מנגד, מזכ"ל ההסתדרות אבי ניסנקורן דרש ששעות העבודה השבועיות יפחתו מ־43 שעות ל־40 שעות, ולא ל־42 שעות כפי שגובש בהצעה הנוכחית.
מספר ימי הלימודים של התלמידים יוותר ללא שינוי. מתוך שישה ימי הראשון החופשיים, יומיים יהיו בחופשת הקיץ, וארבעת הימים הנוספים ירדו מחופשת הפסח או מחופשת החנוכה.
המהלך כולל צעדים להגברת הפריון במשק ולמעבר להיקף שעות עבודה דומה ל־OECD.מספר שעות העבודה בישראל גבוה לעומת מדינות ה־OECD, שבהן מספר השעות הממוצע עומד על 40 שעות. לתוספת השעות יש השפעה שלילית על פריון העבודה, הנחשב לאחד מן הנמוכים במדינות ה־OECD.
היוזמה זוכה לתמיכה רחבה בקשת הפוליטית. ראש הממשלה נתן את ברכתו, ושר האוצר משה כחלון ושר התיירות יריב לוין הודיעו שיתמכו בה בוועדת השרים לחקיקה.
במדינות שבהן שבוע עבודה קצר יותר התוצר לנפש גבוה יותר באופן משמעותי. לפיכך המהלך צפוי להגדיל את הפריון לעובד במשק ולאפשר כניסה של אוכלוסיות נוספות לשוק העבודה.
ח"כ כהן מסר ל"מעריב־השבוע": "המהלך, שישנה דרמטית את מאפייני העבודה במדינה, כולל תועלות רבות, ובהן צמצום שחיקת העובד, הגברת האיזון בין חיי המשפחה לחיי העבודה, שיפור איכות החיים של הפרט, תרומה לענפים כלכליים וסנכרון ימי החופשה של התלמידים עם ההורים".