בימים האחרונים התפוצצה פרשת הדלפת הענק ממשרד עורכי הדין בפנמה, במסגרתה התגלו שמות אל מאות גורמים עסקיים ופוליטיים בישראל ובעולם שהחזיקו חברות-קש בפנמה. עו"ד אריה ליבוביץ', מומחה בולט בישראל לתחום דיני המסים, מסביר על הפרשה.

מה השלכות המשפטיות לאלו שנמצאים ברשימה?
"תלוי במידה שהם דווחו. ניתן להחזיק חשבון בבנקים זרים במידה והדבר מדווח. לפני זה כדי לומר כמה מלים על פנמה. פנמה הינה מדינת מקלט מס. כמו בכל מדינה המשמשת מקלט מס, שיטת המס בה טריטוריאלית, משמע - חברה הרשומה בפנמה אינה חייבת במס על הכנסות שהיא מפיקה מחוץ לפנמה ורושמת בתוך המדינה.



מערכת הבנקאות והשירותים הפיננסיים בפנמה מפותחת, ובחלק מן המקרים אף נקבעה עבירה פלילית על מסירת מידע מתוך ישויות משפטיות – ובכך נוצרה הגנה נוספת על חיסיון המידע של הלקוחות. יתירה מכך, לפנמה יתרון ייחודי נוסף לפיו בחלק מן המקרים ניתן לרכוש ישות משפטית כמו חברה או נאמנות מבלי לשנות את זהות בעלי המניות ברשם החברות. בדרך זו יוצא שעל אף שברשם החברות מופיע שפלוני הינו הבעלים של החברה, הרי שהבעלים האמיתי הינו בכלל אלמוני. כל אלו הפכו את פנמה לאטרקטיבית, בעיני מי שרוצים להפחית את תשלום המס או להחביא את הנכסים שלהם מעיני כל.



בשונה מן העמדה הרווחת, החזקת חברה או חשבון בנק במקלט מס, אינם עבירה פלילית. בישראל ישנם אלפי אנשים המחזיקים חברות במדינות אלו, אלא שעל פי חוק הם מחויבים בדיווח לרשות המיסים. מי שדיווחו כדין, הרי שלחשיפה החדשה אין כל השפעה עליהם".





האם יש סיבה שאינה בלתי-חוקית להחזיק כספים באמצעות חברות קש?
"כן, רבים מאלו ברשימה עשו שימוש בחברות בפנמה לא בכדי להתחבא מפני רשויות המס, אלא בכדי להתחבא מפני שותפים או בני משפחה שונים. יתירה מכך בשנים האחרונות מדינות רבות ובכללם ישראל חתמו על אמנות מס עם פנמה הכוללות גם חילופי מידע, ואף פנמה עצמה לוקחת חלק במלחמה בהון השחור, וכבר בשנת 2000 יצאה מן הרשימה השחורה אותה מפרסמת ארצות הברית.



המיוחד במקרה זה של הדלפה הינו בכך שהפורצים הבינו שהמידע המשמעותי לא נמצא ברשם החברות של המדינה (בשונה לדוגמא ממדינת מקלט מס כמו ליכטנשטיין) ופרצו למחשבים של משרד עורכי הדין.



בפנמה כמו במדינות מקלט מס נוספות, היה משרד עורכי דין אחד מרכזי ו-"מקושר" שהקים את מרבית החברות והגופים המשפטיים במדינה. משרד זה בשונה ממשרדיו של הרשם, החזיק תיעוד על הזהות האמתית של בעלי המניות, ואף את הפעולות העסקיות שנעשו במסגרתם.



בשונה מגופים רשמיים דוגמת בנק או משרד ממשלתי, ההגנה על המחשבים של משרד עורכי דין אינה מן המעולות! בדרך זו נחשף מלוא המידע. עוד חשוב לזכור, כי ההדלפה חושפת בפנינו מידע מפעילות שהתפרסה על תקופה של 40 שנים, גם בתקופות בהן הייתה פנמה חלק מן המדינות המופיעות ברשימה השחורה של המדינות שאינן נלחמות בהלבנת הון. בחלק מן המקרים מדובר בעבירות שלא התיישנו.



אין ספק שלהדלפה הזו תהא משמעות רבה גם בישראל. ראשית ללא ספק תחל בדיקה של רשות המיסים בישראל ביחס לשמות שעולים מן המידע שנחשף. בנוסף, ישראלים רבים שעדיין לא דיווחו לרשות המיסים על כספים וחברות אותם הם מחזיקים במקלטי מס, עשויים עתה לשקול שנית את עמדתם ולפנות להליך של גילוי מרצון מול רשות המיסים בישראל.



בישראל עדיין קיימת, עד לסוף חודש יוני, אפשרות של הליך גילוי מרצון אנונימי בו פונה הנישום לרשות המיסים להסדרת תשלומי מס מהעבר ללא האשמה פלילית. אלא שמי שהמידע בעניינו הגיע לרשות המיסים ממקור אחר (לדוגמא הדלפה), ונפתחה בעניינו חקירה, לא יוכל לפנות להליך גילוי מרצון ולא יוכל לזכות בחסינות מפני העמדה לדין פלילי.



היום כבר ברור שהעולם הפך ל'שטוח' מבחינת העברת מידע בין מדינות ולא ניתן להסתיר לאורך זמן מידע מרשויות המס".