את המונח "צמיחה כלכלית" רבים מאיתנו שמעו ועדין שומעים בשנים האחרונות, הן באמצעי התקשורת והן מפיהם של פוליטיקאים וכלכלנים רבים. אך האם אנו באמת מבינים מה עומד מאחורי המונח? והאם אותה צמיחה שמדברים עליה בכלל מורגשת בחייו של הציבור הרחב בישראל או שמדובר במצג שווא?
"צמיחה למעשה מגדילה את נפח ה"עוגה" ממנה פורסים לאדם הפרטי ולמשק את מאווייו, והיא מתאפשרת בעיתות של הגדלת ביקושים, שיפורים טכנולוגיים, התייעלות כלכלית ולעתים גם התערבות ממשלתית רלוונטית. אינטואיטיבית, וכפי שתיארתי באופן גס למדי, המונח צמיחה כלכלית מקושרת באופן די מיידי לשיפור בתחום הרווחה. בהיבט מדידת הצמיחה, הרי שהיא משתקפת בגידול מתמשך בתוצר (שווי המוצרים והשירותים המופקים במשק).
הגידול בשווי התפוקה – בתוצר, מגדיל את מקורות המשק, שבתורם מאפשרים צריכה עודפת והשקעות שמעודדות ומלבות עוד יותר את הצמיחה ובכך משפרות את תנאי התעסוקה והשכר וכן את רמת החיים של כולנו. עד כאן, ברמת כלכלה שנה א' ובראייה אוטופית שלא תמיד מתקיימת, ואני משער שעוד נדון בכך".
לטעמי הבעיה טמונה בתפיסת המציאות ובהבנתה, שהינה חשבונאית יותר מאשר כלכלית. ראשית על ידי הציבור ובהמשך ככלי לחינוך על ידי מקבלי ההחלטות. בפרט, בעוד שבכלכלה אחד העקרונות הבסיסיים הוא השוויון בין המקורות לבין השימושים, החשבונאות דורשת יתר פירוט ברמה המעשית לגבי האופן שבו נוצרים מקורות אלו והשימושים המיושמים לגביהם, כמו גם אופן פיצול השימוש בהם באופן מדויק ומפורט. לדעתי, הכלכלה, בתצורתה המוגשת לציבור הרחב – מפספסת במידה רבה את הנקודה הזו. אנחנו לא באמת מבינים את תקציב המדינה, ולכן בעצם לא מבינים את המשמעות של בחירה – שהיא בעצם ויתור.
שמחתם שהגדילו קצבאות? התכוננו להעלאת נטל המס, או לגידול בחוב הלאומי שמצידו יקטין צמיחה עתידית לאורך זמן בשל עלייה בפרמיית הסיכון של המשק. הורידו את שיעור המס? ייתכן ויעלו את מס הקניה. אין ארוחות חינם ואין דרך לבחור בחלופה שלא יוצרת ויתור במקום אחר. וכדי להבין באמת את סדרי העדיפויות והויתורים, חייבים לראות את התמונה המלאה.
"אז יום אחד החרדים מרכזים את תשומת הלב וביום העוקב המתנחלים, וביום לאחר מכן אלו משכורות חברי הכנסת. אני לא נגד הדיון בסדרי עדיפויות ובהבאת הנתונים לידיעתו של הציבור, חלילה. אני פשוט טוען שכאשר אנו מדגישים נקודה מסוימת, אנו במקרים רבים מזניחים נקודות אחרות, משמעותיות הרבה יותר.
זה טבעי לאו דווקא לעניין הדיון הכלכלי. מטבענו, אנחנו נגועים בכשלים בהסקת המסקנות, סובלים מהערכה מוטעית של הסתברויות ובעצם אנו בולעים את מה שמאכילים אותנו בו, לפעמים – אפילו בלי להפעיל את מנגנון הלעיסה הקוגניטיב"י.
"הקוגניציה שלנו בנויה בצורה כזו שבה כאשר אין לנו מספיק מידע – אנו מנסים להשלים אותו, ולא באמצעות מחקר מלא אלא בכלים הנוחים והקלים ביותר ליישום, ובהקשר זה – גם דמיונות וחזיונות תעתועים תופסים. אז בגדול, אנו בולעים מה שנותנים לנו, בבופה הלא תמיד מאד רחב של העיתונות הכלכלית.
בעצם לאורך הזמן הבנתי שהדיון בעצם הצמיחה, עתיד הצמיחה של המשק הישראלי והמנועים הכלכליים והיצירתיים שיאפשרו המשך צמיחה הוא חשוב מאין כמותו. אבל בעיקר הבנתי, שעצם הדיון בצמיחה לבדו נדמה לציבור כתוצאה מספרית של מגדל שן אקדמי ולא ערך שהוא בעל השפעה אמיתית במונחים של עושר ורווחה על משקי הבית, עלינו".
התרעות פיקוד העורף