"הביטקוין לגמרי הפך לשיחת היום בין החברים שלי", מספר תובל הררי (27), סטודנט לחינוך וכלכלה מקיבוץ הגושרים. "זה מטבע כל כך דינמי, בתוך חודש הוא קפץ באחוזים כל כך גבוהים, וכל הזמן אנחנו נכנסים לאינטרנט לראות מה קורה איתו ולקרוא כתבות בנושא".



הררי הוא אחד מני ישראלים רבים שהחליטו לאחרונה להצטרף לבהלה העולמית לביטקוין ולרכוש את המטבע הווירטואלי. "לראשונה שמעתי על ביטקוין לפני כמה שנים, אבל רק לפני חודשיים קניתי", אומר הררי. "ראיתי שמדובר בטרנד, ובלי הרבה ידע החלטתי לרכוש. יש לי חבר שמתעסק בזה, הוא אחד שמבין, והוא הצליח לגרום לשאר החברים להשקיע איתו. הבנתי שהסיכון שאני לוקח פה הוא גדול, אבל כזה שאני יכול לעמוד בו. מובן שלא השקעתי את כל הכסף שלי. קניתי חמישית ביטקוין ב־5,000 שקלים, וכיום החלק הזה שווה כ־11 אלף שקלים".



רווח בלתי נתפס.


"בינתיים עושה רושם שכן, אבל נחכה שהבועה תתנפץ. אני מאמין שהבועה תתנפץ מתישהו בקרוב, אבל אני לא מפחד מזה, כי אני מאמין שבטווח הארוך ערך הביטקוין יעלה. אני גם מאמין שאקנה עוד ביטקוין או מטבעות אלקטרוניים אחרים".



"קונה ושומר"



השימוש המעשי בביטקוין, מטבע ממוחשב ומבוזר, נעשה לראשונה בינואר 2009. להבדיל מכסף מסורתי, הביטקוין הוא מטבע עצמאי לחלוטין שאינו תלוי בשום גוף מרכזי, והוא אינו מופק או מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי של מדינה כלשהי. הוא נשמר בתוכנה המכונה "ארנק", והמערכת שלו מבטיחה שהתשלומים יתבצעו באופן תקין ושהסכום המועבר אכן נגרע מארנק המקור ומתווסף לארנק היעד. עסקים רבים במדינות שונות בעולם מאפשרים כיום שימוש במטבע הזה.



המטבע הזה אומנם אינו חדש בנוף הווירטואלי, אבל בחודשיים האחרונים הוא צבר תאוצה והגיע לשווי של כ־ 17 אלף דולר ליחידה, נכון לאתמול. לאורך הדרך הוא ידע תנודות חדות בערכו. ב־2009 הביטקוין היה שווה כמעט 40 סנט. ב־2013 הוא הגיע לשיא של 1,000 דולר לביטקוין אחד בתוך חודשיים, ואז צנח. ב־2016 הוא הכפיל את השווי שלו, אבל שנת 2017 היא שהביאה את הזינוק המטאורי בשוויו. אם בינואר האחרון יכולתם לקנות ביטקוין אחד ב־1,000 דולר, עד אוקטובר המחיר כבר עלה ל־5,000 דולר לביטקוין. לאורך נובמבר מחירו קפץ פלאים, זינק בסוף השבוע האחרון ל־17 אלף דולר וצנח שוב ל־15 אלף דולר בתוך כמה שעות. אתמול כאמור פורסם כי שוויו עומד על כ־16,500 דולר.



"כאמצעי תשלום, באופן טבעי הביטקוין הוא אטרקטיבי לכאלה שלא רוצים שירגישו שהם עושים עסקאות, כמו אנשי עסקים בינלאומיים שרוצים להעלים עסקאות, כאלה שעושים עסקאות סמים וכדומה", אומר אבנר בר־אילן, פרופ' לכלכלה מאוניברסיטת חיפה. "השאלה שנשאלת היא למה זה בעצם נהיה אטרקטיבי גם לאדם מן היישוב? אמצעי התשלום הזה הפך כביכול לנכס פיננסי, כמו מניה, שערכו נקבע בשוק על ידי ביקוש והיצע. הביקוש שלו הוא עצום, וכתוצאה מכך המחיר שלו הוא במגמת עלייה, תוך תנודות שיכולות להגיע לעשרות אחוזים ביום אחד. בישראל, כמו בכל מקום אחר בעולם, הדבר הזה מתחיל לתפוס תאוצה. זה נכנס למיינסטרים של האתרים הפיננסיים ששמים כיום את שער הביטקוין עם שער הדולר ושער הין, ויש יותר התעניינות".



"אני במקור הייטקיסט, אני מכיר את הביטקוין די מזמן, אבל קניתי אותו רק לפני כמה חודשים בכמה עשרות אלפי שקלים", מספר גם דניאל חן (47) ממושב ניר בנים, שנמנה עם הישראלים שעלו לאחרונה על עגלת הביטקוין. "אני רואה במה שקורה כיום סביב המטבע הזה תהליך מאוד מתפתח וטבעי. יכול להיות שיהיו תנודות, שיהיו ירידות ועליות חדות, אבל למי שמחפש השקעות - אני חושב שזה שווה לטווח הארוך. מי שקונה לטווח הקצר, אולי לוקח סיכון. אני גם לא ממליץ לאנשים לקנות אם הם לא מודעים לסכנה. אבל אם הם מוכנים לקנות בסכום קטן ולשכוח ממנו לכמה זמן, אז ייתכן שזה ישתלם להם".



חנות ביטקוין בתל אביב. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90



חן, מבעלי Ayeka - מרחב עבודה משותף בתל אביב, מספר שלפני כחודשיים, בעסק שלו החלו לקבל את הביטקוין כאמצעי תשלום. "ראינו שיש דרישה", הוא מסביר. "יש לנו פה חברות שמגיעות ומתנהלות רק בביטקוין. הבנו שאנחנו צריכים להיות חלק ממה שקורה. הטכנולוגיה הרי תישאר פה, ואני מאמין שיותר ויותר עסקים יתחילו לעבוד עם ביטקוין גם בישראל. בעולם היומיומי שלנו זה כל יום באוויר, כי כל הזמן מדברים אצלנו על הדברים הכי חמים. רוב האנשים עדיין לא יודעים איך לאכול את זה, אבל גם הם מתעניינים ושואלים איך קונים. בשלושת החודשים האחרונים היה זינוק מטורף מבחינת השיח אצלנו על הביטקוין. מעגל הגילים שלי דווקא פחות מבין בכך, ואילו מעגל החברים של הבן שלי, נערים בני 17, כבר מתעניינים ורוכשים. לכן לדעתי זה לא טרנד, כי כשהחבר'ה האלה ישתחררו מהצבא, הם יתחילו להשתמש בביטקוין ולחיות את המציאות".



"התוודעתי לביטקוין כבר בשנת 2013, כשהייתי בחטיבה", מספר רפאל סבן (18) מנתניה. "אני מאוד מתעניין בתחום הטכנולוגיה וגם בתחום הפיננסים, ולפני כחודשיים קניתי עם אבא שלי ביטקוין, כשהשער שלו היה בסביבות 10,000 דולר. זה כל הזמן עולה ויורד".



למה בעצם קנית רק עכשיו?


"כי לפני כמה שנים לא כל כך שמתי לב לפוטנציאל שיש למטבע הזה. הבאזז הגדול התחיל לאחרונה, כי אנשים ראו שזה חוצה את רף ה־5,000 דולר והתחילו לקנות. אנשים זיהו את הפוטנציאל, וגם אמצעי התקשורת תרמו לחשיפה. אני חושב שהפוטנציאל של ביטקוין עדיין לא מוצה. אגב, אנשים רגילים, שאין להם מושג בטכנולוגיה, בכלל לא יודעים איך לקנות, כי מאוד קשה לקנות מבחינה טכנית. לי ולאבא לקח יום שלם לקנות ביטקוין, אבל למכור בישראל את יכולה בקלות. יש המון קבוצות שרוצות לקנות ביטקוין, אפילו בסכומים מאוד גדולים".



יש לך חברים נוספים בגילך שקונים ביטקוין?


"יש לי אפילו חבר יותר צעיר ממני שקנה כבר לפני כמה שנים, כשהערך של ביטקוין היה בכלל כמה מאות דולרים. היתרון העיקרי של ביטקוין הוא שאפשר לעשות העברות באופן מיידי. אין אף אחד שמפקח על כך, וזה גם אנונימי. אתה לא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד לגבי מה אתה עושה עם הכסף שלך. כמו כן, ביטקוין הוא אולי חלק מאיזושהי בועה שנוצרה כרגע, אבל זו בעצם טכנולוגיה, זה בעצם העתיד, ולשימוש במטבעות וירטואליים יש פוטנציאל מטורף. יש אנשים שאומרים שהערך של ביטקוין אחד יכול להיות אפילו 100 אלף דולר או מיליון דולר, אבל אם את שואלת אותי באופן אישי, הרי בניגוד למניות, אין עדיין אפשרויות לנתח את זה. בינתיים אני קונה ושומר".



אתה לא חושש שיום אחד החלום הזה עלול להתנפץ?


"זה כמו השקעה במניה שמאמינים שהיא תעלה, וכשהיא יורדת - אתה קונה עוד. לכן גם קניתי עם ביטקוין כמה מטבעות אחרים. אם מטבע אחד ייפול, השני יוכל לתת לו גב. יש כיום עשרות מטבעות וירטואליים שנוצרו ואפשר להשתמש בהם. זו בעצם הקִדמה, וכבר אי אפשר ללכת אחורה".



השאלות הבוערות


זה כנראה היה רק עניין של זמן עד שבתי עסק ישראליים יעלו על העגלה הזו. רק שלשום הודיעה חברת איסתא שתאפשר ללקוחותיה לשלם עבור חופשות באמצעות ביטקוין. שער ההמרה יהיה שער הביטקוין ביום התשלום, והתשלום בביטקוין אמור להיות בשווי של 50% ומעלה מערך העסקה.



"ההחלטה שקיבלנו היא הכי ברורה שיש", מסביר רונן קרסו, סמנכ"ל השיווק של איסתא. "הביטקוין הפך למטבע סחיר. בכל העולם החברות הגדולות מקבלות אותו, ורצינו גם בארץ לאפשר ללקוחות שיש להם ביטקוין לשלם באמצעותו".



האם הדרישה הגיעה מהלקוחות?


"בשלב זה לא נתקלנו בבקשה הזו מהלקוחות. זה היה רעיון שלנו, וכרגע אנחנו גם לא יודעים להגיד אם ישראלים אכן ישתמשו בזה או לא. אבל אנחנו נותנים את האופציה ונמתין לתגובות. ביפן, למשל, יש כבר 260 אלף בתי עסק שאפשר לשלם בהם באמצעות המטבע. כמו כן, גם ב'אקספדיה', חברת התיירות הכי גדולה בעולם, מקבלים ביטקוין, וזה בהחלט מתחיל לצבור תאוצה".



מה יקרה עם הביטקוין בעתיד, איך הוא ישפיע על המסחר בישראל ובעולם והאם כדאי להשקיע בו – אלה רק חלק מהשאלות הבוערות שהזינוק בערכו של המטבע מציף. "השאלה המרכזית היא אם כדאי להשקיע בכך או לא, והתשובה היא שאף אחד לא יודע בוודאות", אומר פרופ' בר־אילן. "מי שמשקיע בביטקוין צריך להיות מוכן לכך שזה עסק מאוד מסוכן, ואין אף מניה עם מאפיינים כל כך מסוכנים כמו הביטקוין. חשוב להבין שערך של נכס כלשהו הוא הערך הנוכחי של תזרים המזומנים הנובע מהנכס, או באופן כללי, הערך האמיתי של נכס נובע מהרווחים הנצברים כתוצאה מהבעלות על הנכס. לביטקוין אין שום רווחים, ולא יהיו לו שום רווחיים. להבדיל ממניה של חברה מסוימת שאנשים קונים כדי להשקיע, ויש לה ערך אמיתי, ביטקוין זה לא נכס פיננסי. לקחו אמצעי תשלום והפכו אותו כביכול לנכס פיננסי, כשאין לו בעצם שום ערך טהור פיננסי. הסיבה היחידה לכך שאנשים קונים ביטקוין זו האמונה שיוכלו למכור אותו במחיר גבוה ביותר בעתיד. זו בדיוק ההגדרה של בועה פיננסית. כלומר, אני קונה משהו לא כי אני חושב שזה שווה משהו ושיש לו ערך אמיתי, אלא כי אני מאמין שמישהו ירצה לקנות אותו במחיר יותר גבוה.



"הטרנד הזה קרוב לוודאי יתנפץ", חורץ פרופ' בר־אילן. "השאלה היא אם זה יקרה בעוד שבוע, שנה או עשר שנים. את זה אף אחד לא יודע. באיזשהו שלב ההתייחסות החיובית של המשקיעים תתהפך, והמחיר יצנח בחדות בבת אחת. אנשים רבים ירוויחו הרבה כסף בדרך, אבל מי שיחזיקו בביטקוין ביום השחור יוכלו גם לרדת מנכסיהם".



בתקופה הקרובה נראה בישראל יותר עסקים המאפשרים תשלום בביטקוין?


"צריך להבדיל בין הטכנולוגיה של מטבעות וירטואליים לבין המטבעות הללו כנכס פיננסי. ברור שהטכנולוגיה הזאת תתפוס, ואולי בעוד 20 שנה לא נראה בכלל שטרות נייר. הטכנולוגיה הזו של כסף אלקטרוני תתפשט. השאלה אם זה יהיה רק בסוג מטבעות מחוץ למערכת הפיננסית המוסדית כמו ביטקוין, או שאולי גם הבנקים המרכזיים יעברו לשיטה הזו של שטרות אלקטרוניים".