אלי כהן, נשוי ואב לארבעה, נכנס לחיים הפוליטיים בעקבות הבחירות במרץ 2015, ובשל החוקים שקידם זכה לכינוי "הרפורמטור". בתקופה הקצרה יחסית שהוא נמצא בחיים הפוליטיים הוא הספיק לעמוד בראש המאבק במערכת הבנקאית הריכוזית ולהילחם בתאגידי המים המנופחים.
משרד הכלכלה אמון על קידום המשק בתחומי התעשייה, המסחר והשירותים. "כמשרד כלכלי מוביל", אמר שר הכלכלה ל"מעריב", "נפעל במגוון צעדים שמטרתם להביא לצמיחה ולשגשוג כלכלי של המשק הישראלי, הן בזירה המקומית והן בשווקים הבינלאומיים. עם כניסתי לתפקיד שמתי דגש על קידום המשק הישראלי לעבר נתיב חדשנות וצמיחה, תוך חיזוק כושר התחרות בתעשייה ובסקטור העסקי, פיתוח כלכלי־חברתי, הפחתת יוקר המחיה, שיפור הסביבה העסקית וכן מיקום ישראל בין 15 הכלכלות המפותחות בעולם. זאת, במטרה להביא לקידום הצמיחה של המשק הישראלי, לשיפור הפריון, להפחתת יוקר המחיה ולהגברת התחרות, למשיכת השקעות, ליצירת מקומות עבודה איכותיים, לחיזוק העסקים הקטנים והבינוניים ועוד".
על קבלת תפקיד השר כבר בקדנציה הראשונה שלו בכנסת מספר כהן כי "בהתחלה הוצע לי להיות סגן שר או יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת. ויתרתי על תפקיד סגן שר מפני שחששתי שלא יהיה בו מספיק תוכן, ובחרתי להיות יו"ר ועדת הרפורמות, שהייתה ועדה חדשה שהוקמה רק בכנסת הנוכחית. לפי ההתמודדות על ראשות הוועדה היום, אני מבין לשמחתי שהיא הפכה להיות ועדה נחשקת".
“כלכלה זו גם אווירה. אנחנו רוצים שחברות בינלאומיות יפתחו מפעלים בישראל ושחברות ישראליות ירחיבו את פעילותן. בפעילותי בכנסת ראיתי שאם אתה עסק מצליח, אתה הופך להיות אויב העם. זה לא נכון לראות את זה כך – אנחנו רוצים שעסקים ירוויחו, אנחנו רוצים שחברות בינלאומיות שמתלבטות איפה לפתוח קו ייצור יבחרו בישראל”.
כהן מוסיף כי “פעלנו במסגרת התקציב האחרון לטובת העסקים בכך שהפחתנו את מס החברות באופן מדורג מ־26.5% ל־23%. הפחתנו את המע”מ, את נטל המס על השכירים, הפחתנו את המס על חברות ההייטק ל־6% ואת המס בפריפריה ל־7.5%. כל זה נועד כדי לתמרץ את החברות לפתוח פעילות בישראל, לבוא ולבצע השקעות הוניות בישראל. כלומר, אנחנו עושים צעדים ברורים שמפחיתים ביותר מ־10 מיליארד שקלים את נטל המס על הגופים העסקיים, ובד בבד אנחנו פועלים לשינוי האווירה”.
“מדינת ישראל צריכה שר כלכלה ותעשייה במשרה מלאה. כלכלה חזקה משמעותה מדינה חזקה. תקציב משרד הכלכלה, להבדיל ממרבית המשרדים האחרים, הוא השקעה ולא הוצאה, כיוון שפעילויות המשרד במסגרת היחידות השונות - מרכז ההשקעות, פיתוח אזורי תעשייה והרשות לחדשנות - מייצרות מקורות תעסוקה ובכך מסייעות להגדיל את הכנסות המדינה.
הדבר המרכזי שאני מתכוון להוביל הוא העלאת שיעורי הצמיחה. העלאת הצמיחה תסייע לשמירה על רמת אבטלה נמוכה ולחיזוק הכלכלה הישראלית. לשם כך אפעל לחזק את התעשייה המקומית, להפחית את נטל הרגולציה, לחזק תעשיות מוטות יצוא וכן לשנות את האווירה האנטי־עסקית. זאת, באמצעות עידוד חברות מקומיות במטרה להרחיב את פעילותן בישראל ומשיכת משקיעים בינלאומיים לבצע השקעות בישראל. במקביל, במסגרת המשרד, נטפל גם בנושא יוקר המחיה”.
“פשוט מאוד. הצרכן הישראלי יפסיק להיות פראייר. לא אסכים שיגזרו קופון על הצרכנים שלנו. אני בעיקר מתייחס לנושא יבואנים, שמנצלים בלעדיות בייצוג מותגים בינלאומיים לטובת מחירים גבוהים. נדאג לזהות את כשלי השוק שנובעים מכך שיש כמה יבואנים בלעדיים, כמו בתחום הטואלטיקה, שמוכרים בישראל את המוצרים שהם מייבאים במחיר גבוה מזה שהוא נמכר בחו”ל”.
“קודם כל, אנחנו מתעדפים בסיוע הכספי של המשרד מפעלים שמייצאים. נוסף לכך, אנחנו מתכוונים להקפיד שבכל המכרזים של מדינת ישראל תהיה התחייבות לרכש גומלין. אנחנו מעדכנים את הסכמי הסחר החופשי שיש לנו עם מדינות בעולם. כרגע אנחנו מעדכנים את הסכם הסחר של ישראל עם קנדה ועם קוריאה הדרומית. אחד היעדים שלנו להגדלת היצוא הוא סין, אנחנו רואים במדינה זו יעד אסטרטגי לשנים הבאות ופועלים לשם כך.
“חלק גדול מהחברות הזרות בישראל פועלות בה במסגרת מרכזי מחקר ופיתוח, יש לנו יותר מ־300 מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות בישראל. אנחנו רוצים לפעול לכך שהחברות לא יעבירו לישראל רק את המו”פ אלא גם את הייצור. נוסף על כך אנחנו רוצים לתת תמריצים לתחום ההייטק, כדי לצמצם את תרבות האקזיט, ולהקים גם את הייצור בישראל. היינו רוצים לראות פה עוד צ’קפוינט, ולא סטארט־אפים שמוכרים את הרעיון שלהם לחו”ל, משאירים פה רק מחקר ופיתוח ומעבירים את כל הייצור לחו”ל. לשם כך, בין היתר, אנחנו פועלים גם עם רשות ניירות ערך, מסייעים למשל בהטבות מס, ומאפשרים לחברות סטארט־אפ להנפיק בנוחות ולהיות חברות ציבוריות שנסחרות בבורסה בישראל. כך הן לא יצטרכו את האקזיט, ויוכלו גם להשאיר את כל הפעילות שלהן כאן”.
במסגרת המשרד אנו ממוקדים בחיזוק התעשייה, בעיקר בפריפריה, באמצעות מרכז ההשקעות. לכן אחד היעדים שלי ברשות לחדשנות הוא להרחיב מוקדי ההייטק מעבר לאזור המרכז, כמו כן אנחנו פועלים בכמה מסלולי תעסוקה לשילוב של אוכלוסיות ייחודיות דוגמת חרדים, מיעוטים, עולים ועוד.
יעדי המשרד הם לפעול להגדלת החלק של התעשייה בתוצר. הממשלה הנוכחית הורידה כאמור את המיסוי לחברות בכלל, ובפריפריה בפרט, כדי לתת להם כלים לבצע השקעות הוניות, כך שיסייעו בהעלאת הפריון. צוות משרד הכלכלה ערוך ומסייע גם באמצעות מענקים לכל מפעל שירצה להרחיב את פעילותו, ובד בבד מקדם הכשרות מקצועיות וחינוך טכנולוגי על רקע המחסור בכוח אדם מקצועי ומיומן. התעשייה כיום משלמת שכר ממוצע של כ־13 אלף שקל בחודש, כ־30% מעל השכר הממוצע, ובהתאם יש לשנות את התדמית לגבי העוסקים בענף ולצייר אותו כמקום שמעניק סביבת עבודה נעימה ושכר ראוי”.
“נושא פיתוח העסקים הקטנים הוא אבן היסוד בכל כלכלה. בהיותי חבר כנסת קידמתי מגוון חוקים שעניינם הוא סיוע לעסקים הקטנים והבינוניים, בהם פנסיה לעצמאים וחובת תשלומים שוטף פלוס 30 של מוסדות המדינה, אך המפתח החשוב ביותר הוא מתן כלים שיעודדו את צמיחתם, ואני מתכוון לפעול לכך גם במסגרת תפקידי כשר הכלכלה”.
“העבודה אכן אינטנסיבית מאוד. אנחנו עושים הרבה, אבל לצד העבודה הקשה, מרגישים סיפוק גדול. ההזדמנות להשפיע ולשנות באמת היא לא עניין של מה בכך, ולכן אני תופס אותה בשתי ידי. בסופי שבוע אני משתדל לנוח ולהקדיש זמן למשפחה ולחברים”.
התרעות פיקוד העורף