בימים אלה נודע כי רשות המס הישראלית קיבלה מרשות המס האמריקאית מידע בנוגע לכ-30 אלף ישראלים המחזיקים כספים בארה"ב ואשר לגביו תערך בדיקה. הבדיקה שתערך היא לעניין עמידתם של אותם ישראלים בחובות הדיווח ותשלום המס הישראלי בגין אותם חשבונות. למעשה כל תושב ישראלי המחזיק כספים בארה"ב חייב היה לדווח על כך בדוחות השנתי שלו ולשלם את המס בגין רווחי חשבונות אלה. 
זוהי, ללא ספק סנונית ראשונה, מתוך גל של מיידעים ונתונים הצפויים לעבור לרשות המס הישראלית , אם מהרשויות מארה"ב ואם מרשויות של מדינות רבות אחרות המהוות חלק מה-OECD וזאת במסגרת ועל סמך ההסכמים לחילופי מידע בין המדינות והרשויות החותמים על ההסכמים האמורים. רשות המס, מטבע הדברים, תלמד היטב את הרשימות המועברות, תעבור אזרח אזרח ותוודא האם ועד כמה אותו ישראלי המחזיק כספים בארה"ב כלל את דבר האחזקה בדוחות השנתיים שלו בישראל ושילם את המס בגינם לרשויות המס, כמתחייב על פי דין.
אלה שלא עשו כן, משמע - חשבון הבנק לא מדווח בישראל, רשות המס צפויה להגיע אליהם, לזמנם לחקירה, לקבל מהם בדרך של חקירה תחת אזהרה  -  חיזוק ראוי לדבר קיומו של אותו  חשבון בנק המופיע תחת שמם בארה"ב ובהישען על הממצאים החקירתיים שיתגלו, לפעול מול אותם נישומים אם במישור האזרחי ותשלום המס ואם במישור הפלילי.

כל אותם ישראלים, מתוך ה–30 אלף , אשר דווחו לרשות המס בישראל על דבר קיומו של חשבון בנק בארה"ב וכל אותם ישראלים שלא דווחו, אך בצעו הליך  של גילוי מרצון, יכולים לישון בשקט בלילה.  הבעיה היא לגבי כל אותם ישראלים שלא דווחו ולא בצעו הליך של גילוי מרצון ועתה הם מבינים כי חקירות מס הכנסה בדרכם אליהם וכי התנהלותם הפלילית לפני חשיפה.

מה אלה יכולים לעשות? כיצד ניתן להוציאם מהדרך ללא מוצא ? 

בעיות אלה מתעצמת  לאור העובדה לפיה – רשות המס מבהירה, בימים אלה ממש, כי דלתות הליך הגילוי מרצון נסגר, וכי לא יאפשרו לישראלים לבצע הליך של גילוי רצון. 
 מה קורה מכאן?  
עכשיו נשאלת השאלה, האם מצופה מהם לרוץ עתה ולדווח לרשות המס על חשבונות הבנק בחול ובכך להודות בדבר ביצוע העבירה, מבלי שהובטח להם שלא ינקטו נגדם הליכים פלילים? היה ויעשו כן, היה ויפנו לרשות המס ויבקשו עתה להסיר את המחדלים, ימצאו אלה במצב בו מחד - הם מודים בפני הרשות בדבר ביצוע העבירה ומאידך - אף אחד לא מבטיח להם כי לא ישתמשו בהודאתם זו וכי מיד לאחר מסירת ההודאה - יפתחו נגדם בהליכים פלילים.
למעשה, הואיל ולכאורה עתה אין בנמצא אפשרות לנקוט בהליך של גילוי מרצון, האזרח הפונה לרשות ומבקש לשלם את המס, נתון לחסדיה במובן זה שהרשות היא זו שתחליט האם להמשיך בערוץ הפלילי נגד אותו ישראלי או לא.
מצב נתון זה מכניס את כל אותם ישראלים לאי ודאות אשר קשה להתמודד עמה ובמקביל, מציב הוא את פקידי השומה במחוזות  השונים בישראל דילמה, במובן זה שכל פקיד שומה במחוזו יצטרך להחליט, לעניין אותם ישראלים שידווחו  – האם לקדם הליך פלילי נגדם או לא. חלק מפקידי השומה יהיו יותר אגרסיביים וחלק פחות, חלק יותר סלחנים וחלק פחות, כל פקיד שומה יפעל על פי שיקול דעתו, אנשים לא ידעו כיצד הכי נכון לנהוג. 
חלק מהאזרחים יעדיפו שלא לעשות דבר, מתוך אמונה כי לא יגיעו אליהם, חלק אחר יחליטו להתכחש לדבר קיומו של החשבון בחול ולנהל מאבק משפטי המושתת על אסטרטגיה זו, חלק אחר מהאנשים יגיש דוחות, ייחקר וייענש. כך יוצא, שהיעדר נוהל בדבר גילוי מרצון , כנהוג בכל מדינה מתוקנת בעולם,  מביא את אזרחי המדינה לכדי סוג של  מערבולת מס, נטולת מוצע אשר תעמיס על רשות המס, תעמיס על הפרקליטות האמורה להתמודד עם כתבי אישום שיוגשו ועל האזרחים עצמם. בישראל תמיד היה נוהג של גילוי מרצון שכובד על ידי רשות המס, הרבה לפני הוראות השעה ולפני ה"מבצעים" שעודדו ישראל לנקוט בהליך.



עו"ד אלי דורון




הוראות השעה הרחיבו את הנוהל ואפשרו ניהול הליך מקוצר ואפשרה הליך אנונימי, אבל הוראות שעה אלה, לא באו ולא אמורות היו לבוא על חשבון או במקום הנוהג שהיה קיים קודם לכן, המאפשר נקיטה של גילוי מרצון שמי. אנו סבורים כי על רשות המס הנכבדה, להבהיר כי הנוהל השמי, שהיה קיים מאז ומעולם, בתוקף וכי כל אותם ישראלים אשר טרם הכשירו את הונם וטרם נטרלו את מחדלם, עדיין יכולים לעשות כן, לא בהליך מהיר, לא בהליך  אנונימי, אלא בהליך רגיל וטוב שיעשה כן שעה אחת קודם. 
 
הכותב הוא עורך דין  ושותף מייסד במשרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן צדרבוים, המתמחה במיסים.