אלא ששר האוצר משה כחלון החליט להאריך את כהונתו של האוזר בשלוש שנים נוספות, וזה נענה. לאחר טיהור אווירת החשדנות בשוק ההון והחזרת אמון המשקיעים, משימתו העיקרית היא שיקום הבורסה והגדלת מחזורי המסחר. זה כולל את חידוש ההנפקות הראשוניות של חברות והפיכת הבורסה לזירת מסחר תוססת. על משימה זו עובד האוזר עוד מ־2011, תחילת כהונתו הראשונה. ההצלחה, חייבים להודות, חלקית מאוד, ואולי בעצם מדובר בכישלון.
"יש תהליכים שהייתי חייב להשלים. גיבשתי את תוכנית 'עשרת הצעדים' לשנים 2016־2017, והדבר החשוב ביותר הוא שינוי מבנה הבעלות בבורסה. התוכנית כוללת בין השאר הקלות רגולטוריות, הגדלת היצע מכשירי ההשקעה, מתן שירותים פיננסיים מקוונים והקמת גוף פיקוח על רואי החשבון", מפרט יו"ר הרשות.
האוזר בעיקרון אינו שש להתראיין. השיחה איתי היא הראיון הראשון שנתן לתקשורת מאז הוארכה כהונתו. הוא מונה במאי 2011, חודשיים לפני פרוץ המחאה החברתית. בחמש השנים שעברו מאז, הידרדרה הבורסה - ואיתה שוק ההון - לקיפאון עמוק. מחזורי המסחר צנחו לרמת פדיון של חנות מכולת, חברות הפסיקו לגייס הון, אלה הקיימות התנדפו בהדרגה, ודומה שאפשר היה לסגור את העסק. הבורסה הפכה בפועל לשלד בורסאי.
בסוף החודש שעבר הגיש יו"ר הרשות לשר האוצר וליו"ר ועדת הכספים את הדוח השנתי ל-2015. האוזר לא חשש לשים את האצבע על הכשלים המרכזיים שהביאו למשבר הבורסה ולבריחת המשקיעים: "מגבלות בתגובה למשבר 2008 פגעו בחברות הקטנות והבינוניות, שאינן מסוגלות לשאת בעלויות הרגולציה. האי ודאות הרגולטורית נוצרה בעקבות שינויים תכופים, המקשים על חברות לתכנן צעדיהן מראש", הוא כותב, וממשיך: "האווירה האנטי-עסקית כלפי אנשי עסקים בישראל ממשיכה לפגוע ברצון של יזמים להיכנס למגרש הציבורי, וגורמת להם להדיר רגליהם משוק ההון. יש להתייחס בכובד ראש להשפעות השליליות של היעדר יציבות רגולטורית ושל האווירה האנטי־עסקית. אלה תורמים לסנטימנט השלילי בבורסה".
כל איש עסקים, טייקון או ברוקר היה חותם בשתי ידיים על אמירות נחרצות אלה. השאלה מה נעשה כדי לשנות ואיזה מרשם עוד אפשר לכתוב כדי להציל את החולה הפיננסי ממחלתו, הנחשבת לחשוכת מרפא. האוזר: "המסה הקריטית של הקלות ברגולציה שהעברנו יוצרת הזדמנות לשינוי הסנטימנט השלילי ולדחיפה של שוק ההון קדימה. הבורסה חשובה לצמיחה כלכלית, לתעסוקה, להגברת התחרות ולהורדת יוקר המחיה". הוא מגלה אופטימיות זהירה: "בשלוש השנים האחרונות, לאחר תקופת שפל, גדלו מחזורי המסחר ושווי השוק של החברות הנסחרות ב־50% ל־850 מיליארד שקל. ועדיין הבורסה אינה ממצה את הפוטנציאל הגלום בה".
"הירידה בנפחי המסחר אינה אופיינית רק לישראל אלא לכל הבורסות בעולם. תתפלא לשמוע אבל אצלנו נמחקו פחות חברות מהרישום למסחר. מחזורי המסחר אומנם גדלו, אבל אני מודה שהבורסה רחוקה ממיצוי הפוטנציאל שלה. הבעיה העיקרית היא הירידה החדה בהיקפי גיוס ההון. הבורסה סבלה בשנים האחרונות מוואקום ניהולי ובמשך שנים קפאה על שמריה. טכנולוגיית המסחר הייתה מיושנת ולא התקדמה מספיק. מכיוון שהבורסה לא יכלה לחלק דיבידנדים, העודפים הושקעו בבניין חדיש ומפואר במקום בחידושים טכנולוגיים. את הכסף היה צריך להשקיע במחשוב. ההנהלה הקודמת כינתה את המשבר בבורסה המדובר 'נזלת' שתחלוף בתוך זמן קצר. לא קיבלתי את הגישה הזאת ולכן היא הוחלפה".
"השינוי המבני יעודד כניסת חברים חדשים שיביאו פעילות נוספת, יגדיל את התחרות ויוריד עמלות. החברים משלמים כיום לבורסה עבור פעילותם 130 מיליון שקל בשנה אבל גובים מהלקוחות 2.5 מיליארד שקל. אם העמלות יירדו ב־20% בלבד, מדובר בחיסכון של כ־500 מיליון שקל לשנה. אני מאמין ששיתוף הפעולה המתוכנן עם הנאדס"ק יוכיח את עצמו".
"גם בעולם קיימות מגבלות שכר בחברות פיננסיות, אם כי נכון שהן אינן דומות למגבלות בישראל. צריך לתקן את החוק בשני נושאים: להבהיר חד־משמעית שהוא אינו חל רטרואקטיבית, כי ממילא זאת לא הייתה הכוונה. בנוסף, הקביעה הקושרת בין השכר הנמוך לשכר הגבוה אינה נכונה. חוק שכר הבכירים הגיע אחרי תיקון 20 שלא עבר מספיק זמן מאז הפעלתו. ככלל, אחד הדברים החשובים ביותר למשקיעים וליזמים הוא הוודאות הרגולטורית. חוק שכר הבכירים לא תרם לכך, אבל לצערי חלק מהמנהלים הביאו את זה על עצמם".
"תאר לעצמך שבמשבר הנוכחי היינו נוקטים גישה של שב ואל תעשה. אנחנו פועלים בהתאם לסמכויות שלנו. יש תחומים אחרים הנוגעים לפעילות בעייתית בתחומים פיננסיים שאינם ניירות הערך, שבהם לצערי איננו יכולים לפעול. בשוק ההון יש מחסור במוצרים פיננסיים להשקעה. אני מטפל בכך, וזה אינו סותר את הצורך בהגנה על ציבור המשקיעים. שלא תבין לא נכון. אני גם תומך בהפעלת המוצר החדש המכונה 'קופת גמל להשקעה' או 'פוליסות חיסכון', אבל ממליץ שהטבות המיסוי יהיו רוחביות ורלוונטיות לכל המכשירים הפיננסיים".
פעילות האכיפה של רשות ניירות ערך עולה בחודשים האחרונים כיתה. במחלקת החקירות עושים שעות נוספת, והיבול המועבר לפרקליטות הולך וגדל. לפני שלושה שבועות הורשעו נוחי דנקנר ואיתי שטרום בהרצת מניות אי.די.בי על ידי השופט חאלד כבוב. פרדי רובינזון, לשעבר יו"ר ובעל השליטה במילומור, נידון ל־15 חודשי מאסר בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
אמיר ברמלי, בעל השליטה בקבוצת ההשקעות קלע־רוביקון, נתבע על גניבה, מרמה, זיוף והלבנת הון. ברמלי מסר בתגובה שכעת ניתנה לו סוף־סוף הזדמנות להוכחת חפותו. ג'קי בן זקן הגיש ערעור על חומרת העונש (שלוש שנות מאסר) בגין הרצת מניות מנופים. באחרונה נחשף דבר החקירה המתנהלת נגד שר העבודה והרווחה, חיים כץ, על שימוש לכאורה במידע פנים במניות חברת נצבא.
"יש לי תמיכה מוחלטת של שר האוצר. בניגוד למה שחושבים, לא מופעלים עלי לחצים, ואני מקבל את מלוא הגיבוי להמשיך לקדם את שוק ההון וגם להמשיך לחקור. ברשותנו מערכות טכנולוגיות משוכללות המאפשרות לאתר פעילות חריגה".
"אכן עלינו על הפעילות החריגה במהלך המסחר. ההחלטה לפתוח בחקירה במקרה זה הייתה רק שלי, ואף אחד לא התערב או לחץ. אנחנו פועלים בצורה מדודה. יש לנו מחלקת חקירות הנחשבת למסתערבים של שוק ההון. אני סולד מהמשפט שאין שמחה כמו שמחה לאיד. כשיצאנו לדרך בחקירת החשד למניפולציה במניות אי.די.בי, אמרתי שלא יכול להיות שנעשתה שטות כזאת. לא האמנתי שמישהו, בטח לא נוחי דנקנר, עושה את השטות. בסופו של דבר, אכן השתכנענו שזה המצב. על פסק הדין אני יכול לומר שיש שופטים בישראל. יש חשיבות לאכיפה בלתי מתפשרת שנועדה ליצור הרתעה".
האם הייתה איזושהי מעורבות רגשית בחקירה? הכרת קודם לכן את דנקנר. הופתעת?
"לא הייתה לי שום מעורבות רגשית. בהחלטה שלנו לפתוח בחקירה האישיו הוא לא האדם אלא העניין עצמו. אצלנו האדם זה לא שיקול. אנחנו תמיד מקפידים על כבודו של הנחקר. אתה שואל על ההפתעה מדנקנר - ואני שב ואומר שהופתעתי מהשטות עצמה. כשנודע לי שמדובר בנוחי דנקנר, זה לא הוריד או העלה לגבי שיקולי החקירה".
"אני לא אוהב לרקוד על הדם של אנשים. ניסו לראיין אותי בנושא. למעט תגובה קצרה סירבתי עד היום לשתף פעולה ואסרב גם בעתיד".
"ההדלפה לא הגיעה מאיתנו. לא אנחנו פרסמנו את השם. אנחנו אף פעם לא מפרסמים את השם, אלא אם כן יש בקשת מעצר או לעיכוב הליכים והעניין מגיע לבית המשפט. אנחנו מתנגדים לחשוף את השם. כשאנחנו מסיימים את החקירה ומעבירים לפרקליטות, אנחנו לא מודיעים מראש אם המלצנו להעמיד לדין או לא (בניגוד למשטרה - י"ש). אני מעריך שעניין החקירה של השר כץ יסתיים בתוך כמה שבועות. עם סיום החקירה נעביר את הממצאים לפרקליטות ותקבלו על כך הודעה".
"זה קרה רק בשני מקרים. אי.די.בי היה אחד מהם, והמקרה השני היה בחקירת סימנס. בשני המקרים החקירה היוותה עניין לציבור ועל זה אין ויכוח. אי.די.בי הוא קונצרן ענק, וכל מה שקרה סביב החקירה מעניין את הציבור. היועץ המשפטי לממשלה אישר את פרסום ההמלצה שלנו ופעלנו בהתאם".
"הבורסה ושוק ההון לא מושחתים. אבל אנחנו צריכים להמשיך לרדוף אחרי אלה שמשחיתים אותם ועושים עבירות. רוב הפעילות בשוק ההון אינה מושחתת, והפעילים מצייתים לחוק. רמת ההרתעה גדלה, ואני מייחס לה חשיבות גדולה מאוד. אני רוצה להאמין שרמת האמון בבורסה גדלה בעקבות פעילות האכיפה הבלתי מתפשרת נגד העבריינים. המשימה שלנו היא להחזיר את אמון המשקיעים".
"במקרים שבהם אנחנו חושדים בפעילות מרמה שלא בתחום סמכותנו, אנחנו מפנים את החקירה למשטרה. אחד האתגרים שלנו בתחום הפיקוח הוא הפעילות בזירות האופציות הבינאריות שבמהותן הן פשוט ולעניין כמו הימורים. גם בחו"ל מגבילים פעילות מסוג זה. לעתים אנחנו מתבקשים לסייע לרשויות האכיפה הזרות באמצעות חיקורי דין של ישראלים שרימו בחו"ל. הישראלים אינם שונים מהאירופים, ופראיירים יש בכל מקום בעולם. למרות האזהרות שלנו אנשים מתפתים ונופלים בפח. זאת ההזדמנות לחזור ולהזהיר ממקסמי שווא".
"אני רוצה להביא לבורסה חברות נוספות, בעיקר מתחומי הטכנולוגיה. אני מתנגד לתופעת ה'אקזיט' היוצרת אובדן ערך למדינה ומקווה שהיא תיפסק. בהיעדר אפיקי השקעה רלוונטיים הכסף הולך לחו"ל, ואני מעוניין ביצירת מכשירים חדשים. אני שואף שהבורסה תהיה מרכז פיננסי המהווה מקור נוסף לגיוס הון והגדלת הנזילות. שאיפתי העיקרית בקדנציה הנוכחית היא חזרתה לתפקוד, וזה ייעשה דרך השינוי המבני. אין פתרון קסם, וחייבים לעבוד על כך בכל האמצעים. 'העליהום' על המגזר העסקי מסוכן ולא עוזר.
"אני ממליץ להנמיך את גובה הלהבות ביחס ליזמים. בעלי חברות פרטיות חוששים להפוך אותן לציבוריות, כי עלול להיות לכך מוניטין שלילי. יזם כבר הופך לאויב העם. חייבים לשנות את הסנטימנט השלילי, כי זה העתיד שלנו".
התרעות פיקוד העורף