שר האוצר משה כחלון, שעושה עבודה סבירה בתחום יוקר המחיה, גילה שהמשק בורח לו. אז נכון שעם כניסתו לתפקיד לפני שנה הצמיחה עמדה על 0.1%, ולאחר מכן התחזית תוקנה ל־0.5%. נכון גם שהכלכלן הראשי באוצר מגלה אופטימיות מכך שהצמיחה ב־2017־2018 תעמוד על 2.8% לשנה. ועדיין, מה שמדאיג הוא הירידה התלולה בייצוא ובהשקעות (הקיימות נכון להיום בעיקר בענף הבנייה).
למרבה הפרדוקס, מי שמציל את המשק ודוחף בכוח את גלגלי הצמיחה הם אנחנו, הצורכים את עצמנו לדעת. הדוחות הרבעוניים של חברות כרטיסי האשראי מוכיחים שעם ישראל מגהץ בלי סוף. קונים מכוניות חדשות, נוסעים לחו"ל, מבקרים במסעדות ומשקיעים אלפי שקלים בשדרוג הסמארטפונים.
נתחיל בצמיחה. ערב חג העצמאות ורגע לפני שהתקציב הדו־שנתי יצא לדרך, קיבל שר האוצר טלפון מנשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, שביקש להיפגש עמו בדחיפות. ברוש, שכבר הרים ידיים במאמצי השכנוע שהשריפה בדרך, הגיע למסקנה שהכוח האמיתי נמצא באוצר ולא במשרד הכלכלה.
שתי הערות על משרד הכלכלה: התרומה היחידה של נתניהו, המחזיק כיום בתיק, הייתה הוספת השם "תעשייה" לשם המשרד. מאז התעשיינים לא שמעו מנתניהו. בעצם, הם כן שמעו. נתניהו ביקש לפני שבועות אחדים מנשיא התאחדות התעשיינים לסדר את הקומבינה הבאה: מנכ"ל הליכוד גדי אריאלי (שממנו רצה להיפטר) יחליף את עופר זקס כמנהל מכון הייצוא. זקס, שסירב להתמנות בתמורה לתפקיד השגריר בהונגריה, הסכים לתפקיד קונסול במינכן.
אחרי ששמע בפגישה עם ברוש את נבואות הזעם, ניאות כחלון להחיות את "השולחן העגול", שנועד להבטיח הידברות שוטפת בין האוצר, התעשיינים וההסתדרות. ביום שלישי הבא (24 במאי) תכונס ישיבה ראשונה של אבירי השולחן בהשתתפות שר האוצר, הנגידה, נשיא התעשיינים, ההסתדרות וכל הגורמים הרלוונטיים. על הפרק עומדת הפחתת מס החברות ליצואנים גדולים והחזרתו לרמה של 6% (בפריפריה) ו־12% (בשאר אזורי הארץ).
שאלתי את חסון מדוע העסק מקרטע, ומתי תושלם הקמת הרשות החדשה. בלשכת המדען הראשי אישרו שאכן קיימים עיכובים, אך שהדבר אינו קשור לרשות לחדשנות וגם קודם לכן היו עיכובים. בלשכה מעריכים שההשקעה במערכות IT והאפשרות להתנהל בצורה ממוחשבת תקצר את הליכים.
"אנחנו לקראת סיום גיוס 50 מיליון דולר לקרן ההשקעות השנייה. כבר מכרנו את מרבית הפרויקטים ונותרנו עם פרויקט של 38 קומות בבת ים מול הים. הגענו לקומה ה־25 (דניה סיבוב בונה) ומכרנו 142 דירות, שהן יותר מ־60% מהפרויקט", אומר לי בגאווה שלמה גרופמן, מנכ"ל קרן פייר להשקעות בנדל"ן.
"הנושא תלוי ועומד בבית המשפט ואני לא רוצה להתייחס לטענות על מעשים לא חוקיים לכאורה. אבל אני כן יכול לומר שהמסכנים האמיתיים הם התמימים שנפלו בפח. בזמנו התרעתי על סכנת קבוצות הרכישה, וטוב שכעת מדברים על הסדרת הענף. יזמים מסודרים כמו קרן פייר חייבים לתת ערבות בנקאית על כל תשלום ויש בנק שמפקח. אצל ענבל אור או בפרשות אחרות זה לא היה קיים. דיירים לא קיבלו ערבות בנקאית, כי זה מה שמקובל בקבוצות רכישה"
התרעות פיקוד העורף