הגירעון בתקציב המדינה לשנת 2016 יעמוד על 2.9% מהתוצר ויסתכם בכ־35 מיליארד שקל. כך נחשף בספר התקציב שהגיש אתמול משרד האוצר. מדובר בחריגה של 5 מיליארד שקל מיעד הגרעון שהומלץ על ידי נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ועמד על כ־30 מיליארד שקלים (2.5% מהתוצר).
בתחילת הדרך דובר על חריגה מ־3% מהגירעון, ואולם בזכות פריסת חלק מההתחייבויות למפלגות הקואליציה בסכום של 8.2 מיליארד שקל, לא הייתה חריגה מהיעד. התקציב החדש כולל בין היתר עדכון חלקי של שכר חיילי החובה, יישום חלק מהמלצות הוועדה למלחמה בעוני (ועדת אלאלוף), במיוחד בנוגע לעדכון קצבות קשישים נעדרי מקורות הכנסה אחרים, והיוזמה להפעלת תוכנית חיסכון לילדים עד גיל 18.
שר האוצר משה כחלון התייחס לכך אתמול ואמר: ״תקציב הוא לא רק מספרים אלא ערכים ותפיסת עולם. תפקידו של שר האוצר הוא לא להיות גזבר, אלא ליישם מדיניות, להגיע עם תפיסת עולם ולייצג את האזרח״.

בהתייחסו לגירעון הוסיף כחלון: ״תוואי הגירעון נמוך מזה שהוצג על ידי הממשלה הקודמת - 3.4%. הגירעון הוא חלק ממדיניות כוללת כל עוד הוא נותן פתרון לצמצום פערים חברתיים וצמיחה, וממלא את ייעודו״. כחלון הבהיר כי ההחלטה שלא לקבל את המלצת הנגידה לעלות את נטל המס תתרום לצמיחה. שר האוצר משוכנע כי אישור התקציב בכלל, וחוק ההסדרים בפרט, ילוו בלחצים מצד בעלי אינטרסים. לדבריו, ״יש פה אובדן כספי גדול מצדם, והם לא יוותרו על כך בקלות״.
בתוך כך הודיע כחלון כי הוא מבקש לחייב את עובדי המגזר הציבורי להגדיל את ההפרשות לפנסיה תקציבית עד לשניים עד לשבעה אחוז מהשכר. כדי לעמוד ביעדי התקציב יקצץ האוצר שלושה מיליארד שקלים מתקציבי כל משרדי הממשלה, יחסוך 1.7 מיליארד שקלים בהסכמים קואליציוניים (כולל 500 מיליון שקלים מתקציב החיילים המשוחררים), יקטין את הטבות המס לפנסיה בסכום של 300 מיליון שקלים, וימשוך דיווידנד של 500 מיליון שקלים מחברת רפא״ל ושל 500 מיליון שקלים מרשות שדות התעופה. מאידך, הקיצבאות לקשישים חסרי כל הכנסה יעלו בסכום של 160 שקלים בחודש.
בימים האחרונים התנהל מאחורי הקלעים קרב על תקציב הביטחון, סביב אישור תקציב של 59 מיליארד שקל למערכת, למרות שהמלצות ועדת לוקר לא אושרו. על פי הערכות, מערכת הביטחון תקבל תוספת שוטפת נמוכה מ־59 מיליארד שקל, אך תשוריין עבורה מעין ״תוספת לוקר״, שתשולם לה אם וכאשר יוחלט במערכת הביטחון על יישום המלצות הוועדה.
למרות שהתקציב ל־2016 כולל מגוון של צעדים להורדת יוקר המחיה בבנקאות, בנדל״ן, בתחומי המזון, הבריאות והפנסיה (כולו במסגרת חוק ההסדרים), כמעט ולא מופיעים בו מחוללי צמיחה. הממונה על התקציבים, אמיר לוי, הסביר שהרפורמות המרכזיות הן יישום המלצות ששינסקי 2 על מיסוי משאבי הטבע וצמצום הטבות המס לחוסכים לפנסיה בעשירונים העליונים.
בתוך כך מתברר כי חוק ההסדרים, הנוגע לחוקי המיסוי, כולל מהלכים יוצאי דופן בחומרתם נגד עברייני מס. מדובר בין היתר בהחייאת היוזמה להכיר בעבירות מס חמורות ״כעבירות מקור״ על פי חוקי איסור הלבנת הון. יוזמות דומות בעבר טורפדו על ידי ועדת החוקה בכנסת, וכעת הן מובאות במסגרת חוק ההסדרים - מה שימנע את הצורך בהתייעצות עם הכנסת. המשמעות היא שעל עבירות מס חמורות, לפי סעיף 220 לפקודת המס, יהיה ניתן להטיל עד עשר שנות מאסר. רשות המסים תוכל במקביל לנצל מידע המגיע לרשות לאיסור הלבנת הון.