מרחבה, סאלאם, שלום.
ב-2002, התקבל פסק דין תקדימי בעתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח ועדאללה לחייב רשויות מקומיות בערים מעורבות לפרסם על שילוט בתחומן מידע רלוונטי בשתי שפות- עברית וערבית.
פסק דין חשוב. האגודה לזכויות האזרח אף ראתה בפסיקה הזאת קביעה חד משמעית ואישור מבית המשפט לכך, שהערבית היא שפה רשמית בישראל, מה שבא לחזק את ההכרה בזכות לשפה כחלק בלתי ניפרד מזהות תרבותית. מעניין למה בית המשפט היה צריך להידרש לעתירה הזאת בכלל, כשעוד מתוקף החוק המנדטורי הערבית מוכרת שפה רשמית.
אז למה אוניברסיטת תל אביב אוסרת על המוקדנים שלה לדבר בערבית? מה נפל עליכם שם? ממה נבהלתם?
על פי הידיעה שהתפרסמה היום ב"הארץ", עובדים במוקד הטלפוני בנושאי שכר לימוד לא יוכלו לדבר עוד בערבית עם מתקשרים דוברי השפה, לאחר שאחראית משמרת פנתה לאחת המוקדניות ואמרה לה – די! חלאס ערבית. רק עברית.
ותחשבו על מה שאומרת לכם עורכת הדין סאוסן זאהר מעדאללה. שוקראן, תודה.