את הנפילות של השבוע האחרון בבורסה יכנו מן הסתם "המפולת הסינית", אבל יהיה זה כינוי בעייתי. מפני שכלכלת סין, ככל הנראה, אינה עומדת בפני מפולת וייתכן שהיא אפילו ממשיכה לצמוח בקצב מטורף, בניגוד למתרחש בשאר העולם, ובניגוד לציפיות ולהערכות. ואולי לא. 
 
כי זו הבעיה העיקרית של סין: כלכלנים אינם מאמינים למספרים המתפרסמים לגבי שיעור הצמיחה שלה. ההערכות הנוכחיות נעות בין 4.5% ל־7% בשנה. בכל מקרה מדובר עדיין בקצב גבוה מאוד, אבל ההבדל בין המספרים יכול להיות הפער בין עליות בשוקי ההון למפולת רבתי. הכלכלה הסינית חשובה לכולם: היא לא רק יצואנית ויבואנית ענקית של מוצרים תעשייתיים, חקלאות וחומרי גלם. בעשור האחרון היא גם משקיעה טורפנית בחברות התעשייה והשירותים ברחבי העולם, וספקית עיקרית של כוח עבודה לתשתיות. 
 
היחלשות הכלכלה הסינית עשויה להשפיע על כלכלת המערב בדרכים רבות. אחד החששות הגדולים הוא הקטנת הצריכה, או לפחות צמצום התחזיות לגידול בצריכה. ג'ים קריימר, פרשן פופולרי לשוק ההון ברשת CNBC, שלח השבוע מייל לטים קוק, מנכ"ל אפל, חברת הטכנולוגיה הגדולה ביותר בשוק ההון האמריקאי. קריימר שאל את קוק אם נכונות השמועות על האטה במכירות האייפון של אפל בסין. קוק השיב בנימוס שהוא אינו רואה שינוי במצב, וכי הוא מרוצה מאוד מקצב המכירות. 
 

קריימר מיהר לפרסם את תשובתו של קוק, שאף גרמה לזינוק קצר מועד במניית אפל. לא היה בכך כדי למנוע מקריימר להמליץ יומיים מאוחר יותר על מכירת מניות של חברות סיניות הנסחרות בוול סטריט, וכן של חברות אמריקאיות התלויות בסחר עם סין, או בביקוש הסיני לסחורות. 
 
ההאטה המסתמנת בצמיחה הסינית יכולה להשפיע על ישראל. סין היא יעד היצוא השלישי בחשיבותו של ישראל, והיקפו השנתי מתקרב ל־2.5 מיליארד דולר בשנה. למרות הנתונים המצביעים על קיטון ביבוא הסיני, צומח היצוא הישראלי לסין בקביעות. נתוני מכון היצוא למחצית הראשונה של השנה מצביעים אומנם על קיטון בסך היצוא, אבל מדובר ככל הנראה בצמצום זמני שנגרם בשל השביתה במפעלי ים המלח, המייצאים כמויות גדולות של אשלג. החברה העריכה כי המכירות ברבעונים הבאים יחפו על הירידה הזמנית. 
 
העלייה המתמשכת בסחר עם סין בולטת על רקע קשיי היצוא הישראלי למדינות המערב. יצואנים ישראלים הביעו חשש שהפיחות, שעליו הכריזה סין בניסיון לאושש את הכלכלה, עלול לפגוע גם ביצוא הישראלי.  
 
סין היא לא רק יצוא וטקסטיל זול המגיע דרך אתרי הקניות ברשת: חברות סיניות מבצעות את מיזמי הענק של המנהרות בדרך לירושלים, את פרויקט הרכבת הקלה, את מנהרות הכרמל ומיזמים גדולים נוספים, כמו פרויקט האנרגיה באגירה שאובה - השאלה היא רק איזו חברה סינית תיבחר לשמש כקבלן המרכזי. בתחום ההשקעות השתלטו כבר חברות סיניות על תנובה, על חברת הביטוח הפניקס, על חברת הכימיקלים הענקית אדמה, על חברת מערכות הלייזר לומניס, על חברת השירותים הרפואיים שח"ל, וזו רק רשימה חלקית.
 
משלחות סיניות הבוחנות השקעות נוספות ועסקות נוספות ממשיכות להגיע לישראל בקצב של משלחת אחת בשבוע לפחות. הסינים משתתפים בכל תערוכה ישראלית של מוצרים תעשייתיים, ורק לפני כחודשיים השתתפו 15 חברות ישראליות בתערוכה של טכנולוגיה רפואית בסין.
"אנחנו לא מרגישים שום האטה בפעילות העסקית עם הסינים", אומר אורי פכטר, מנהל פרויקטים בינלאומיים במכון היצוא, "אנחנו מוצפים במבקרים ובמשלחות סיניות המתעניינות כמעט בכל תחומי התעשייה הישראלית".
 
האם אתם מייעצים לישראלים להיזהר יותר בגלל סימני משבר בסין?
"בשנה האחרונה דווקא עלתה רמת הביטחון של ישראלים בעסקים בסין, בגלל פעולות שנקטה הממשלה הסינית נגד מקרים של הונאה בעסקים. עדיין אנחנו ממליצים לנקוט זהירות, ונוכח המצב אנחנו בהחלט מציעים לנקוט משנה זהירות".
 
כשמדברים עם אנשי עסקים ישראלים הנמצאים בקשר רציף עם עמיתיהם בסין, נראה שמפלס החששות עולה. "העסקים כרגיל. סין הפכה בשנים האחרונות לאזור התעשייה של העולם לצרכנים גדולים. רמת החיים העולה גרמה להתפתחות שוק מקומי צומח שלא היה שם בעבר, ואנחנו מרוויחים מזה", אומר פכטר. אבל גם הוא חש שהעניינים אינם כתמול שלשום. "אף אחד לא מבטל או דוחה. אבל יש שינוי מסוים באווירה", אומר מנהל שחנך בסוף השבוע עסק קמעונאי גדול בשותפות עם חברה סינית.
 
חברת תשובה פרויקטים (אין קשר לאיל האנרגיה יצחק תשובה) היא חברת טכנולוגיות חקלאיות המשווקת לסין פרויקטים הקשורים להשקיה מתקדמת לייצור חקלאי איכותי. הסינים אוהבים את הטכנולוגיה, המשפרת מאוד את בטיחות המזון שלהם ואת איכות הפרי. "המעמד הבינוני הסיני מוכן לשלם דולר תמורת ראש חסה מיובא רק כדי לקבל מוצר איכותי ובטוח מבחינה בריאותית", אומר מנכ"ל החברה אבנר שוחט. "לסינים יש החלטה ממשלתית אסטרטגית לשדרג את החקלאות, ומכיוון שמדובר ביוזמה ממלכתית אני לא מצפה לשינוי בעסקים שלנו. הלקוחות שלנו הם חברות ענק סיניות ועד כה איש לא מדבר על האטה, ולא דוחים עסקות".
 
כלומר, אין למפולת העולמית שום הד בשטח?
"יש לזה הד. שומעים על חברות ועסקות שנקלעו לבעיה, אבל אלה רק דיבורים. דווקא בתקופה האחרונה יש לנו המון כיוונים לעסקות חדשות".
 
סוף המתווה

שר האנרגיה יובל שטייניץ יצא לחופשה משפחתית כדי להינפש ממלחמות מתווה הגז. חום אוגוסט, כך נראה, התיש את כולם. ביום רביעי אמר שר הכלכלה אריה דרעי, האמור לחתום על המתווה, שהוא נוטה לעכב את חתימתו עד למינוי ממונה חדש על ההגבלים העסקיים, במקום הממונה היוצא דיוויד גילה.

ממונה נוח יותר ובעל ראייה רחבה של מורכבות הדברים עשוי לפתור לדרעי את מעשה הקפנדריה סביב סמכויות הממונה, או, במילים אחרות, להוריד מכתפיו את האחריות להחלטה שעשויה להיות גורלית. 
 
העיכוב מלחיץ את חברות הגז: תנאי השוק בענף אינם משתפרים עם הזמן. פיתוח מאגר הגז הגדול "לווייתן" ושני המאגרים הקטנים יותר, "כריש" ו"תנין", מותנה בחתימה על עסקות ליצוא הגז שיופק מהמאגרים, והחתימה על העסקות תלויה בהסדר עם הממשלה, הוא מתווה הגז. אם יוחמצו העסקות, יכול פיתוח השדה להתעכב לדורות. 
 
המשמעות, מבחינת המדינה, היא תלות במאגר אחד, תשתית אחת, צינור אחד וספק אחד של גז. ויש גם עניין כספי קטן: הכנסות של מאות מיליארדי שקלים שמחציתן מיועדת לכיסי היזמים והמשקיעים, ומחציתן לקופת המדינה. אולי אחרי החגים.