בחודשים האחרונים פורסמו נתונים רבים המצביעים על כך שהכלכלה המקומית מתאוששת. ברבעון הראשון של השנה הגיעה הצמיחה ל־6.2%, לעומת כ־4% בכל 2016. כדי לבחון לאן המשק הישראלי צועד, המגזין הכלכלי של “מעריב" כינס קבוצה של אנשי עסקים וכלכלנים, מהבכירים במשק, כדי לדון במצבה הכלכלי של ישראל.
הצוות כלל את פנינה בן דוד, הכלכלנית של התאחדות בתי המלון; ציון בקר, סמנכ"ל בנק מרכנתיל ומנהל החטיבה הפיננסית של הבנק; יניב בר, כלכלן מחקר בבנק לאומי; אורי גבע, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים; ישראלה מני, סמנכ"ל כלכלה מאיגוד לשכות המסחר; ג'קי מוקמול, מנכ"ל מאן נכסים; ואיציק קבסה, סמנכ"ל בית ההשקעות הלמן־אלדובי.
את רב השיח הנחה עורך המגזין הכלכלי של “הג'רוזלם פוסט" ג'ון בן־זקן.
“יש לנו גם בעיה עם האירוח של הישראלים כי השקל החזק מעודד יציאה לחופשות בחו”ל. ב־2016 נסעו 6.8 מיליון ישראלים לחו”ל לעומת כ־2.8 תיירים שהגיעו לארץ באותו שנה. זאת לעומת יציאה של 4.8 ישראלים בשנת 2014. מדיניות השמיים הפתוחים גם סייעה למגמה זו".
“העלויות של היצוא שלנו גבוהות לא רק בשל השקל החזק אלא גם בגלל ההוצאות מסביב - רגולציה שמייקרת את הייצור, עלויות גבוהות לחשמל, מים וארנונה ועוד. אני חייב לציין שלאחרונה גם הממשלה וגם בנק ישראל מטים אוזן למצוקות של התעשייה. הממשלה בוחנת את ההשלכות של כל רגולציה על הענפים השונים במשק, ואילו בנק ישראל מתאים את ההתערבות שלו בשוקי המטבע על פי התנודות בשווקים אלו, וכך הם הופכים את ההתערבות שלהם ליעילה יותר".
עוד הוסיף כלכלן המחקר בבנק לאומי כי “בשנה האחרונה ראינו תהליך של צמצום הפערים בין המרכז והפריפריה, שכן בתחום האבטלה, למשל, הפערים בין האבטלה הגבוהה שהייתה קיימת באזורים פריפריאליים לזו במרכז קטנו".
סמנכ"ל בנק מרכנתיל ומנהל החטיבה הפיננסית של הבנק הוסיף ואמר כי “הפעולות של הממשלה בכיוון זה כוללות את העלייה בשכר המינימום, שמשקף במידה מסוימת שינוי קל בחלוקת העוגה הלאומית, ובמקביל, לצד ירידה באבטלה יש גם גיוון בתעסוקה. עם זאת, חלק מהצמיחה הכלכלית נבע מעלייה ברכישת מכוניות, שבשנת 2016 קפץ לכ־300,000 יחידות. ייתכן שההשפעה של רכישת המכוניות על הצמיחה היא דבר מה חולף, אך השינויים המבניים ימשיכו להשפיע לטובה על המשק.
“אני גם רוצה לציין", מוסיף בקר, “שהמדינה צריכה להשקיע יותר בתשתיות. היא משקיעה סכומי כסף גדולים בתשתיות תחבורה, כבישים, מסילות ברזל וכו', ומאחר שיש עודף תקציבי, יש מאיפה לממן אותם. אני סבור שהמדינה חייבת להשקיע בחינוך טכנולוגי כי גם זה תשתיות. אורי גבע דיבר על המחסור בכוח אדם לתעשייה, ואני רוצה לציין את המחסור בכוח אדם לתעשיות עתירות ידע. נכון שיש מחסור בכוח עבודה לתעשייה הקונבנציונלית, אך הבעיה אקוטית יותר בנוגע לתעשיות עתירות ידע, שכן חלק גדול מהיצוא בימים אלו מורכב מידע ומפיתוחים טכנולוגיים".
“בסוגיית האשראי קרו כמה דברים בשנים האחרונות. יש חברות שמלוות מחוץ למערכת הבנקאית, לצד חברות כרטיסי האשראי והבנקים. הדבר הנוסף החשוב שקרה היה החלטה של הבנקים להעדיף לתת הלוואות למשקי בית במקום להתמקד במתן הלוואות לחברות הגדולות ולטייקונים".
“אף גורם רציני לא יכול לענות על שאלה כזו. אני רק יכול לומר לך שברוקרים הם אופטימיים, הם לא יכולים להיות פסימיים. זה נכון שיש הרבה פסיכולוגיה ואווירה אך יש אירועים שבהחלט משפיעים על הבורסה. לרמת שערי הריבית יש השפעה גדולה על הבורסות. כששערי הריבית גבוהים, הביקוש למניות מועט, וכששערי הריבית נמוכים - הביקוש למניות עולה כי כדאיות ההשקעה עולה. גם דוחות כספיים של החברות הבורסאיות משפיעים על המסחר כי גידול ברווחיות ישפיע על גובה הדיווידנד שישולם לבעלי המניות. אני סבור שמאחר שלא רואים עליית שערי ריבית באופק, שערי המניות כנראה ישמרו על רמתם הגבוה, וזה אם לא יקרה משהו חריג שישנה את התמונה הכלכלית והפוליטית".
“התפתחות זו לא רק תחולל מהפכה נדל”נית אלא תקטין מאוד את השימוש ברכב פרטי, שכן אותו עובד שגר בנס ציונה ועובד בבאר שבע יגיע לעבודתו ברכבת, וייקח איתו אופניים ניידים כדי לנסוע מתחנת הרכבת למקום העבודה. בעוד כחמש שנים מספר המכוניות הפרטיות לא יגדל ב־300,000 בשנה".
התרעות פיקוד העורף