במשרד האוצר ממשיכים להיערך להכנת הצעת תקציב המדינה לשנת 2016. אחת ההצעות הנבחנות בימים אלה היא פריצת כלל ההוצאה, המגביל את הגידול בהוצאות הממשלה ל-2.63%. במקביל, נבחנת האפשרות להגדלת יעד הגירעון, שאמור היה לעמוד על 2%, ל2.5% עד 3%. באגף התקציבים באוצר שוקלים לבצע את המהלך על מנת לממן את הגירעונות הגדולים הצפויים להיווצר עם אישור התקציב.
 
כלל ההוצאה מגביל את האפשרות לגידול בתקציב השנתי בלא יותר מ־2.63%, בהשוואה לתקציב השנה הקודמת. על פי הכלל, הגידול שיתאפשר בתקציב 2016, בהסתמך על תקציב 2015, ייאמד אם כן ב-8.5 מיליארד שקל.
 
אלא שהגירעונות הנוספים הצפויים בתקציב 2016 נאמדים ב־18 מיליארד שקלים, שמתוכם 10 מיליארד שקלים הם העלות המוערכת של ההסכמים הקואליציוניים והתוספת הנדרשת לתקציב הביטחון.
 

פלוג תביע הסתייגות

את החריגה המדוברת אפשר לממן בשתי דרכים נוספות: העלאת מסים או קיצוץ בתקציבי המשרדים האחרים. אלא שהעלאת מסים לא תפתור את הבעיה, שכן היא תגדיל אומנם את ההכנסות, אך ההוצאות לא ירדו לשיעור גידול התקציב המותר.
 
זאת ועוד, שר האוצר המיועד משה כחלון כבר הצהיר על התנגדותו להעלאת מסים או לביטול פטורים. האפשרות השנייה היא כאמור קיצוץ בתקציבי המשרדים האחרים, אלא שיהיה קשה מאוד לבצע בהם קיצוץ ניכר, שכן ההוצאה האזרחית בישראל נחשבת לאחת הנמוכות בעולם.
 
על פי הערכות, הפתרון המסתמן יהיה קיצוץ מסוים בתקציבי הממשלה לצד גידול כלל ההוצאה התקציבית ל־3% והגדלת יעד הגירעון. נגידת בנק ישראל קרנית פלוג תיפגש היום עם כחלון כדי להביע את דעתה על האפשרות להעלות את יעד הגירעון ולפרוץ את כלל ההוצאה. על פי ההערכות, פלוג תביע את הסתייגותה מהמהלך, שעלול להשפיע לרעה על מעמדה של ישראל בקרב חברות הדירוג. כזכור, פלוג תומכת בהעלאת מסים ובביטול פטורים.