ביום שלישי חל יום האישה הבינלאומי ובשל יום זה התעורר מחדש הדיון בנושא שילוב נשים בעמדות בכירות במגזר העסקי והציבורי. הרבה דברים נאמרו ונכתבו בעניין, אבל עושה רושם שהדיבורים הרבים לא מצליחים להוציא את העגלה מהבוץ ועדיין לא רואים שנשים סודקות את תקרת הזכוכית ונכנסות בצורה מסיבית להנהלות. יש כמה דוגמאות בולטות בארץ ובעולם כמו המנכ"ליות של הבנקים: רקפת רוסק עמינק מבנק לאומי, דיסקונט ובינלאומי בישראל והמנכ"ליות של חברות הענק: מריסה מאייר מייאהו, חברת HP ו-ENTERPRISE בארצות הברית, אך אלו היוצאים מן הכלל שמצביעים על הכלל והכלל אומר שנשים לא מגיעות בדרך כלל לעמדות ניהול.



רואת החשבון אילנית הלפרין, שותפה ומנהלת מחלקת ההיי טק בפירמת רואי החשבון פאהן קנה, Grant Thornton Israel מספרת כי "מה שקורה בפועל הוא ש- 24% מתפקידי הניהול הבכירים בעולם מאוישים על ידי נשים, בעוד ב-33% מהחברות העסקיות אין נשים בעמדות בכירות. השיעור של 24% משקף יציבות יחסית בנתח תפקידי הניהול הבכירים המאוישים על ידי נשים ברחבי העולם ביחס לשנים קודמות".



עוד אמרה הלפרין: "מחקר שנערך ברשת הבינלאומית Grant Thornton מפלח גם את נוכחותן של נשים בעמדות בכירות על פי ענפים שונים. בממוצע עולמי, הענף עם הייצוג הגדול ביותר לנשים בכירות הוא תיירות ופנאי, שבו 31% מעמדות הניהול הבכירות מאוישות על ידי נשים. הענפים הבאים לאחריו ברשימה הם חינוך, שירותים חברתיים ושירותים אישיים (30%), בריאות (29%), תשתיות, אנרגיה וקלינטק (26%), טכנולוגיה, מדיה וטלקום (25%), מוצרי צריכה, תחבורה, חקלאות ודיג (22%). לאחריהם באים ענפי השירותים הפיננסיים, הנפט והגז וכן ענף השירותים המקצועיים (21%). הענפים בהם חלה עליה בייצוג הנשים הבכירות בהשוואה לסקר של השנה שעברה הם: טכנולוגיה, מדיה ותקשורת (מ-19% בשנה שעברה ל-25% בסקר החדש), תחבורה (מ-19% ל-24%), תשתיות ואנרגיה (מ-20% ל-26%), כרייה וחציבה (מ-12% ל-16%)".



עדיין רוב תפקידי הניהול מאוישים על ידי גברים. מה לדעתך חוסם נשים בדרך לצמרת?
"יש לכך אינספור סיבות מתחומים רבים, החל מחינוך, דרך הטיות תרבותיות ומגדריות ועד למבנה של הכלכלה ושל חברות וארגונים, אבל הייתי רוצה לשים את האצבע על משהו חשוב שמתפספס לעיתים קרובות. לדעתי, הנשים עצמן צריכות להמחיש את התובנה שלא צריך להיות יחס שונה לגברים לעומת נשים ולכן הן עצמן צריכות להוביל ולא לחכות שיזמינו אותן למועדון הבכירים".



איך הובלה כזו מצד נשים תעבוד בשטח?
"הובלה כזו תהיה הובלה משותפת. יש בעולם דיון מעניין לאחרונה, שיש לו גם ביטוי בדברים משמעותיים שנכתבים בנושא, והדיון הוא בנושא מנהיגות משתפת – collaborative leadership. במנהיגות משותפת, אם את רוצה להגיע ולשמר עמדה בכירה, את צריכה לקרוא את הצרכים של כל מי שאת עובדת איתו או משפיעה עליו ולשאול את עצמך שאלה פשוטה לגבי כל אחד – איך אני משתפת איתו פעולה כדי להשיג את המטרות שלו וגם שלי? ונשים פיתחו לאורך השנים את היכולות האלה ובגדול. זאת, למרות שהזרעים של היכולות האלה נמצאים אצל כל אחד".



למה כל כך צריך מנהיגות משתפת?
"העולם שלנו מורכב מאוד, אבל הכיוון שלו מאד ברור, כל דבר שיכול להתחבר, מתחבר. אנשים מתחברים יותר לאנשים אחרים באמצעים טכנולוגיים ואחרים. מערכות וארגונים מתחברים יותר ויותר, ואנשים מתחברים לאובייקטים טכנולוגיים ברמה חסרת תקדים. ככל שיש יותר קשרי גומלין, יש יותר צורך בראייה, בפעולה ובהובלה שמבינות ומיישמות קשרי גומלין וזו למעשה המנהיגות המשתפת".



"עסקים עם צוותי עובדים מגוונים ובפרט עם נוכחות נשים בעמדות ניהול בכירות יכולים להשיג ביצועים גבוהים יותר ביחס לעסקים עם צוותים אחידים. לעסקים אלה יש גם יכולת גבוהה יותר להסתגל לסביבה עסקית גלובלית משתנה. הידע שנצבר ב-Grant Thornton מצביע על דרכים מאוד ברורות לעודד נשים להגיע לעמדות בכירות ולהתמיד בהן. יש לבנות את המשרות הבכירות כך שיהיו מושכות יותר לנשים, על ידי אמצעים כמו הגמשת חלוקת הזמן בין עבודה למשפחה. אמצעי אחר הוא השקעה של עסקים בתוכניות חניכה לנשים. נשים צריכות לשאת עיניים לנשים מצליחות אחרות ולראות שהן הצליחו להתקדם בסולם הארגוני".



מה המסר שלך לנשים שרוצות להתקדם?
"נשים צריכות לצאת ממשבצת תפקידיהן הפורמליים ולקרוא תיגר על ההטיות המגדריות בתוך ארגונים ומחוץ להם. בעולם ובישראל כבר פתרנו בעיות לא פחות מאתגרות ביחס לבעיית שילוב הנשים. גם כאן, פעולה משותפת בין נשים וגברים תאפשר להצעיד את החברות העסקיות והארגונים בארץ ובעולם לעתיד מבטיח יותר".