האתגרים הכלכליים של אחרי החגים: התקציב, מתווה הגז ושיעור הריבית

כאילו לא די בצרות הביטחוניות, בפני הממשלה ובנק ישראל ניצבים אתגרים כלכליים לא פשוטים לתקופת “אחרי החגים”, שלנוכח שבריריות הממשלה יצריכו פשרות קואליציוניות כואבות. הטיפול באתגרים אלה, בתקווה שיושלם עד סוף שנת 2015, יושפע גם מהמתרחש בשווקים הבינלאומיים כמו המשבר הכלכלי בסין וירידת מחירי הסחורות והנפט.

המשימה החשובה ביותר העומדת בפני שר האוצר משה כחלון היא השלמת תקציב המדינה לשנת 2015/16. כחלון רותם את כל כולו כדי שהתקציב יושלם עד 19 בנובמבר, ובכך תובטח הישרדותה של הממשלה, לפחות זמנית. כחלון לא ישתתף בוועידת קרן המטבע הבינלאומית ואף ביטל את כל נסיעותיו וחופשותיו כדי להתמקד במשימה.

אין ספק שמדובר באתגר הכלכלי הרציני ביותר בעבור המשק, והוא אמור לקבוע מה יעלה בגורל קידוח "לווייתן". על חשיבות המתווה כבר אין מחלוקת, ואפילו ארבעה שרי אוצר לשעבר, מכל המחנות, טענו שחייבים לפתח סוף סוף את המאגר.

עתיד משק הגז תלוי כיום בשלושה פוליטיקאים: נתניהו, שטייניץ ודרעי. השניים הראשונים מייחלים שמתווה הגז יצא סוף סוף לדרך. דרעי עדיין מהסס אם לחתום על סעיף 52. במערכת הפוליטית לא שוללים את האפשרות להצרחה ולמינויו של שר כלכלה אחר שיחתום על המתווה ויגאל את דרעי מייסוריו.

הוועדה בראשות דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, אמורה לפרסם בשבועיים הקרובים את המלצותיה בנושא הגברת התחרות בין הבנקים.

"מתי תעלה הריבית" היא שאלת מיליון הדולר, הנמצאת במגרשה של הנגידה קרנית פלוג. עליית הריבית מעל לרמתה האפסית היא קריטית מתוקף השפעתה על סוגיות כלכליות מרכזיות כמו שער החליפין, הייצוא, מאזן התשלומים והתעסוקה. העלאת הריבית תשפיע גם על שתי זירות כלכליות בעלות חשיבות עליונה: הבורסה לניירות ערך ושוק הנדל”ן. ריבית גבוהה יותר תצנן את התלהבות משקיעי הנדל”ן ועשויה לסמל את תחילת המגמה של ירידות מחירים.

ריבית גבוהה יותר עלולה לפגוע בבורסה בכלל ובשוק אגרות החוב בפרט. המהלך יאיץ את ירידות המחירים הרבה מעבר למה שהורגלנו לו עד היום. הנגידה פלוג ניהלה עד היום מדיניות ריבית מעורפלת ומנעה מהמשקיעים ליהנות מוודאות. עד סוף השנה היא תצטרך כנראה להעלות את הריבית.