סחבת במשרד היועץ המשפטי הפורש מנעה את חקירת העלמות מס בלאומי

עו"ד יהודה וינשטיין התחייב לסיים את הבדיקה עד סוף 2015. וינשטיין ל"מעריב־השבוע": "היינו ממש בשלבי סיום הבדיקה אבל לא הספקנו לנוכח עומס העבודה. מדובר בתיק מורכב עם חומר אדיר"

יהודה שרוני צילום: ראובן קסטרו
יהודה וינשטיין
יהודה וינשטיין | צילום: פלאש 90

פרשת העלמות המס בבנק לאומי בארה"ב הסעירה בסוף 2014 את המדינה. הבנק נאלץ לשלם קנס של 400 מיליון דולר, בכירי מערך הבנקאות הפרטית נאלצו לעזוב, ובנק ישראל פתח בהכנת דוח ביקורת על הפרשה.

לאחר פרסומה, גופי פיקוח נוספים החלו לבדוק את ההיבטים השונים של הפרשה יוצאת הדופן. בסוף אוגוסט פרסם המפקח על הבנקים, ערב פרישתו מהתפקיד, דוח ביקורת מפורט על התנהלות ההנהלה והדירקטוריון בפרשה.

במקביל, החל יוסף שפירא, מבקר המדינה, לבדוק את תפקוד הפיקוח על הבנקים בפרשה, אלא שגם הוא משתהה וממצאיו עדיין לא פורסמו. יש לציין כי ועדה חיצונית שמינה דירקטוריון לאומי, בראשות השופט בדימוס אורי גורן, בחנה את אופן הטיפול בתביעות הנגזרות שהוגשו נגד הבנק ואם הבכירים לשעבר צריכים להחזיר בונוסים.

ואכן, בכירים לשעבר, כמו גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ, חויבו להחזיר בונוסים בהיקף 5.1 מיליון שקל, מתוך תקווה שאת הנזקים הנוספים לבנק יממנו חברות הביטוח. ההמלצות הועברו להכרעת השופט חאלד כבוב, שדן בתיק. מאז כבר חלפו יותר משלושה חודשים, אבל טרם נשמעה החלטתו.

חשוב להדגיש כי מלבד ההשלכות הכלכליות, פרשת בנק לאומי נוגעת בהיבטים פליליים מרחיקי לכת. בבנק כבר הודו בפני השלטונות האמריקאיים בעבירות פליליות בארה"ב, כדי לחסוך הגשת תביעות משפטיות בארה"ב. האם מה שנחשב לעבירה פלילית בארה"ב אינו תופס בישראל?

את ההיבטים הללו של הפרשה אמורים היו לבחון רגולטורים כמו משה אשר, מנהל רשות המסים, או פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, אלא שבפועל ידיהם כבולות בהמתנה לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, המשמש גם ראש התביעה הכללית.

נזכיר כי בינואר 2015 החליט היועץ להקים צוות בדיקה שיבחן את כל ההיבטים של הפרשה ובכלל זה את ההיבטים הפליליים. הציפייה הייתה שתוך כמה שבועות הוא יחליט אם להורות למשטרה לחקור את הפרשה, בתיאום עם הרגולטורים האחרים.

אלא שכאמור, מאז עברה יותר שנה ודבר לא קרה. לפני כחודשיים פנינו מחדש ללשכת היועץ המשפטי ואז הובטח כי "בשבועות הקרובים תתקבל החלטה", אבל כידוע גם זה לא קרה.

וינשטיין הבין שמדובר בתפוח אדמה לוהט, שעלול היה להביא להרחבת הבדיקה גם למתרחש בבנקים אחרים, שגם בהם נעשו מעשים דומים, אם כי לא זהים בחומרתם לאלה של לאומי.

במצב כזה, החלטה על חקירה עלולה לערער את יציבות המערכת הבנקאית כולה, וזה דבר שלא רצה לקחת על אחריותו.

בתגובה לפניית "מעריב השבוע" מסר אתמול יהודה וינשטיין: "אנחנו היינו ממש לקראת סיום הבדיקה. מדובר בתיק מורכב ומסובך, ובגלל עומס העבודה לא הצלחנו לסיים ולבוא עם המלצות. הונח בפני חומר אדיר ומדובר בעבודה לגמרי לא פשוטה". מלשכת היועץ המשפטי לממשלה נמסר אמש: "התיק מצוי בטיפול בידי הגורמים הרלוונטיים".

תגיות:
יהודה וינשטיין
/
בנק לאומי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף