בואו נתחיל במשחק קצר. נישמו עמוק, התרכזו. כעת, בכנות מוחלטת, חישבו מהן 3 האסוציאציות הראשונות אשר עולות בכם למשמע שם העיר "באר שבע".
אם המילים שהעלתם כוללות אבק, עוני וגמלים, כנראה שאתם עדיין שבויים בתדמית השלילית אשר דבקה בעיר לאורך עשרות השנים האחרונות; אם, מנגד, העלתם מילים כמו חדשנות, היי-טק ויזמות - כנראה שאתם רוביק דנילוביץ'. אבל כבר בעתיד הקרוב, מקווה ראש העיר הנמרץ של באר שבע, הוא לא יהיה היחיד במדינה שיזהה את "בירת הנגב" עם מילים שמזוהות כיום יותר עם אזור חיוג 03. למעשה, הוא מאמין כי אנשים בכל רחבי העולם יכירו את העיר כבירה עולמית של חדשנות וטכנולוגיה - הכי רחוק שיש מהתדמית המדברית והמאובקת שהוא מכיר כל כך טוב על בשרו.
אם הכל יתקדם כשורה, באר שבע תהנה משילוב חוצה מגזרים נדיר שכמעט ולא קיים בעולם. בצפון העיר יווצר רצף בין המוסד האקדמי הממסדי (האוניברסיטה), פארק היי-טק אזרחי בו יפעלו כמה מחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם, גופי התקשוב והמודיעין הצה"לים ומטה הסייבר הלאומי. השילוב בין המגזרים השונים (צבאי-אקדמי-מסחרי), מאמינים בעיר, יהיה זה שיהפוך את באר שבע לבירת חדשנות עולמית, בעוד דנילוביץ' אפילו לא חושש להשתמש בביטוי "עמק הסיליקון של המזרח התיכון".
"המטרה שלנו היא שהסטודנטים הנהדרים שלומדים פה יבחרו להישאר גם אחרי הלימודים בעיר", לדבריו. "אנחנו רוצים שהסטודנטים יראו בבאר שבע קרקע פורייה להגשים את עצמם ואת החלומות שלהם. זו המטרה של המרכז שהקמנו פה". לדבריו, הקשר ההדוק עם האוניברסיטה הסמוכה מקנה למרכז יתרון אדיר - ונדיר במיוחד. "אני פריק של מחקר אקדמי", הוא מתוודה, "אבל לי כיזם אין שום מושג מה קורה בעולם המחקר. החוקרים ואנשי האקדמיה הם אלו שרואים את התמונה המלאה, מכירים את הבעיות בשטח. לאורך כל ההיסטוריה החדשנות תמיד הגיעה מתוך האקדמיה, וזה מה שאנחנו רוצים לייצר גם כאן: להיות גשר בין העולם היזמי לאקדמי"
"אנחנו לא רק שותפים רעיוניים, אלא גם שותפים עסקיים", ממשיכה כרמי. "האוניברסיטה השקיעה כסף בהקמת המרכז, וזה אינטרס שלה שהפארק יצליח וישגשג. אבל כמובן שהמוטיבציה היא לא הרווח, אלא השינוי. התפקיד המסורתי של האקדמיה הוא לייצר ידע, אבל אנחנו מאמינים שגם ההשתלבות ביישום חשובה לא פחות".
"כל החברות האלו לא באות לפה סתם", הוא ממשיך. "באר שבע כיום היא יצרנית המהנדסים הגדולה בישראל, עם למעלה מ-8,000 סטודנטים להנדסה בעיר (באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת סמי שמעון - ג.ק). אנחנו גובים מהן תשלומים עירוניים מצחיקים שאין בשום מקום אחר בארץ. אבל הגורם החשוב ביותר הוא ההשקעה, ההון האנושי ושיתוף הפעולה בין הגורמים השונים. אלו הגורמים שבאמת מושכים את חברות הענק דווקא לנגב".
בין ערמות הספרים, התמונות ותצלומי האוויר אשר גודשים את הספרייה במשרדו של דנילוביץ', אי אפשר להתעלם מפסל ברונזה גדול של דוד בן גוריון בפוזה אופיינית - במהלך עמידת ראש. כשמבטו של דנילוביץ' חולף עליו, הוא מייד מחייך. "תדע לך, גדול המנהיגים בעולם במאה ה-20 הוא משלנו, וזה היה בן גוריון. 152 סנטימטרים, אבל ענק. כשהוא רצה לראות את העתיד, הוא היה עומד על הראש, ככה הוא יכל לראות דברים באופן לא צפוי. זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות כאן היום".
"באר שבע היא בירת ההזדמנויות והחלומות של ישראל", הוא ממשיך. "קצת כמו ארה"ב, אנחנו עיר של מהגרים. באר שבע קלטה עולים מ-80 מדינות לאורך השנים,והעיר הזו מסתכלת לכל אחד ואחת בגובה העיניים. כל אחד מחוייב לחלום פה. איזו עיר אחרת הייתה נותנת לבחור בן 37 שלפעמים מגיע למשרד בג'ינס לעמוד בראשה? זה גם לא סתם שהאוניברסיטה היחידה בארץ שבראשה עומדת אישה היא אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. זה הסיפור של העיר הזו, נותנת הזדמנות לכולם, וזה בדיוק הכוח שמושך גם את היזמים הצעירים שלא חוששים לבוא ולהניח פה את החלום שלהם על השולחן".
בנוסף, בעירייה לא מסתפקים במשיכת היזמים מהמרכז - ורוצים שילדי באר שבע יהפכו לכוח משמעותי בתעשיית ההיי-טק בשנים הקרובות. לשם כך פתחו בבתי ספר תיכוניים ברחבי העיר מגמות מיוחדות ללימוד מקצועות הסייבר, ובית ספר חדש יוקדש בחלקו לתחום הטכנולוגי באופן מוחלט. דנילוביץ' עצמו מאמין כי בעתיד, תושבי הדרום יהוו חלק משמעותי הרבה יותר בקהילת היזמות והטכנולוגיה הישראלית.
"אני מאוד אופטימי", הוא מסכם את השיחה עם חיוך. "אני ממש מתרגש לראות מה קורה לעיר. אנחנו אחת מהערים הבודדות בעולם שמייצרת בעצמה את העתיד שלה. עיר שהופכת לאייקון טכנולוגי בזירה הבינ"ל. כבר היום אנחנו חזקים מאוד בתחום הסייבר, וזה ילך ויתפתח. כמו שאמרתי מקודם, אנחנו כל הזמן חולמים בגדול - ומתכננים קדימה. ואיך אמר בן גוריון? 'בנגב ייבחן העם היהודי'? אז אם נצליח לקדם את חזון בן גוריון אפילו ב-5%, זו תהיה זכות אדירה".
התרעות פיקוד העורף