"הסכם העבודה שנחתם ביוני 2015 מחייב את כל מגזרי החברה, כולל הטייסים לשקט תעשייתי עד אוגוסט 2018. ההסכם העניק תוספות שכר ומענקים, מהם נהנו כל עובדי החברה, לרבות הטייסים. טענת יו"ר נציגות הטייסים לפיה יש טייסים פנויים בהם לא משתמשת הנהלת אל על הינה שקרית. יש טייסים בבית שאינם מוכנים לטוס הלוך ושוב כפי שהיה נהוג תמיד, זאת בהתאם להנחיה ברורה של נציגות הטייסים".
"במשך 15 שנים רצופות מאז ההסכם שנת 2000, הטייסים איישו את כל הטיסות ואילו בשנה האחרונה וכית הם מנצלים את חוסר איוש הטיסות תוך התניית טיסתם בשני תנאים, טיסה לכיוון אחד וחזרה מיידית במושב העסקים". בחברה גם זעמו על הדיווחים על ימי המחלה, שעלו לכ-18 ימים בממוצע בשנת 2016, כשעד לפני מספר שנים עמד המספר על פחות מ-10 ימים לשנה. בחברה טוענים כי גידול זה נועד אך ורק להגדלת שכרם, שכן פתיחת חופש מחלה וירידה מטיסה מחייבת שיבוץ של טייס אחר, שהתשלום על השעה הזאת הינו עד פי שניים וחצי בגין קריאות מיוחדות.
"טענת הטייסים לפיה הם נאלצים להיות בכוננות תמידית מלאכותית ושקרית. לו רק היו מחליטים הטייסים לאייש מראש את הטיסות הפתוחות ולהיענות לצרכי החברה. תוספת השכר שהטייסים מבקשים הינה מאות מיליוני ש"ח בשנה, כפי שלא היססו לדרוש במו"מ שנערך עם הנהלת החברה ללא סיכום.
המחסור נובע מאי זמינות הטייסים כתוצאה מהדרישה לטוס לכיוון אחד בלבד. אל על מגייסת לשורותיה עשרות טייסים, אך חווינו שיבושים קשים בהכשרות כדי למדי להגדיל את התלות של החברה בטייסיה".