מעטים מקוראי העיתונים ואתרי האינטרנט מכירים או שמעו אי פעם על החברה לשירותי איכות הסביבה, ששמה כמו נועד להסיט ממנה כל עניין ציבורי. אבל החברה הממשלתית הקטנה הזאת אמורה להסיר את אחת העצמות הגדולות התקועות בגרונו של ענף הבנייה, ולאפשר הקמתן של עשרות אלפי דירות בעתודות הקרקע האחרונות שנותרו במרכז.



התוכניות להגדלת היצע הדירות באזורים המבוקשים במרכז הארץ מבוססות, בין היתר, על פינוי שטחי צבא ומפעלים ממשלתיים בצפון גוש דן ובדרומו. בדרום כבר החל פינוי מחנה צריפין, ובצפון אמור להתפנות מתחם תע"ש, המשתרע על שטח של 7,430 דונם. רבות דובר על מוקד הזיהום הגדול בתע"ש: המפעל ברמת השרון השתלט על שטחים עצומים, שרובם לא שימשו את מתקני החברה, וחלקים גדולים מהם הפכו למחפורות שעליהן הוזרמו כמויות ענק של שפכים תעשייתיים. בשטחים אחרים נערמו חביות של חומרי גלם, ריקות או מלאות.
התעשייה הצבאית, העוברת תהליכי הפרטה, אמורה להשלים את פינוי השטחים במהלך השנה הבאה, ולהותיר אחריה קרקעות מזוהמות ורעילות במידה המסכנת את מי שיתגורר במקום. למעשה, יש הטוענים שחלק מהזיהומים התפשט גם מעבר למתחם, ופוגע באזורים שאינם מוגדרים כמיועדים לטיהור.

בהליך קבלת החלטות מסודר אמורה הייתה הממשלה לפרסם מכרז בינלאומי ולבקש הצעות לטיהור המתחם. אולם שר האוצר משה כחלון והשר להגנת הסביבה אבי גבאי דחפו לביצוע מהיר ותחום בזמן, והעבירו בממשלה החלטה להפקיד את העבודה בידי החברה הממשלתית הצנועה. לחברה, בראשות היו"ר יגאל ברוש, יש ניסיון לא קטן בטיהור שטחים מזוהמים. הצלחתה הוכחה לאחר שחברה אמריקאית, שנבחרה במכרז, כשלה בפרויקט טיהור באזור התעשייה רמת חובב (היום נאות חובב), והחברה שנכנסה לנעליה השלימה בהצלחה את העבודה.
התפקיד המפורסם ביותר של החברה לשירותי איכות הסביבה הוא טיפול בפסולת מסוכנת, המפונה מכל רחבי המדינה למתקניה בנאות חובב. הטיפול בפסולת מסוכנת, באמצעות נטרול החומרים והטמנתם בקרקע, מבוצע בקבלנות משנה על ידי חברת ואוליה.
אחד הכלים החשובים שיש באמתחתה של החברה לטיהור קרקע הוא שיטה ביולוגית, המשמשת בעיקר לניקוי קרקע מזיהומי דלק: החברה משתמשת בתרביות חיידקים הניזונים מהדלק שבאדמה ומשאירים אחריהם אדמה נקייה. החברה השתמשה בשיטה זו בעת שנדרשה לנקות את האדמות שזוהמו בגלל התקלה בצינור קצא"א בנגב בסוף 2014.

גם בפעולות הטיהור הביולוגי משתמשת החברה בגורם חיצוני: היא הקימה שותפות עם יזמים פרטיים, חברת נאופרם וד"ר רפי מנדלבאום. השותפות, ששמה LDD, משמשת כקבלן קבוע של החברה הממשלתית לטיהור קרקעות מדלקים. אלא שחוות דעת משפטית מתנה את קבלת העבודה לטיהור מתחם תע"ש בפירוק השותפות עם היזמים הפרטיים ובעריכת מכרז הוגן לטיהור ביולוגי. במשרד המשפטים דחו הצעה שהגישה החברה, שעל פיה תמשיך השותפות להתקיים, ועל עבודת הטיהור במתחם תע"ש יתקיים מכרז הוגן.
"קיבלנו עלינו את הדין ואנחנו בוחנים את דרכי הפעולה שלנו", אומר בדיפלומטיות היו"ר ברוש, שאינו מרוצה בעליל מההחלטה, "אנחנו מאוד מרוצים מהשותפות עם היזמים הפרטיים, ושיתוף הפעולה אפשר לנו לעבוד במהירות וביעילות. פירוק שותפות הוא הליך משפטי מסובך שעשוי לארוך זמן, כמו גם קיום המכרז".
מה היקף העבודה במתחם תע"ש?
"אנחנו לא יודעים בדיוק. הערכות ראשוניות מדברות על השקעה של כמיליארד וחצי שקל, אבל עדיין לא נכנסנו לשטח ולא בדקנו את הפרטים. לא כל הסכום יושקע מיידית ותהיה שם עבודה במקביל. לא צריכים לחכות שכל השטח יטוהר כדי להתחיל בבנייה".
מה רמת הזיהום באתר?
"יש שם מגוון גדול של חומרים מסוכנים ומתכות כבדות שהופכים את המקום לבלתי ראוי למגורים. הטיהור צריך להיות יסודי ולטווח ארוך. למפעל תע"ש היה אסור להזרים את החומרים המסוכנים למערכת הביוב העירוני של רמת השרון, ולכן הם שפכו כמויות גדולות של שפכים מסוכנים לתוך מחפורות וכיסו את המקום. לא בטוח שאנחנו יודעים את כל המיקומים של המחפורות האלה, ויש צורך לעשות חקירה ומיפוי של מוקדי הזיהום. במקרים רבים אפשר להניח שהזיהום לא נשאר במקום אלא חלחל למי התהום, ואולי זרם עם מי הגשמים ממקום למקום".
ואתם מתכוונים לנקות לחלוטין כל אחד מאלפי הדונמים האלה?
"לא בהכרח. נעבוד ביחד עם רשויות התכנון ונפעל בהתאם. במקום שבו עובר כביש למשל או מתוכנן שטח ירוק פתוח אפשר לטהר ברמה נמוכה יותר מאשר במקום שבו מתכוונים להקים בנייני מגורים".
כמה זמן יידרש להשלים את העבודה?
"אפשר יהיה לעשות את זה תוך שלוש עד ארבע שנים".
זה נשמע אופטימי. רק עכשיו מקדמים את טיהור מתחם אפולוניה בהרצליה לאחר עשר שנים של דיונים. בתל אביב תקוע מתחם תע"ש כבר יותר מ־30 שנה.
"אתה יודע מה זה לכנס לישיבה את כל הרשויות המעורבות בפרויקטים של הטיהור? רשות מקומית, משרד הפנים, רשות מקרקעי ישראל, איכות הסביבה, משרד הבריאות, האוצר, המשפטים ועוד? זה כמעט בלתי אפשרי. לכל אחד יש אינטרסים משלו, והדיונים אף פעם לא נגמרים. לא במקרה דרש כחלון לרכז במפלגתו את האוצר, השיכון ואיכות הסביבה. היום יש הרבה יותר סיכוי, ומבינים גם את הפוטנציאל הכספי: מדובר בקרקע של עשרות מיליארדי שקלים, ועשרות אלפי יחידות דיור שיכולות להשפיע על מחירי הדירות בכל הארץ. ההשקעה בטיהור הקרקעות תשתלם לכולם".
מר תחרות
ועדת הרפורמות של הכנסת צפויה לקבל בקרוב לידיה את המלצות הביניים של הוועדה להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, והן רחוקות מלהיות מושלמות. יו"ר הוועדה, דרור שטרום, סימן כבר בתחילת הדיונים את המטרה: הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, ולאפשר לחברות אשראי פרטיות להנפיק איגרות חוב בבורסה. המהלכים אמורים להגביר את התחרות, לפחות בחלק ממגזרי הפעילות הבנקאית.
הבנקים הגדולים, שחברות כרטיסי האשראי מניבות להם רווחי עתק, מתנגדים כמובן והם הפציצו את חברי הוועדה בשורת טיעונים שבסופם מסקנה אחת: ההפרדה לא תגביר את התחרות במערכת הבנקאית, ואולי אף תפגע בה. לחץ הבנקים גרם לדחיית מועד הגשת ההמלצות, שנועדו להתפרסם ביום רביעי הקרוב.
המפקחת על הבנקים, חדווה בר, שינתה את מדיניות בנק ישראל במעט והודיעה שהיא אינה מתנגדת להפרדה, אולם היא מבקשת לשמור בידיה את הפיקוח על המתחרים החדשים. אך האוצר חושש שפיקוח בנק ישראל יסרס את יכולת החברות להיכנס לתחרות אפקטיבית מול הבנקים.
בין חברי הצוות של שטרום עדיין יש מחלוקות לגבי הדרישות שיוצבו בפני מי שירכשו את חברות כרטיסי האשראי, ואם העברת השליטה בחברות מהבנקים הגדולים לבנקים קטנים יותר תשרת את המטרה.
חוסר ההסכמה והנושאים שנותרו פתוחים לדיון יעבירו את ההכרעה, או לפחות את ניסיונות הגישור, לוועדת הרפורמות של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ אלי כהן ממפלגת כולנו. הקרבה לשר האוצר והניסיון הפיננסי העשיר של כהן עשויים להפוך אותו לאיש המפתח וליעד מועדף ללוביסטים בדרך לרפורמות באשראי לציבור.