2015 הייתה אמורה להיות שנה נפלאה יחסית לרגולטורים־הפקידים החזקים והעצמאיים, שהתגייסו להגן על הציבור. הם היו אמורים לשמור עלינו מפני בעלי עסקים חמדנים, שרים נגועים בהעדפות פוליטיות ובשיקולים קצרי ראות, קבוצות האינטרסים החזקות וגם מפני עצמנו. המחאה החברתית, התקשורת וארגונים אזרחיים נתנו להם רוח גבית ותמיכה. המערכת הפוליטית הרופפת והנגועה התקשתה לכפות עליהם את דרכה. אלה אמורות להיות השנים הטובות של אנשי המקצוע היודעים את דרכם, אבל לא תמיד זה כך.
בתמיכתו של שר האוצר הקודם יצאה סלינגר למאבק לא מתגמל בשכר הבכירים בחברות הביטוח - מנהלים שגרפו שכר אגדי של מיליוני שקלים לשנה, ללא קשר גלוי לעין בין כישוריהם להכנסות ששאבו הישר מכיסיהם המדולדלים של המבוטחים. סלינגר הצליחה, לעתים ברגע האחרון, לבלום את מכירתן של חברות ביטוח לרוכשים מפוקפקים.
מה שבר מעדיפה שלא לומר עדיין בפומבי זה שהיא אינה מתכוונת להסתפק בתפקיד המשקיף: יש לה סמכות גם להתערב ולהורות לבנקים על מהלכי התייעלות, במקרה שהתוכניות לא ישביעו את רצונה. בר אינה מתכוונת אומנם להיכנס לנעלי המנהלים, אבל כמי שהייתה בעבר הקרוב בכירה בלאומי, היא מסוגלת להקשות עליהם את החיים.
רשות החשמל נמנית עם האחראים לפיגור של ישראל בפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים, ולשורה של כשלים בתמחור החשמל. נוכח כשלי התפקוד, והעימותים בין הרשות לגופים אחרים במשרד האנרגיה, החליטו שר האנרגיה וראש הממשלה לפטר את פרקש. מקורביה אומרים שהיא פוטרה על רקע התנגדותה למתווה הגז שאישרה הממשלה.
בשנה הבאה אמורה רשות השידור לצאת מפירוק ולהפוך לגוף תקשורת חזק ויעיל. גם רשות ההגבלים תחזור לפרק מונופולים וחברות אנרגיה מכל העולם יגלו גז ויתחרו במונופול של נובל אנרג'י ותשובה. זה לפחות מה שהבטיחו לנו.
התרעות פיקוד העורף