מצוקה היא לפעמים כר פורה לצמיחתם של עסקים, וזה קורה אפילו בעזה. משבר אספקת החשמל ברצועה הוא מנוף אדיר לענף מסחר פורח של סוללות הנטענות בשעות שבהן החשמל זורם ומספקות תאורה ביתר שעות היום. ענף לא פחות משגשג הוא מכירה והתקנה של לוחות פוטו־וולטאיים להפקת חשמל, המותקנים על גגות וחצרות. 
 
חסן אבוארג'ה הוא אחד מאנשי העסקים הפעילים בענף: הוא קונה סוללות ולוחות סולאריים בישראל או ישירות מספקים במזרח התיכון, ומוכר ללקוחותיו בעזה. הוא איש צעיר, בן 27. האנגלית הרהוטה שבפיו והאזרחות הקנדית מקילות עליו את המגעים עם השלטונות ועם מקורות הייבוא בישראל ובחו"ל. בנעוריו נשלח לקנדה, שם למד ראיית חשבון ויזמות. לפני שנתיים נאלץ לחזור לעזה כדי לסייע בפרנסת המשפחה, שאיבדה את מטה לחמה במחי דואר אלקטרוני שהתקבל מישראל. 
 
"אבי הוא מהנדס שלמד באוניברסיטת אוהיו", מספר אבוארג'ה ל"מעריב". "הוא נסע איתי לקנדה, חזר לפני שלוש שנים לעזה והקים כאן עסק לייבוא לוחות סולאריים וסוללות. העסק הלך מצוין, עד שפעם אחת כשהזמין משלוח גדול קיבל הודעה מהשלטונות שהוא לא יכול להכניס את המשלוח לרצועה, ואסרו עליו להמשיך לעסוק בייבוא. הם לא נתנו לו הסבר. הם לעולם לא מודיעים, ואנחנו למדנו שאין גם את מי לשאול. מודיעים וזהו". 

לוח סולרי בעזה. צילום: ללא
לוח סולרי בעזה. צילום: ללא

 

בעזה יש מחסור במוצרים רבים, ולא רק בגלל מגבלות שמטילה ישראל. אחד המוצרים העיקריים הוא החשמל. לאחרונה הודיעה הרשות הפלסטינית על קיצוץ בחשמל שהיא רוכשת בישראל עבור עזה. הקיצוץ עורר סערה ופורסם כי משפחות פלסטיניות יושבות בעלטה. מספר שעות האספקה אינו קבוע, אך בימים האחרונים חשים התושבים שיפור מסוים, והאספקה היומית הגיעה לחמש עד שש שעות ביום. 
 
"בבתים פרטיים התרגלו למצב", אומר אבוארג'ה, "התושבים משתמשים במכשירים הצורכים חשמל רב, כמו מכונות כביסה או שואבי אבק, רק בשעות שבהן יש חשמל. ביתר השעות משתמשים במצברי 12 וולט שנטענו במהלך שעות אספקת החשמל. לשם כך צריכים להתאים את הציוד החשמלי בבית למתח 12 וולט".

שימוש במצברי מכוניות במתח 12 וולט אינו אפשרי בגלל מגבלות ביטחוניות על הכנסת מצברים המבוססים על חומצה - חומר היכול לשמש לייצור חומרי נפץ והנעה רקטית.
 
הרוכשים העיקריים של הלוחות הם מוסדות, המתקינים אותם על הגגות ומשתמשים בהם להסדרת אספקת החשמל מעבר לשעות האספקה הרגילות. לקוחות גדולים אחרים הם דיירים בבניינים גבוהים, הנזקקים לחשמל מהלוחות על מנת להבטיח את פעולתן הסדירה של המעליות. זהו תחום צומח במהירות.

אבוארג'ה מעריך שהיקף הייבוא של מערכות סולאריות וסוללות להטענה הוא 60 מיליון דולר בשנה. "זה תחום קשה, רבים נכנסים לענף, ושולי הרווח כבר יורדים", הוא אומר. 
 
בצד פתרונות המצברים התפתח ברצועה מסחר בחשמל: יזמים זריזים התקינו גנרטורים, והם מספקים חשמל לשכניהם. מערכת סולארית ביתית, מהסוג המשווק גם בישראל כפתרון ירוק ומשתלם לבעיות האנרגיה וזיהום האוויר, אינה פתרון נפוץ בקרב תושביה העניים של עזה.

"יש מעט מאוד אנשים שיכולים להרשות לעצמם מערכת כזו, שעולה 10,000 דולר. צריך להבין שאין בעזה מעמד ביניים כמו במדינות אחרות. מעמד הביניים נעלם. יש הרבה תושבים עניים מאוד ומספר קטן של משפחות עשירות מאוד. יש כמה משפחות שהתקינו מערכת ביתית, אבל הן מעטות".
 
תחנת כוח סולארית גדולה של כמה מאות מגה־ואט יכולה לסייע לא מעט לפתרון בעיותיה של עזה. בתחומי הרצועה יש רק תחנת כוח אחת, קטנה ומקרטעת, ורוב תושבי הרצועה תלויים באספקת חשמל מישראל וממצרים. במסגרת הסכם הפיוס המפורסם הבטיחה טורקיה לספק לעזה תחנת כוח חדישה, אולם הקמת התחנה טרם החלה.
 
"עזה אינה מתאימה לתחנת כוח סולארית", אומר אבוארג'ה, "נדרשים שטחים גדולים לפריסת הלוחות הסולאריים, ועזה צפופה וקטנה מדי. אם תהיה כאן רשת חשמל טובה, אפשר יהיה להקים מערכות סולאריות ביתיות, המוכרות חשמל לרשת המרכזית".


כהן מתערב

"אם לא תחולל משבר, איש לא יעזור לך לפתור את הבעיה" - ייעץ מישהו לג'ולס טראמפ, יו"ר חיפה כימיקלים. לפני שבועיים החליט טראמפ לקבל את העצה והודיע רשמית על סגירת המפעל ופיטורי כל עובדיו. המהומה עדיין לא פתרה את הבעיה, אבל חוללה שינוי מסוים.
 
שר הכלכלה אלי כהן התגייס לעניין כדי לנסות לשנות את עמדתה של עיריית חיפה, בראשות יונה יהב, המאיימת לסגור את המפעל. המשרד להגנת הסביבה, האחראי לטיפול בחומרים מסוכנים, גיבש תוכנית מקצועית לייבוא אמוניה, ללא סיכון לתושבי המפרץ. יהב מצדו דורש לנסות על תושבי עירו תוכנית חלופית שגובשה על ידי העירייה, להובלת אמוניה במכלי דחיסה. חוות הדעת המקצועיות של מומחי הבטיחות הממשלתיים מזהירות שמדובר בסיכון בלתי סביר לתושבי חיפה ואזורים נוספים במדינה, אולם יהב מתעקש על התוכנית שהגתה העירייה בראשותו.
 
"עיריית חיפה צריכה להתיישר עם הנחיות המשרד להגנת הסביבה, שהוא האחראי לטיפול בחומרים מסוכנים. אם תקרה תקלה יבואו כולם בטענות לשר להגנת הסביבה ולא לעיריית חיפה. אם המפעל ייסגר ואלפי עובדים ילכו הביתה, זה יהיה על הראש של יהב", אומר שר הכלכלה כהן.

אתה מאמין שתצליח למנוע את הסגירה?
"אני לא יודע. אני רק יכול להבטיח שאעשה כל מה שביכולתי".
 
בינתיים תלויה על בלימה פרנסתם של אלפי עובדים במפעלי הדשנים ועסקים התלויים בייבוא האמוניה. החשש מפיטורים מאיים בימים אלה על עובדי תעשייה נוספים רבים, ובהם אלפי עובדי חברת טבע שהסתבכה בחוב הגדול למידותיה. האיום גדול במיוחד באזור הדרום: בעוד ששיעורי האבטלה הכללית במדינה בשפל, נשמר שיעור האבטלה בדימונה ובירוחם על כ־9%־10%. 
 
"למרות הפיטורים במפעל ויסוניק בקריית גת ואיומי הפיטורים במפעלים אחרים, אנחנו לא צופים החמרה באבטלה בקרב עובדי תעשייה", אומר חגי לוין, סמנכ"ל מחקר ותכנון בשירות התעסוקה.

"בשנים האחרונות נוצר מחסור גדול של עובדי תעשייה מיומנים, ברמות של מהנדסים, טכנאים ואחרים. הסיבה היא שרבים מהעובדים המיומנים שעלו מרוסיה בסוף המאה הקודמת פורשים מעבודה, ואין מספיק עובדים שיחליפו אותם. לכן, גם אם יתממשו החששות מפיטורים, מצב התעסוקה הכללי אינו צפוי להשתנות".