בנקים לא מרימים ידיים במאבקם בחוק להגבלת שכר הבכירים ויום לפני אישור ההצעה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת הם מבקשים לעכבה. איגוד הבנקים שכר את שירותיו של עו"ד דוד חודק, ממשרד גרוס חודק קלינהנדלר, וזה שיגר חוות דעת משפטית המבקשת לבלום את הצעת החוק, לשר האוצר משה כחלון, ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ליו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני וליועצים המשפטיים של האוצר והכנסת. 

עו"ד חודק, שיציג את טיעוניו בפגישה אישית שהוא אמור לקיים עם יו"ר ועדת הכספים גפני, טוען שבהצעת החוק חלו פגמים מהותיים. הוא כבר קיים שיחה עם עו"ד איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, שבה הסביר את הפגמים המהותיים שנפלו בהצעת החוק.
לדבריו, קביעה של מגבלה קשיחה על גובה התגמול בתאגידים פיננסיים, של פי 35 מהתגמול הנמוך ביותר המשולם, לא נכללה בהצעת החוק המקורית (שהוגשה על ידי יאיר לפיד - י"ש). לטענתו, המגבלה הקשיחה ביחס לשכר המינימום התקבלה ללא דיון ראוי בוועדת הכספים, כמתחייב מטיבו של "נושא חדש" שעלה בהליך החקיקה. 

בא כוחם של איגוד הבנקים מסביר שבהצעת החוק המקורית נערך דיון ציבורי של יותר משנתיים. ולכן יש צורך בדיון ציבורי מעמיק גם "בהצעה המהפכנית" לדבריו, הכוללת מגבלה קשיחה, שמשמעותה פיקוח מחירים על תגמול בסקטור מסוים.
"הדיון בהצעה החל והסתיים באותו היום (נסגר בפועל בשיחה טלפונית בין שלי יחימוביץ לשר האוצר -י"ש) ללא מתן הזדמנות לציבור, לגורמי המקצוע ולחברי הכנסת ללמוד את הנושא לעומק ולהביע את עמדתם המגובשת" כותב עו"ד חודק.

יו"ר ועדת הכספים, משה גפני. לא צפוי לקיים דיון נוסף. צילום: מרק ישראל סלם
לדבריו, "האיסור על העלאת 'נושא חדש', נועד למנוע מצב שבו התקבלו חוקים שבהם לציבור או לכנסת לא ניתן מספיק הזדמנות לתת עליהם את הדעת, כי לא הוזכרו בהצעת החוק המקורית".
מכתבו של עו"ד חודק מקבל חיזוק גם בדברים שנאמרו בישיבת הנהלת האוצר, שדנה בנושא בשבוע שעבר ונחשפו ב"מעריב־סופשבוע". הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי תמה כיצד התקבל החוק, האם נערכו התייעצויות עם אנשי המקצוע, והאם הוסברו לח"כ יחימוביץ המשמעויות הכלכליות מרחיקות הלכת של הקשר בין שכר הבכירים לשכר המינימום.
גם אם יו"ר ועדת הכספים יסכים לטיעוניו של עו"ד חודק, בפועל לא ניתן יהיה לקיים בלוח הזמנים הקצר שנוצר דיון נוסף, בגלל יציאת הכנסת לפגרה בסוף השבוע הנוכחי.
עבר לכך, הסיכוי שגפני ייעתר לבקשה וידרוש לערוך דיון מחודש בעוד כחודשיים (עם חזרת הכנסת מהפגרה - י"ש) הוא אפסי, שכן במקרה זה הוא עלול להסתכן במשבר פוליטי מול שר האוצר משה כחלון, שיזם את ההצעה. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שביקש לבדוק את האפשרות לבחינה מחודשת של הנושא, התקפל במהירות בגלל חששו ממשבר פוליטי.
אם החוק יאושר, ייתכן שאיגוד הבנקים יעתור בסופו של דבר לבג"ץ. החוק במתכונתו הנוכחית יחול על כל המנהלים במוסדות פיננסיים כמו בנקים גדולים, חברות ביטוח ובתי השקעות בצורה אחידה וללא שום יכולת תמרון.
על פי החוק, תשלום שכר החורג מ־2.5 מיליון שקל ללא התאמה מקבילה של שכר המינימום, נחשב לעבירה על החוק. עקב כך, לא ניתן להשתמש במנגנוני התגמול הקיימים (שנקבעו בהתאם לתיקון 20 בחוק החברות - י"ש), המאפשרים חקירה מהתקרה באישור הדירקטוריון ובעלי המיעוט באסיפה הכללית.