איוואלד ברונה הוא מנהל יחידת תמורות באנרגיה (Energy transition) בענקית ההולנדית "של". היחידה עוסקת בתחזיות ארוכות הטווח של משק האנרגיה, ותפקידה לצפות את השינויים הטכנולוגיים והכלכליים בענף כדי שהחברה הבינלאומית תדע להיערך לקראתן מבעוד מועד. אופק התכנון של היחידה הוא בערך אמצע המאה ה־21.
ברונה השתתף לצד בכירי הענף בישראל ובעולם בוועידת אנרגיה לעסקים שהתקיימה השבוע בתל אביב, וגם נשא הרצאה סגורה בפני ראשי משרד האנרגיה. יש לו חדשות שאולי לא ינעמו למי שצופים את קצם הקרוב של מקורות האנרגיה המאובנים (נפט, פחם וגז טבעי). אלה, הוא אומר, יישארו איתנו במשך עוד כמה עשרות שנים. אבל למי שיש סבלנות להמתין עד שלהי המאה הנוכחית, צפוי עולם ירוק ומעניין יותר, לפחות בכל מה שקשור לאנרגיה ממקורות מתחדשים.
"האנרגיה של העתיד עשויה להיות אפילו יקרה יותר אם לא נפתח טכנולוגיות חדשות ונישען על הטכנולוגיה הקיימת. מחיר האנרגיה עשוי לרדת באמצעות חדשנות ופריצות דרך טכנולוגיות בכל חלקיה של שרשרת האנרגיה".
נתניהו רוצה לחתום על המתווה, מכיוון שבלעדיו אי אפשר להמשיך לפתח את משק הגז, לא לטובת משק האנרגיה המקומי ולא לטובת הכנסות של מאות מיליוני דולרים מיצוא. אבל גם אחרי שייחתם המתווה, כדאי יהיה לשים לב לפחות לחלק מהביקורת הקשה שהוטחה במתווה. אכן, מדובר בהסכם שנעשה בחופזה ובחובבנות מצד נציגי המדינה.
ועדיין לא מאוחר לתקן: הממשלה אינה צריכה לחייב את חברות הגז להניח צינור נוסף להבטחת הביטחון האנרגטי. זכותן של החברות לטעון שאין סיבה עסקית לכך. אבל המדינה יכולה להניח צינור כזה בעצמה, ולהחזיר לעצמה לפחות חלק מההשקעה על ידי חיוב החברות להשתמש בו.
עדיין לא מאוחר גם להסדיר את בעיית הבטיחות של מערכות ההולכה של הגז והנוזלים ("קונדנסט") מהקידוח. מהדיונים סביב המתווה עולה שהמדינה כלל לא הסדירה את בעיית הבטיחות, ואת נושא ההתמודדות עם אסון אקולוגי רב־היקף העלול להתחולל במקרה של דליפה. מדובר בשערורייה שכל משרדי הממשלה מתנערים ממנה בתירוץ שהחוק הישראלי אינו חל על "המים הכלכליים" שבהם מתנהלים הקידוחים וההפקה.
ובשורה התחתונה, כדאי לזכור שמאגרי הגז הם ככל הנראה תופעה חולפת בהיסטוריה של המדינה. המפתח לעצמאות אנרגטית אמיתית הוא בניצול יעיל של מקורות אנרגיה מתחדשים, ובעיקר אנרגיית שמש.
ישראל היא אחת המדינות המפגרות בעולם בתחום האנרגיה המתחדשת. לפני חודשיים קיבלה הממשלה החלטה מרושלת להאיץ את הפיתוח והטילה על שלושה משרדי ממשלה להגיש לה תוכנית לביצוע ההחלטה, לקראת ועידת האקלים שתתקיים בשבוע הבא בפריז. זה נגמר בפארסה הרגילה: למשרדי האנרגיה, הגנת הסביבה והאוצר אין כוח מקצועי וארגוני להגשת תוכנית כזו בפרק זמן קצר כל כך. לאחר שלוש ישיבות הסתכסכו נציגי המשרדים ביניהם. וכך ייסע בשבוע הבא ראש הממשלה נתניהו לוועידה הבינלאומית, וינאם על החלטת ממשלה שאין כל תוכנית מעשית להוציא אותה אל הפועל.
התרעות פיקוד העורף