יחסי העבודה במשק מתוחים. שביתת בוחני הנהיגה עלולה להביא לשביתה במגזר הציבורי וישראל היא מדינה למודת שביתות אך בדרך כלל תשומת הלב מופנית לשובתים וטענותיהם ופחות לנזק שהם גורמים.
"אולם, גם במקרים בהם השביתה הינה חוקית לכאורה – יתכן להטיל אחריות נזיקית כלפי מי שנפגע ממנה. זאת, בעיקר כאשר מוכח העדר פרופורציה בין הנזק והפגיעה להם טוענים העובדים השובתים לבין הנזק שנגרם למשק או לצדדים שלישיים בגין השביתה. כלומר : לא הכל כשר ולא הכל מותר. המטרה – הפעלת לחץ על המעסיק – אינה מכשירה פריצת גבולות. לכן, אם השביתה הינה בלתי מידתית וחסרת פרופורציה – עשויים השובתים ואחרים לחוב אישית בנזיקין גם אם השביתה היא חוקית".
"כאשר השביתה חורגת מזכות ההתארגנות והגנה על עובדים, ומקבלת אופי של פעולה בריונית זורעת הרס – נסללה הדרך להגשת תביעה נזיקית. לא כל שביתה תזכה בפיצוי. שביתות, מעצם טבען, גורמות להפרות חוזים שונים, ואם השובתים היו צריכים לשאת בכל נזק הנובע משביתה – היה הדבר מחסל את זכות השביתה והופך אותה לבלתי אפשרית. אבל, גם למאבק מקצועי יש גבולות, ומי שיבעט בהם – יצא וידיו על ראשו".
"לפיכך, בכל מקרה לנסיבותיו יבחן בית המשפט עד כמה רציני הנזק לצד שלישי עקב נקיטת השביתה לעומת מהי התועלת שהיתה צפויה לשובתים כתוצאה מהשביתה, עד כמה לגיטימיים, חוקיים ומוסריים האמצעים בהם נקטו השובתים, והאם ניתן היה לצמצם את הנזק שנגרם לצדדים שלישיים. באופן כזה יימתח קו הגבול בין פעולה בתום לב לבין פעולה זדונית, ותבוצע הפרדה בין הגנה לגיטימית על זכות לבין הפקרות ובריונות".
"בפסק הדין מרכזי שניתן בסוגיה זו (בענין מפעלי רכב אשדוד בע"מ ואח' נ' ההסתדרות הכללית ואח' ; ע"א 593/81), נדונה שביתה שפרצה בקרב קציני הים בצי הסוחר הישראלי, על רקע דירוגם ותנאי שכרם. השובתים מנעו מאוניות מכולה לפרוק את מטענן, וגרמו לחברות שונות נזק כספי אדיר. בית המשפט העליון קבע, כי השובתים יכולים היו לנקוט בצעדים שונים שיצמצמו את הפגיעה בצדדים שלישיים, מבלי לצמצם את השביתה. ובכל זאת, בחרו השובתים לנצל עמדה של שליטה על משאבי ציבור, שנקרתה להם, מתוך אמונה שהכול מותר. לכן, בית המשפט חייב את השובתים בתשלום פיצויים בגין הנזקים שגרמו לחברות".
"דוגמא נוספת : במהלך חופשה הוכרזה שביתת מצילים, ותלמיד טבע בים. נקבע פיצוי בגין הטביעה. בית המשפט קבע, שהיה על ההסתדרות לערוך איזון מידתי בין אינטרס השביתה לבין חיי אדם ושלמות הגוף, ולהימנע מגרימת נזק בר צפייה לצד שלישי שאינו מעורב בסכסוך".
"ניתן לתבוע נזק פיזי ישיר (למשל נזק שנגרם למטען שעוכב בנמל בגין השביתה). עוד ניתן לתבוע נזק כלכלי אחר שאיננו נזק פיזי ישיר לשביתה (למשל : הפסד כספי שנגרם עקב ייקורה של ההובלה, והוצאות כספיות נוספות בהן נאלץ לשאת צד שלישי בגין השביתה). בנוסף, ניתן לתבוע נזקים עקיפים, כאשר המעשה הבלתי חוקי גורם נזק לא רק לנפגע הישיר, אלא למי שנפגע פגיעה כלכלית עקיפה.כך למשל, במקרה של השביתה בנמל – יכולים לתבוע בעלי המכולות שנחסמה מהם הכניסה לנמל, יכולים לתבוע מי שהתקשר בחוזה עם בעלי המטענים וכן הלאה".
התרעות פיקוד העורף