מקובל לומר שהנרי פורד המציא את קו הייצור של המכונית המודרנית, ושמאז דגם T שלו אימצו כל יצרניות הרכב את תהליך פס הייצור הסדרתי.
האמת אחרת לגמרי. על אף הזכויות הרבות השמורות לפורד כאחד מאבות תעשיית הרכב - מי שהמציא את קו ההרכבה הם דווקא יצרני שעונים בשווייץ בשלהי המאה ה־ 19 , ויצרנית הרכב הראשונה שאימצה שיטה כזאת בתעשיית הרכב הייתה דווקא קאדילק.
התהליכים על קו ההרכבה סונכרנו כך שייצרו בכל רגע נתון רק את מה שנדרש לצורך הרכבת מכוניות ברגע הבא. ספקים חיצוניים של רכיבים נדרשים לספק אותם למפעל רגע לפני שהם נחוצים, ולא קודם לכן. כך נמנע בזבוז משאבים כמו מלאי לא מנוצל, עלות של שטחי אחסון, אנרגיה שנצרכת לצורך שינוע, ושמירה על רכיבים במצב תקין.
המוטיב השני – שחשיבותו אף עולה על זה הראשון והמפורסם יותר - הוא שהרבה יותר זול למנוע פגמים על קו ההרכבה מאשר לתקן אותם אחר כך אצל הלקוח. אף על פי שזה עלול להישמע קצת משונה לנוכח פרשת הקריאות לתיקון המפורסמת של טויוטה - שתוזכר בהמשך – הדרישה היא להימנע מייצור המוני של פגמים.
כל עובד הרכבה יכול לעצור את הייצור של מפעל שלם אם הוא מזהה פגם כלשהו או תקלת ייצור, וזאת מתוך ידיעה שכל תקלה משוכפלת להרבה
מכוניות. בדרך זאת, אם מתגלה בעיה, מופנים כל מאמצי המפעל לתיקון מהיר של הפגם.
מעל לקווי ההרכבה מתוח כבל שמשיכתו עוצרת את תהליך הייצור ומפעילה התרעה שמזעיקה את האחראים על תחזוקת הקו לצורך פתרון בעיות. עיקרון נוסף הוא לא לייצר למלאי, כלומר לייצר רק מכוניות שנדרשות על ידי לקוחות. לא למלא מגרשים במוצרים שבהם הושקעו הרבה כסף ומאמץ.
שיטת הייצור של טויוטה כוללת גם אלמנטים נוספים שקשורים בשאיפה לשיפור מתמיד ולהתייחסות להון האנושי, כלומר לעובדי החברה בכלל
ולעובדי הייצור בפרט. משנות ה-90 המוקדמות הפכה ה-TPS למודל לחיקוי לא רק עבור תעשיית הרכב אלא גם בתעשיות רבות ושונות
מאוד. אלפי מאמרים מקצועיים נכתבו על אודותיה וכן עשרות ספרים. היא מופיעה בעשרות אלפי תוצאות חיפוש בגוגל, ומה שחשוב יותר - היא הפכה לחלק מחומר הלימוד של רוב הפקולטות ללימודי תעשייה וייצור ומנהל עסקים.
התרעות פיקוד העורף