בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, שניים מחמשת הבנקים הגדולים בישראל, פרסמו אתמול את דוחותיהם הכספיים לשנת 2014 ושניהם מדווחים על ירידה ברווחים. היום יפורסמו הדוחות הכספיים של בנק הפועלים ובנק המזרחי טפחות.
הדוחות הכספיים בדיסקונט ובבינלאומי הושפעו לרעה מאירועים חד-פעמיים שהתרחשו בעיקר ברבעון הרביעי של 2014, חלקם מגורמים פנימיים וחלקם חיצוניים. בנק דיסקונט סיים את 2014 ברווח של 596 מיליון שקל - ירידה של 32% בהשוואה ל־2013. הרווח מהווה תשואה של 4.7% על ההון. ברבעון הרביעי של השנה הרוויח הבנק 5 מיליון שקל בלבד, לעומת 72 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2013. ההפרשות החד־פעמיות שבוצעו בבנק מקורן בין השאר בתכנית פרישה לכ-400 עובדים, מחיקה בגין פעילות בחו״ל והפרשות להפסדי אשראי שנכפו על ידי בנק ישראל.
בנק דיסקונט מנוהל על ידי לילך טופילסקי-אשר ובתפקיד יו״ר הדירקטוריון משמש ד״ר יוסי בכר. לבנק אין בעל בית מוגדר והוא מנוהל ללא גרעין שליטה. הנהלת הבנק מוציאה אל הפועל תוכנית אסטרטגית הכוללת בין השאר שיפור באיכות האשראי, צמצום סניפים וכוח אדם ועוד כדי לאפשר למקד את פעילות הבנק ביעדים שהציב. חברי ההנהלה לא ייהנו השנה מבונוסים. בכר מסר כי הבנק פועל בסביבה רגולטורית מאתגרת לא רק ברמה המקומית (בנק ישראל), אלא גם במישור הבינלאומי (סוגיות המס). לדבריו, לנוכח אתגרים אלה, חייב הבנק להשתפר כל הזמן ולהתאים את מדיניותו לצורכי הלקוחות.
טופילסקי-אשר מסרה: ״רמת הרווחיות משתקפת ברמת הרגולציה, ובהתאם לכך אנחנו בודקים את עצמנו. בחלק מהפעילויות אנחנו מרגישים החמרה של הרגולציה, וחלקן פוגעות ביכולת לעשות עסקים ולצמוח - וזה לא רק בתחומי הבנקאות״.
השלכות הירידה בריבית
הבנק הבינלאומי סיים את 2014 ברווח נקי של 478 מיליון - ירידה של 13.9% לעומת השנה הקודמת. הרווח מהווה תשואה של 7% על ההון העצמי, שהסתכם בכ־7 מיליארד שקל. הרווח ברבעון הרביעי של השנה הסתכם ב־61 מיליון שקל, כמחצית מהרווח ברבעון הרביעי של שנת 2013 (136 מיליון שקל).
הירידה ברבעון האחרון של 2014 מוסברת בעיקר בהפרשה מיוחדת של 45 מיליון שקל בגין אשראי צרכני שניתן ללקוחות פרטיים. נוסף על כך קיימת הנחיה חדשה של בנק ישראל בנוגע לחישוב עלויות, שהקטינה את הרווח ב-18 מיליון שקל. גם יישום הסכם השכר שנחתם בבנק הגדיל את הוצאות השכר ב-16 מיליון שקל. יש לציין כי לירידה בריבית (1% במהלך השנה האחרונה) יש השלכות יוצאות דופן על רווחיות הבנקים בכלל, ועל הבינלאומי בפרט. עקב כך ירדו הכנסות המימון של הבנק ב-2.3% לסכום של 2.33 מיליארד שקל.
הבנק הבינלאומי נשלט על ידי בינו צדיק ומנוהל על ידי סמדר ברבר-צדיק. יו״ר הדירקטוריון, רוני חזקיהו, לשעבר המפקח על הבנקים, מסר בתשובה לשאלת ״מעריב-השבוע״ על רמות המחירים בבורסה כי ״הריבית הנמוכה גרמה להפניית כספים להשקעות באגרות חוב קונצרניות, והמרווחים ירדו לרמה נמוכה מאוד שאינה משקפת את רמת הסיכון המתאימה (במיוחד כשמשווים בין מדינות). רמת המרווחים בארה״ב זהה ואי אפשר לתפוס את זה. ייתכן שקיימת בעיה ולא ברור כיצד היא תתגלגל לטווח הארוך״.