שר האוצר משה כחלון משדר "עסקים כרגיל" בימים האחרונים, במיוחד לאור הפרשות האחרונות שבהן הסתבך ראש הממשלה בנימין נתניהו. בכלל, נדמה כי בזמן שנתניהו משקיע הרבה מזמנו וממרצו בהיוועצות עם עורכי דינו בשל חקירותיו, כחלון מקבע את מעמדו כמי שמוביל את המהלכים בכלכלה הישראלית. הנהלת משרד האוצר בראשות המנכ"ל שי באב"ד צפויה להתכנס הבוקר לישיבה מיוחדת, שבה תידון התוכנית האסטרטגית העדכנית לשנים הקרובות. במהלך הישיבה תידון הפקת הלקחים בנוגע ליישום המהלכים בשנתיים האחרונות ואילו צעדים צריך לנקוט כדי לשפר את המצב.



הישיבה מתכנסת לאחר שתקציב המדינה הדו־שנתי כבר אושר, ועל סדר היום לא עומדים "משימות דחופות אחרות". יצוין כי התוכנית המתוכננת נשענת על שלושה יעדים עיקריים; המשך צמיחת המשק ושיפור הפריון, צמצום הפערים החברתיים והמלחמה הנמשכת ביוקר המחיה.



בישיבה ידונו חברי ההנהלה, בין היתר, בשאלה אם אומנם חוק ההסדרים שאושר באחרונה יקדם את שלושת היעדים. באוצר מתכוונים לקיים בהמשך ישיבות נוספות כדי לשתף בשיחות גם את החשב הכללי החדש, רוני חזקיהו.



בתוך כך, אתמול התברר כי חלק מהיעדים לחיזוק הצמיחה והפריון באו לידי ביטוי בהחלטה שאישרה הממשלה להקמת ועדה ציבורית "לבחינת דרכים לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית".



את ההחלטה הביא לאישור השר כחלון שאמר בין היתר כי "התעשייה היא בעלת חשיבות רבה למשק, לצמיחה וליצירת מקומות תעסוקה בכלל ובפריפריה בפרט. תפקידנו הוא לסייע לתעשייה להתחרות בשווקים הבינלאומיים ולהסיר חסמים ורגולציה מיותרת המונעים את התפתחותה".



הוועדה, שבראשה יעמוד מנכ"ל האוצר תדון בדרכים להעלאת הפריון ובחיזוק כושר התחרותיות של התעשייה המקומית, ותבחן את יעילות כלי הסיוע הקיימים לטובת עידוד התעשייה והיצוא, ובצורך בביצוע התאמות ושיפורים לאור האתגרים הנוכחיים.



עוד נקבע כי משרדי הממשלה ישלבו צעדים אופרטיביים להפחתת הנטל הרגולטורי הקיים בתוכניות החומש שלהם, שנקבעו במסגרת תהליך שמוביל אגף הרגולציה.



הצעדים יכללו דרכים להסרת חסמים, פישוט הליכים וקיצור לוחות זמנים לקבלת אישורים שונים.



זאת ועוד: שלשום נחשף בערוץ 2 כי שר האוצר שוקל הפחתה נוספת בנטל המס וזאת בזכות עודפי גבייה תקציביים של 5.8 מיליארד שקל. כחלון הסביר כי מדובר בכסף שהגיע מהאזרחים, "ולכן יש להחזיר להם אותו".



יצוין כי ב־1 בינואר השנה, כבר הופחת נטל מס ההכנסות לבעלי השכר הנמוך והבינוני. מאידך, מס הייסף הועלה ב־3%. במקביל, נרשמה הפחתה גורפת במס החברות מ־25% ל־24% מתוך כוונה להמשיך ולהפחית בהמשך את המס ל־23%.