"מכירים את פרויקט "חינוך לנער"? לכאורה, מדובר בפרויקט שאמור להשאיר בישיבות תלמידים שזקוקים לסיוע. למעשה מדובר בעוד סוג של מעקף, כאילו סיוע, שמותיר תלמידים בישיבות שלא מלמדות מקצועות ליבה, כדי למנוע מהם לעבור למוסדות אחרים, שהרי כל תלמיד נוסף שווה לישיבה הרבה כסף.
תקשיבו למה שאומר עו"ד שגיא אגמון, סמנכ"ל עמותת חדו"ש, לחופש, דת ושוויון".
"אז איפה הכסף, אתם שואלים? הנה תזכורת: מיליארד ו-100 מיליון שקלים, זה התקציב של הישיבות השנה - שיא של כל הזמנים! תקציב אגב שהכפיל את עצמו לעומת שנת 2014! המון כסף. הכסף הזה, מיועד לאותן ישיבות קטנות שלא מלמדות כאמור את מקצועות הליבה".
"הממשלה אישרה עוד 12 מיליון שקלים, סוג של תעודת ביטוח, או סנדול, אם תרצו, למנוע עזיבתם של תלמידי ישיבות שדווקא כן מעוניינים להשכיל ולהעשיר את הידע שלהם, לא רק בדפי גמרא, תורה ומצוות, וכן, תתפלאו, תודה לאל עוד יש כמה כאלה".
"אז מי ישלם על פרויקט "חינוך לנער"? אנחנו, ציבור משלמי המסים. למה? כדי לממן מאות חונכים שיועסקו בכל הישיבות הקטנות הללו, יעניקו סיוע לימודי ורגשי לאלפי "בחורינו המצוינים" מסיירת הישיבות".
סגן שר החינוך הרב מאיר פרוש, אומר שמדובר בהצלת נפשות, נוער מתקשה".
הבעיה היא הרב פרוש, שאנחנו משלמים את זה. וזה עולה לנו המון כסף. אתם יודעים מה? פרוש צודק. כדאי להתחיל ללמוד משהו מפרוש ומחבריו החרדים, שיודעים לדאוג לציבור שלהם מצוין, בניגוד למנהיגים בציבור החילוני".
התרעות פיקוד העורף