בשבוע שעבר פורסם דוח של משרד האוצר שהזהיר שההיי טק הישראלי כבר חדל לשמש כמנוע הצמיחה במשק. במקביל, פורסם מדד החדשנות Global Innovation Index, שהצביע שישראל הידרדרה מהמקום ה-15 למקום ה-22 ברמת החדשנות, הידרדרות שמפניה הזהיר הכלכלן הראשי במשרד האוצר.
על פי סקירת האוצר, מאז שנת 2010 קצב הצמיחה של מגזר ההיי טק עומד על כמחצית מקצב הצמיחה הכללי במשק ונפסק הגידול במשקלו של המגזר בסך הייצוא. הסקירה מציינת כי קיימים סימני שאלה לגבי עתידו של הענף. הגידול המהיר בשכר בענפי ההיי טק תומך בהערכת האוצר כי הקיפאון בתעסוקה משקף מגבלת צד ההיצע, קרי מחסור בכוח האדם המיומן. ענפי ההיי טק מעסיקים כ-12 אחוזים מהשכירים במגזר העסקי ותורמים כתשעה אחוזים מסך התוצר של ישראל.
עופר שושן, מנכ"ל חברת התרגומים "One Hour Translation" ויזם סדרתי בהיי טק, סבור שכן, יש הרבה אמת בסקירות האוצר כי הענף מתמודד עם שתי בעיות קריטיות. "מחסור בעובדים מיומנים עם רקע טכנולוגי, הנדסי ומדעי והשנייה היא הבחירה של חלק גדול מחברות ההיי טק להתמקד בשוק האמריקאי כשוק יעד יחיד לייצוא. צריך להבין שכוח האדם המיומן שדרוש להיי טק הוא בוגרי מתמטיקה, מדעים, מדעי המחשב והנדסה. גל העלייה מברית המועצות לשעבר, ששם מקצועות אלו בראש סדר העדיפות של המערכת החינוכית, הקפיץ את ההיי טק קדימה ואפשר את צמיחת הענף בשנות ה-90 וה-2000", אומר שושן.
"בשנים האחרונות ענף ההיי טק ממשיך לצמוח ולכן נדרשים עובדים מיומנים רבים נוספים שיתמכו בצמיחה. המחסור במתכנתים ובמהנדסים הוא אקוטי ובלי כניסה מסיבית של עובדים נוספים לענף לא תתאפשר המשך הצמיחה. בנוסף ישנו מחסור באנשי מכירות ופיתוח עסקי גלובליים, ששולטים לא רק באנגלית", הוסיף שושן.
התרעות פיקוד העורף