אבל תזהיר אתכם מאי שמירת המרחק או סטייתכם מנתיב נסיעתכם בלי כוונה, שמהוות חלק גדול מהסיבות לתאונות הקשות.


בשיתוף עם מובילאיי