השר להגנת הסביבה, אבי גבאי (כולנו), נכנס לעובי הקורה בטיפול במשבר זיהום האוויר במטרופולין חיפה ובסוף השבוע נפגש השר עם ראש עיריית חיפה, יונה יהב, לדיון ראשון מאז נכנס לתפקידו ביחד עם בכירי המשרד והעירייה בנוגע לשיתוף הפעולה בין שני הגופים בנוגע להפחתת הזיהום מהמפעלים באזור והגברת הפיקוח עליהם.
השר גבאי הנחה את מנכ"ל משרדו, דוד לפלר, לגבש צוות משימה מיוחד שיכלול נציגים מהמשרד, מעירית חיפה וממשרד הבריאות להכנת תוכניות פעולה שיוצגו לשר בתוך שבועיים. בכוונת גבאי להציג את התוכנית לאישור בממשלה והיא אמורה לכלול פעולות מפורטות וארוכות טווח. השר הדגיש את מחויבותו לנושא ואמר: "יש לנקוט צעדים מידיים של ממש גם במישור המשפטי וגם בתחום האכיפה והפיקוח על מנת לחזק את מטרופולין חיפה" וראש העירייה יהב שיבח את מחויבות המשרד לעיר ולפיתוחה.
גולדמן מוסיפה עוד: "כשהשר גבאי נפגש בשבוע שעבר עם נציגי ארגונים ירוקים, אני וחבריי בארגונים החיפאים לא ידענו מזה. זה שלא טרחו לזמן אותנו, שיודעים איך ראש העיר התנהל כל השנים וכמה הבטחות לא מומשו, זאת התחלה רעה".
דוח מבקר המדינה שפורסם בתחילת מאי הצביע על ליקויים בפעולות הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה וקבע: "אגף איכות אוויר במשרד לא עדכן במשך כשבע שנים הנחיה שהעביר למחוזות ולפיה בקבוצת מפעלים שפוטנציאל זיהום האוויר שלהם רב בהם יש לבצע דיגומי פתע אחת לשנתיים, ולא העביר למחוזות רשימה מעודכנת של מפעלים כאלה" כשהוא מוסיף בנוגע למפרץ חיפה: "במחוז חיפה, שבו נמצאים מפעלים רבים שפוטנציאל זיהום האוויר שלהם מרבי, לא נעשו דיגומים כלל במהלך 2013. לפיכך נפגמה מאוד יכולתו של המשרד להגנת הסביבה לקיים בקרה ראויה על הדיגומים התקופתיים של פליטות מוקדיות של מזהמים שעשו המפעלים עצמם, ולוודא כי הם עומדים בתנאים שהוטלו עליהם ברישיון העסק או בהיתר הפליטה שניתן להם לפי חוק אוויר נקי".
במשרד להגנת הסביבה טענו בתגובה לדוח כי הליקויים נעוצים בעיקר בתת-תקצוב המשרד לפעולות הפיקוח ואמרו כי לאחר שהמשרד להגנת הסביבה הכין תכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר בתקציב של 680 מיליון ש"ח, בפועל הוקצבו לתוכנית רק 100 מיליון ₪ לאחר קיצוץ התקציב עליו החליטה הממשלה. "למרות הקיצוצים וכתוצאה מפיקוח ואכיפה נמרצת הצליח המשרד להגנת הסביבה להביא להפחתה של עשרות אחוזים בזיהום האוויר, ובמפרץ חיפה ירד זיהום האוויר ב70% בתוך שש שנים".
התרעות פיקוד העורף