התובעים הם עורך הדין פאיז סלאמה ובעלי המפעל מוחמד סרחא. במאי האחרון הם התייצבו בשדה התעופה בלרנקה, כשעתיים לפני מועד הטיסה שלהם חזרה ארצה. את הנסיעה לנמל התעופה עשו התובעים במונית משותפת יחד עם שני זוגות חברים יהודים. הקבוצה נכנסה יחד לשדה התעופה, ובהגיעה לעמדת הבידוק, ארבעת אנשי הקבוצה היהודיים עברו את העמדה, ואילו התובעים עוכבו לתשאול ידי על נציגי אל על, ולאחר מכן נתבקשו לסור לחדר בידוק צדדי סגור, שם נערך על גופם וכליהם חיפוש נרחב.
לאחר ביצוע הבדיקה, התבקשו השניים להישאר בתוך החדר. הם שמו לב שמועד ההמראה של המטוס מתקרבת, והתריעו על כך בפני נציגי הנתבעת וביקשו שישחררו אותם. כרבע שעה לפני מועד ההמראה, הועברו התובעים באמצעות ליווי צמוד של נציגי הנתבעת עד לפתח דלת הכניסה של המטוס, דבר שהגביר את תחושות העלבון וההשפלה שחשו.
השופטת כאמלה ג'דעון מצאה לנכון להעיר כי עיכובם של התובעים בתוך חדר סגור למשך זמן בלתי סביר לצורך ביצוע בידוק ביטחוני, וללא מתן הסבר מניח את הדעת לעיכוב הנ"ל, מהווה פגיעה בלתי מידתית בחופש התנועה שלהם, קל וחומר כאשר העיכוב הנ"ל אינו מעוגן בחקיקה. "כליאת שווא היא שלילת חירותו של אדם, שלילה מוחלטת ושלא כדין, למשך זמן כלשהו, באמצעים פיזיים או על ידי הופעה כבעל סמכות".
אל על ערערה על פסק הדין הזה למחוזי, אך ב-17 בנובמבר האחרון חזרה בה מן הערעור. בית המשפט המחוזי הורה על מחיקתו והשניים פוצו.
התרעות פיקוד העורף